ב-28 ביוני 2026, הפג-לוייד (Hapag-Lloyd) הזהירה כי הסיכון המוגבר והוראות הניווט הסותרות יצרו "נורמלי חדש" של תוהו במצר שצפוי להימשך "כמה חודשים" . דובר הפג-לוייד אמר לפוקס ניוז דיגיטל: "עלינו להכיר בכך שזהו הנורמלי החדש באזור המפרץ הפרסי למשך כמה חודשים"
.
המחיר הכספי כבד. מנכ"ל הפג-לוייד, רולף הבן יאנסן, העריך כי המשבר מוסיף 50 עד 60 מיליון דולר לשבוע בעלויות נוספות, אותן תצטרך החברה להעביר בחלקן ללקוחות . עלויות אלו נובעות מעליית מחירי דלק הבונקר, פרמיות ביטוח גבוהות יותר, ועלויות אחסון והובלה יבשתית מוגברות
. הערכות מוקדמות יותר ממרץ 2026 העמידו את הסכום על 40-50 מיליון דולר לשבוע, מה שמצביע על הסלמה בעלויות
.
צצו שתי תוכניות ניווט יריבות, המשקפות את המתיחות הגאו-פוליטית הבלתי פתורה:
נתיב בחסות עומאן (ירוק): בתיאום עם הארגון הימי הבין-לאומי (IMO), עומאן ייעדה שני נתיבי שיט זמניים—אחד הסמוך לחופה ואחד מדרום לנתיב ההיסטורי—ללא הטלת אגרות . ב-27 ביוני 2026, מרכז המידע הימי המשותף של צי ארה"ב (JMIC) הודיע על הרחבת נתיב ליד עומאן, המאפשר תנועה ימית מוגברת לשני הכיוונים
.
נתיב בחסות איראן (אדום): משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) פרסמו מפה המורה על כל השיט לעבור דרך מימיה הטריטוריאליים של איראן, ליד האי לרק, שם הצי האיראני יכול לבצע בדיקות . איראן הזהירה כי כל נתיב שייקבע ללא תיאום עמה הוא "בלתי מתקבל על הדעת ומסוכן", ואיימה בפעולה נגד כלי שיט שיתעלמו מהוראותיה
. מפת משמרות המהפכה מסמנת "אזור סכנה" מוגדר המכסה את מסדרון השיט הבין-לאומי הקודם של ה-IMO
.
ב-25 ביוני 2026, אוניית מכולות (אוניית אוורגרין) נפגעה מפגז לא ידוע ליד חופי עומאן, זמן קצר לאחר שחצתה את המצר . מזכ"ל הארגון הימי הבין-לאומי, ארסניו דומינגס, השהה מיד את מבצע הפינוי, וקבע כי הוא יישאר בהקפאה "עד שיתקבל בהירות נוספת" בנוגע לערבויות הבטיחות
. גורמים אמריקאים ייחסו את המתקפה לאיראן, אך גורמים איראניים לא קיבלו אחריות
.
לפני ההשעיה, האו"ם פינה בהצלחה כ-2,500 ימאים על 115 אוניות במהלך שלושת הימים וחצי הראשונים של המבצע . לפי ההערכות, מעל 11,000 מלחים נותרו תקועים על כלי שיט בתוך המפרץ הפרסי בזמן ההשעיה
. מוקדם יותר באפריל 2026, הפג-לוייד ציינה כי כ-1,000 אוניות תקועות באזור, כולל שש מאוניותיה
.
התנועה דרך המצר קרסה. למעלה מ-34,000 נתיבי שיט הוסטו בארבעת השבועות הראשונים לעימות בלבד . פלטפורמת המודיעין הימי Kpler דיווחה כי ביום אחד בסוף יוני, רק 42 אוניות משא חצו את נתיב המים, ירידה דרמטית מרמות טרום-המשבר
.
יצרניות האנרגיה במפרץ מחפשות חלופות. ערב הסעודית משתמשת בצינור מזרח-מערב (Petroline) שלה על פני חצי האי ערב כדי לעקוף את המצר, מה שמאפשר המשך ייצוא נפט גולמי דרך נמלים בים האדום . איחוד האמירויות הערביות הגבירה גם היא את השימוש בצינורות הנפט שלה כדי להגן על חלק מהייצוא
.
טענות שלא אומתו: לא נמצאה ראיה במקורות הזמינים למכרז חירום ספציפי של פקיסטן לגז טבעי נוזלי (LNG) או לנתוני ייצוא LNG מפורטים מקטאר לאחר המלחמה.