חשוב לציין: הסבב הקודם מפברואר 2026 (שהוא חלק מהמספר המצטבר של 60) כלל את Mitsubishi Shipbuilding Co., Ltd., Mitsubishi Heavy Industries Shipbuilding Co., חטיבות מיצובישי נוספות, חברות IHI Corporation, האקדמיה הלאומית לביטחון של יפן, וסוכנות החלל היפנית (JAXA).
המשבר כולו החל בנובמבר 2025, כאשר ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י (Sanae Takaichi) , הצהירה בפרלמנט היפני כי התקפה סינית על טייוואן עלולה להוות 'משבר קיומי ליפן' על פי חוק השלום והביטחון, ועלולה לאפשר ליפן לנקוט בצעדי הגנה עצמית קולקטיבית.
מאז, סין הגבירה את הלחץ הכלכלי בשלבים:
החישוב המצטבר פשוט:
עמדת סין: משרד המסחר הסיני (MOFCOM) הצהיר כי הצעדים 'נחוצים כדי להגן על הביטחון הלאומי והאינטרסים של סין, ולמלא התחייבויות בינלאומיות כגון אי-הפצת נשק'. עוד נאמר כי הם מכוונים אך ורק לישויות 'המעורבות בחיזוק היכולות הצבאיות של יפן'. בייג'ין טוענת כי מדובר בצעדים ממוקדים שאינם מהווים שיבוש נרחב של יחסי הסחר התקינים, ומופנים רק כלפי 'מיעוט' של ישויות יפניות.
עמדת יפן: טוקיו מחה נמרצות. יפן טוענת כי ההגבלות מוגזמות, מהוות תגמול פוליטי על הצהרות ראש הממשלה טאקאיצ'י, ופוגעות שלא בצדק בפעילות מסחרית רגילה מעבר לדאגות ביטחוניות לגיטימיות. יפן הביעה כוונה לשקול צעדי תגמול מתאימים והעלתה את הנושא בערוצים דיפלומטיים.
הצעדים מ-29 ביוני 2026 מהווים את הגל השני והמשמעותי של הגבלות יצוא במסע שהחל בתחילת 2026. מדובר בקשר ישיר בין מדיניות סחר למתיחות גיאופוליטית סביב מעמדה של טייוואן. עם 60 ישויות יפניות מוגבלות כעת, לסכסוך אין סימני דה-אסקלציה באופק, ושתי המדינות מחזיקות בפרשנויות שונות מהותית באשר לשאלה האם מדובר בצעדי ביטחון לגיטימיים או בתגמול כלכלי כפוי.