מדוע הם עוקפים את מערכות ההגנה הישראליות? רחפנים אלה מחוברים למפעיל באמצעות סליל של סיב אופטי דק וארוך (עשרות קילומטרים) המעביר פקודות ווידאו באופן פיזי, לא באמצעות גלי רדיו . תכונה זו הופכת אותם ל:

• בלתי נראים ללוחמה אלקטרונית – הם אינם פולטים אותות רדיו, ולכן לא ניתנים לשיבוש או זיוף .
• קשים לאיתור במכ"ם – גודלם כשל רחפן קטן (קוודקופטר) והיעדר חתימת RF .
• מסוגלים לשדר וידאו בחדות גבוהה ללא השהיה – המפעיל רואה בזמן אמת את מה שהרחפן רואה, ומסוגל לבצע פגיעות מדויקות בנקודות תורפה של טנקי מרכבה, סוללות כיפת ברזל וחיילים .

חיזבאללה אישר שהוא מייצר רחפני FPV אלה בתוך לבנון .

אמצעי הנגד הישראליים – פיתוחים דחופים

ישראל פועלת במירוץ נגד הזמן לפיתוח מערך רב-שכבתי, בהתבסס על לקחי אוקראינה וחדשנות ביטחונית מקומית :

• רשת תיל (רשתות) – רשתות תיל הנפרסות על גבי כלי רכב באמצעות זרועות מתכת, בדומה לשערי כדורגל, שנועדו ללכוד או להסיט רחפני FPV. צה"ל הזמין "20 מגרשי כדורגל" של רשתות .
• מערכות יירוט קינטיות – אבות טיפוס של התעשייה האווירית וחברות אחרות מקודמים בקצב מהיר באמצעות מנהלת מחקר ופיתוח של משרד הביטחון . במקביל, ארה"ב שולחת אלפי ארגזים של תחמושת פיצול ייעודית ורובי נ"ט .
• מערכות ראייה ממוחשבות מבוססות בינה מלאכותית – מערכות כמו SMASH של SmartShooter משתמשות בבינה מלאכותית כדי לעקוב אחר רחפנים קטנים ומהירים באופן אופטי, היות שבקרת RF אינה יעילה נגדם .
• אמצעי לכידה אלקטרומגנטיים – אבות טיפוס שונים ללכידה פיזית או לשיתוק לא-קינטי של רחפנים סיב-אופטיים נמצאים בשלבי ניסוי .
• תחמושת פיצול ייעודית – תחמושת שנועדה לקרוע רחפני FPV באמצעות מטח רחב של קליעים, כפיצוי על חוסר האפשרות לכוון אלקטרונית .

גורמים ישראלים מודים שהם פועלים תחת "לוח זמנים חירום מואץ" להצבת מערכות אלה, מאחר שאמצעי הגנה מאולתרים הוכחו כלא מספקים .

נפגעים מתועדים מאז הפסקת האש באפריל 2026

למרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף באמצע אפריל 2026, חיזבאללה המשיך בתקיפות רחפני FPV נגד כוחות ישראליים באזור "הקו הצהוב" ויישובים בצפון . נפגעים מתועדים כוללים:

• 11 חיילים ישראלים ומנהל פרויקט ביטחוני אזרחי נהרגו מתקיפות רחפני FPV סיב-אופטיים בששת השבועות שלאחר הפסקת האש, לפי דיווח BBC .
• סמ"ר עידן פוקס – נהרג ב-27 באפריל מרחפן FPV שפגע בחיילים שעסקו בתיקון טנק בכפר טייבה שבדרום לבנון .
• רס"ר במילואים אלכסנדר גלובנוב (47) – נהרג ב-11 במאי; היה הקורבן החמישי מתקיפות רחפני FPV .
• סוללת כיפת ברזל שניזוקה – נפגעה ישירות מרחפן FPV .
• פציעות קשות רבות – תועדו ב-28 באפריל, 11 במאי ו-28 במאי .

במהלך תקופה של כשבועיים וחצי לאחר הפסקת האש, שיגר חיזבאללה כ-80 רחפני FPV לעבר כוחות ישראליים, וחלקם פגעו במטרותיהם .

התפשטות גלובלית (ניגריה, טורקיה ומעבר)

הטכנולוגיה מתפשטת במהירות מעבר לאוקראינה ולבנון:

• ניגריה – ב-26 ביוני 2026, חברת הביטחון הניגרית Babasky Technologies ניסתה בהצלחה את UNIKAM-FO1, רחפן שיוט (loitering munition) מונחה סיב-אופטי תוצרת מקומית, המיועד לפעול חסין לשיבוש אלקטרוני. הניסוי נערך בבסיס האימונים של צבא ניגריה בפסקרי .
• טורקיה – חברת הביטחון הטורקית Ender ARGE חשפה רחפן שיוט שמוגדר כראשון מסוגו בעל רכיבי FPV סיב-אופטיים וכנפיים מתקפלות. הוא סיים ניסויים בתחילת 2026 ומכוון לייצור חודשי של מאות יחידות .
• שחקנים לא-מדינתיים באפריקה – לפחות תשע מדינות אפריקניות (כולל ניגריה, בורקינה פאסו, מאלי, מוזמביק, סומליה וסודאן) תיעדו רכישה ושימוש ברחפני FPV על ידי שחקנים לא-מדינתיים, אם כי לאו דווקא בגרסאות הסיב-אופטיות .

המגמה הרחבה היא שהנחיה סיב-אופטית הופכת את מערכות הלוחמה האלקטרונית המתוחכמות ביותר למיושנות, ומאלצת חזרה לאמצעי יירוט פיזיים – רשתות, פיצול ופגיעה קינטית – כאמצעי התמודדות האמין היחיד. רוסיה הייתה הראשונה שהכניסה לשימוש מבצעי רחפני FPV סיב-אופטיים באוקראינה; הטקטיקה הפכה כעת לתבנית סטנדרטית הזמינה לשחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים ברחבי העולם .

מדוע הם עוקפים את מערכות ההגנה הישראליות? רחפנים אלה מחוברים למפעיל באמצעות סליל של סיב אופטי דק וארוך (עשרות קילומטרים) המעביר פקודות ווידאו באופן פיזי, לא באמצעות גלי רדיו . תכונה זו הופכת אותם ל:

• בלתי נראים ללוחמה אלקטרונית – הם אינם פולטים אותות רדיו, ולכן לא ניתנים לשיבוש או זיוף .
• קשים לאיתור במכ"ם – גודלם כשל רחפן קטן (קוודקופטר) והיעדר חתימת RF .
• מסוגלים לשדר וידאו בחדות גבוהה ללא השהיה – המפעיל רואה בזמן אמת את מה שהרחפן רואה, ומסוגל לבצע פגיעות מדויקות בנקודות תורפה של טנקי מרכבה, סוללות כיפת ברזל וחיילים .

חיזבאללה אישר שהוא מייצר רחפני FPV אלה בתוך לבנון .

אמצעי הנגד הישראליים – פיתוחים דחופים

ישראל פועלת במירוץ נגד הזמן לפיתוח מערך רב-שכבתי, בהתבסס על לקחי אוקראינה וחדשנות ביטחונית מקומית :

• רשת תיל (רשתות) – רשתות תיל הנפרסות על גבי כלי רכב באמצעות זרועות מתכת, בדומה לשערי כדורגל, שנועדו ללכוד או להסיט רחפני FPV. צה"ל הזמין "20 מגרשי כדורגל" של רשתות .
• מערכות יירוט קינטיות – אבות טיפוס של התעשייה האווירית וחברות אחרות מקודמים בקצב מהיר באמצעות מנהלת מחקר ופיתוח של משרד הביטחון . במקביל, ארה"ב שולחת אלפי ארגזים של תחמושת פיצול ייעודית ורובי נ"ט .
• מערכות ראייה ממוחשבות מבוססות בינה מלאכותית – מערכות כמו SMASH של SmartShooter משתמשות בבינה מלאכותית כדי לעקוב אחר רחפנים קטנים ומהירים באופן אופטי, היות שבקרת RF אינה יעילה נגדם .
• אמצעי לכידה אלקטרומגנטיים – אבות טיפוס שונים ללכידה פיזית או לשיתוק לא-קינטי של רחפנים סיב-אופטיים נמצאים בשלבי ניסוי .
• תחמושת פיצול ייעודית – תחמושת שנועדה לקרוע רחפני FPV באמצעות מטח רחב של קליעים, כפיצוי על חוסר האפשרות לכוון אלקטרונית .

גורמים ישראלים מודים שהם פועלים תחת "לוח זמנים חירום מואץ" להצבת מערכות אלה, מאחר שאמצעי הגנה מאולתרים הוכחו כלא מספקים .

נפגעים מתועדים מאז הפסקת האש באפריל 2026

למרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף באמצע אפריל 2026, חיזבאללה המשיך בתקיפות רחפני FPV נגד כוחות ישראליים באזור "הקו הצהוב" ויישובים בצפון . נפגעים מתועדים כוללים:

• 11 חיילים ישראלים ומנהל פרויקט ביטחוני אזרחי נהרגו מתקיפות רחפני FPV סיב-אופטיים בששת השבועות שלאחר הפסקת האש, לפי דיווח BBC .
• סמ"ר עידן פוקס – נהרג ב-27 באפריל מרחפן FPV שפגע בחיילים שעסקו בתיקון טנק בכפר טייבה שבדרום לבנון .
• רס"ר במילואים אלכסנדר גלובנוב (47) – נהרג ב-11 במאי; היה הקורבן החמישי מתקיפות רחפני FPV .
• סוללת כיפת ברזל שניזוקה – נפגעה ישירות מרחפן FPV .
• פציעות קשות רבות – תועדו ב-28 באפריל, 11 במאי ו-28 במאי .

במהלך תקופה של כשבועיים וחצי לאחר הפסקת האש, שיגר חיזבאללה כ-80 רחפני FPV לעבר כוחות ישראליים, וחלקם פגעו במטרותיהם .

התפשטות גלובלית (ניגריה, טורקיה ומעבר)

הטכנולוגיה מתפשטת במהירות מעבר לאוקראינה ולבנון:

• ניגריה – ב-26 ביוני 2026, חברת הביטחון הניגרית Babasky Technologies ניסתה בהצלחה את UNIKAM-FO1, רחפן שיוט (loitering munition) מונחה סיב-אופטי תוצרת מקומית, המיועד לפעול חסין לשיבוש אלקטרוני. הניסוי נערך בבסיס האימונים של צבא ניגריה בפסקרי .
• טורקיה – חברת הביטחון הטורקית Ender ARGE חשפה רחפן שיוט שמוגדר כראשון מסוגו בעל רכיבי FPV סיב-אופטיים וכנפיים מתקפלות. הוא סיים ניסויים בתחילת 2026 ומכוון לייצור חודשי של מאות יחידות .
• שחקנים לא-מדינתיים באפריקה – לפחות תשע מדינות אפריקניות (כולל ניגריה, בורקינה פאסו, מאלי, מוזמביק, סומליה וסודאן) תיעדו רכישה ושימוש ברחפני FPV על ידי שחקנים לא-מדינתיים, אם כי לאו דווקא בגרסאות הסיב-אופטיות .

המגמה הרחבה היא שהנחיה סיב-אופטית הופכת את מערכות הלוחמה האלקטרונית המתוחכמות ביותר למיושנות, ומאלצת חזרה לאמצעי יירוט פיזיים – רשתות, פיצול ופגיעה קינטית – כאמצעי התמודדות האמין היחיד. רוסיה הייתה הראשונה שהכניסה לשימוש מבצעי רחפני FPV סיב-אופטיים באוקראינה; הטקטיקה הפכה כעת לתבנית סטנדרטית הזמינה לשחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים ברחבי העולם .