משבר מצר הורמוז: 80 מוקשים, נתיבים יריבים ועלות של 60 מיליון דולר לשבוע

במסגרת הסכם הפסקת האש בין ארה"ב לאIran, שנחתם באמצע יוני 2026, איראן מחויבת לפנות את כל המוקשים בתוך 30 ימים, כאשר צרפת ובריטניה מובילות את פעולות הסילוק, בתמיכת גרמניה, איטליה, יפן וקנדה . עם זאת, חברות ספנות ומבטחים מזהירים כי נתיב המים נותר מסוכן. מנכ"ל הפג-לוייד, רולף הבן יאנסן, הצהיר כי חזרה לשיט רגיל תימשך 6-8 שבועות לאחר שהמזרח התיכון יתייצב . הערכות אחרות נעות בין 40-50 ימים לביטחון מבטחים ועד להערכות הפנטגון של עד שישה חודשים לפינוי מלא .

אזהרת "הנורמלי החדש" של הפג-לוייד והעלויות השבועיות

ב-28 ביוני 2026, הפג-לוייד (Hapag-Lloyd) הזהירה כי הסיכון המוגבר והוראות הניווט הסותרות יצרו "נורמלי חדש" של תוהו במצר שצפוי להימשך "כמה חודשים" . דובר הפג-לוייד אמר לפוקס ניוז דיגיטל: "עלינו להכיר בכך שזהו הנורמלי החדש באזור המפרץ הפרסי למשך כמה חודשים" .

המחיר הכספי כבד. מנכ"ל הפג-לוייד, רולף הבן יאנסן, העריך כי המשבר מוסיף 50 עד 60 מיליון דולר לשבוע בעלויות נוספות, אותן תצטרך החברה להעביר בחלקן ללקוחות . עלויות אלו נובעות מעליית מחירי דלק הבונקר, פרמיות ביטוח גבוהות יותר, ועלויות אחסון והובלה יבשתית מוגברות . הערכות מוקדמות יותר ממרץ 2026 העמידו את הסכום על 40-50 מיליון דולר לשבוע, מה שמצביע על הסלמה בעלויות .

שני מסדרונות שיט חלופיים יריבים

צצו שתי תוכניות ניווט יריבות, המשקפות את המתיחות הגאו-פוליטית הבלתי פתורה:

נתיב בחסות עומאן (ירוק): בתיאום עם הארגון הימי הבין-לאומי (IMO), עומאן ייעדה שני נתיבי שיט זמניים—אחד הסמוך לחופה ואחד מדרום לנתיב ההיסטורי—ללא הטלת אגרות . ב-27 ביוני 2026, מרכז המידע הימי המשותף של צי ארה"ב (JMIC) הודיע על הרחבת נתיב ליד עומאן, המאפשר תנועה ימית מוגברת לשני הכיוונים .

נתיב בחסות איראן (אדום): משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) פרסמו מפה המורה על כל השיט לעבור דרך מימיה הטריטוריאליים של איראן, ליד האי לרק, שם הצי האיראני יכול לבצע בדיקות . איראן הזהירה כי כל נתיב שייקבע ללא תיאום עמה הוא "בלתי מתקבל על הדעת ומסוכן", ואיימה בפעולה נגד כלי שיט שיתעלמו מהוראותיה . מפת משמרות המהפכה מסמנת "אזור סכנה" מוגדר המכסה את מסדרון השיט הבין-לאומי הקודם של ה-IMO .

האו"ם משהה את הפינוי לאחר פגיעת פגז

ב-25 ביוני 2026, אוניית מכולות (אוניית אוורגרין) נפגעה מפגז לא ידוע ליד חופי עומאן, זמן קצר לאחר שחצתה את המצר . מזכ"ל הארגון הימי הבין-לאומי, ארסניו דומינגס, השהה מיד את מבצע הפינוי, וקבע כי הוא יישאר בהקפאה "עד שיתקבל בהירות נוספת" בנוגע לערבויות הבטיחות . גורמים אמריקאים ייחסו את המתקפה לאיראן, אך גורמים איראניים לא קיבלו אחריות .

לפני ההשעיה, האו"ם פינה בהצלחה כ-2,500 ימאים על 115 אוניות במהלך שלושת הימים וחצי הראשונים של המבצע . לפי ההערכות, מעל 11,000 מלחים נותרו תקועים על כלי שיט בתוך המפרץ הפרסי בזמן ההשעיה . מוקדם יותר באפריל 2026, הפג-לוייד ציינה כי כ-1,000 אוניות תקועות באזור, כולל שש מאוניותיה .

היקפי התנועה והשפעת שוק האנרגיה

התנועה דרך המצר קרסה. למעלה מ-34,000 נתיבי שיט הוסטו בארבעת השבועות הראשונים לעימות בלבד . פלטפורמת המודיעין הימי Kpler דיווחה כי ביום אחד בסוף יוני, רק 42 אוניות משא חצו את נתיב המים, ירידה דרמטית מרמות טרום-המשבר .

יצרניות האנרגיה במפרץ מחפשות חלופות. ערב הסעודית משתמשת בצינור מזרח-מערב (Petroline) שלה על פני חצי האי ערב כדי לעקוף את המצר, מה שמאפשר המשך ייצוא נפט גולמי דרך נמלים בים האדום . איחוד האמירויות הערביות הגבירה גם היא את השימוש בצינורות הנפט שלה כדי להגן על חלק מהייצוא .

טענות שלא אומתו: לא נמצאה ראיה במקורות הזמינים למכרז חירום ספציפי של פקיסטן לגז טבעי נוזלי (LNG) או לנתוני ייצוא LNG מפורטים מקטאר לאחר המלחמה.

אזהרות מפתח

• ספירת 80 המוקשים היא הערכה של האו"ם—אין אישור בלתי תלוי שכל 80 תקינים או קיימים .
• הסכם הפסקת האש שביר; איראן טרם אישרה עמידה בלוח הזמנים של 30 הימים לפינוי .
• המתקפה על אוניית המכולות ב-25 ביוני מדגישה שהביטחון נותר בלתי פתור, בעוד משמרות המהפכה הזהירו שעות ספורות קודם לכן כי אוניות חייבות לתאם את מעברן עם הצי האיראני .
• חלק מהטענות (מכרז LNG בפקיסטן, נפחי יצוא מקטאר, אגרות מעבר איראניות) לא ניתן היה לאמת במקורות הזמינים .