ב־26 ביוני השיבה שיינבאום במהלך מסיבת העיתונאים היומית שלה: ״כל אחד צריך לטפל בחלק שלו; קולומביה צריכה לטפל בחלק שלה — ואנחנו נטפל בחלק שלנו״ . היא הוסיפה כי בקולומביה פועלות קבוצות פשע שמקסיקו אינה מפנה אליהן אצבע מאשימה, וכי הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא שיתוף פעולה — לא הצהרות חד־צדדיות .
לצד הביקורת, שיינבאום הבהירה כי בכוונתה לברך את דה לה אספרייה על ניצחונו ולשמור על ״יחסים טובים״ עם קולומביה. לדבריה, חילוקי דעות פוליטיים אינם צריכים לפגוע בשיתוף הפעולה בין המדינות .
דה לה אספרייה הוא עורך דין מיליונר מהימין הקיצוני, שהציג את עצמו כמי שמגיע מחוץ למערכת הפוליטית והביע הערצה לדונלד טראמפ. הוא ניהל את הקמפיין שלו סביב הבטחה ״למגר את הנרוטרוריזם״ ולנקוט יד קשה נגד ארגוני פשע .
ב־21 ביוני ניצח דה לה אספרייה את הסנאטור השמאלי איבן ספדה בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות. הוא זכה ב־49.66% מהקולות לעומת 48.70% לספדה — פער של פחות מאחוז, או כ־250 אלף קולות . הניצחון מסמן שינוי חד ביחס לממשלתו היוצאת של גוסטבו פטרו, שהעמידה במרכז את שיחות השלום.
בין התחייבויותיו המרכזיות של הנשיא הנבחר:
ההתכתשות בין מקסיקו לקולומביה אינה רק מחלוקת נקודתית בין שני מנהיגים. היא משקפת פילוג רחב יותר באזור סביב השאלה כיצד להתמודד עם קרטלים, כנופיות וארגונים חמושים.
דה לה אספרייה מצטרף למחנה של מנהיגים הדוגלים במבצעים צבאיים, כליאה המונית והגדרת קרטלים כיעדים ״טרוריסטיים״ או ״צבאיים״. במחנה זה בולטים בוקלה ובעלות ברית נוספות במסגרת ״מגן האמריקות״ . המדיניות זוכה לתמיכה אמריקנית משמעותית בתקופת טראמפ .
תגובתה של שיינבאום משקפת את התנגדותה המסורתית של מקסיקו להתערבות זרה בענייני הביטחון שלה. בתחילת יוני היא אף נזפה בשגריר ארצות הברית במקסיקו, לאחר שלטענתה התערב בפוליטיקה המקסיקנית . ממשלתה מעדיפה תיאום בין המדינות תוך כיבוד תחום השיפוט של כל אחת מהן, ולא הכרזות צבאיות חד־צדדיות שעלולות להסלים את המתיחות.
ניצחונו הצמוד של דה לה אספרייה מצביע גם על תפנית פוליטית בתוך קולומביה ובאזור כולו. בוחרים המתוסכלים מהאלימות ומהפשיעה פונים יותר ויותר למועמדים שמבטיחים שלטון תקיף ותגובה כוחנית .
שיינבאום דחתה את המסגור של הקרטלים המקסיקניים כ״יעד צבאי״ קולומביאני וקראה לדה לה אספרייה להתמקד באחריותה של קולומביה למאבק בפשיעה בשטחה. עם זאת, היא לא סגרה את הדלת בפני שיתוף פעולה או יחסים תקינים.
העימות חושף פער ממשי בין שתי תפיסות: דה לה אספרייה מבקש להתקרב למודל הביטחוני הצבאי של טראמפ ובוקלה, בעוד שיינבאום מדגישה ריבונות לאומית, תיאום בין ממשלות והימנעות מהצהרות שעלולות להפוך מאבק בפשע לעימות בין מדינות.