איום הרחפנים הסיב-אופטיים: כך הפכה הטכנולוגיה מאוקראינה לנשק המרכזי של חיזבאללה – ולמה ישראל נאבקת למצוא מענה

מדוע הם עוקפים את מערכות ההגנה הישראליות? רחפנים אלה מחוברים למפעיל באמצעות סליל של סיב אופטי דק וארוך (עשרות קילומטרים) המעביר פקודות ווידאו באופן פיזי, לא באמצעות גלי רדיו . תכונה זו הופכת אותם ל:

• בלתי נראים ללוחמה אלקטרונית – הם אינם פולטים אותות רדיו, ולכן לא ניתנים לשיבוש או זיוף .
• קשים לאיתור במכ"ם – גודלם כשל רחפן קטן (קוודקופטר) והיעדר חתימת RF .
• מסוגלים לשדר וידאו בחדות גבוהה ללא השהיה – המפעיל רואה בזמן אמת את מה שהרחפן רואה, ומסוגל לבצע פגיעות מדויקות בנקודות תורפה של טנקי מרכבה, סוללות כיפת ברזל וחיילים .

חיזבאללה אישר שהוא מייצר רחפני FPV אלה בתוך לבנון .

אמצעי הנגד הישראליים – פיתוחים דחופים

ישראל פועלת במירוץ נגד הזמן לפיתוח מערך רב-שכבתי, בהתבסס על לקחי אוקראינה וחדשנות ביטחונית מקומית :

• רשת תיל (רשתות) – רשתות תיל הנפרסות על גבי כלי רכב באמצעות זרועות מתכת, בדומה לשערי כדורגל, שנועדו ללכוד או להסיט רחפני FPV. צה"ל הזמין "20 מגרשי כדורגל" של רשתות .
• מערכות יירוט קינטיות – אבות טיפוס של התעשייה האווירית וחברות אחרות מקודמים בקצב מהיר באמצעות מנהלת מחקר ופיתוח של משרד הביטחון . במקביל, ארה"ב שולחת אלפי ארגזים של תחמושת פיצול ייעודית ורובי נ"ט .
• מערכות ראייה ממוחשבות מבוססות בינה מלאכותית – מערכות כמו SMASH של SmartShooter משתמשות בבינה מלאכותית כדי לעקוב אחר רחפנים קטנים ומהירים באופן אופטי, היות שבקרת RF אינה יעילה נגדם .
• אמצעי לכידה אלקטרומגנטיים – אבות טיפוס שונים ללכידה פיזית או לשיתוק לא-קינטי של רחפנים סיב-אופטיים נמצאים בשלבי ניסוי .
• תחמושת פיצול ייעודית – תחמושת שנועדה לקרוע רחפני FPV באמצעות מטח רחב של קליעים, כפיצוי על חוסר האפשרות לכוון אלקטרונית .

גורמים ישראלים מודים שהם פועלים תחת "לוח זמנים חירום מואץ" להצבת מערכות אלה, מאחר שאמצעי הגנה מאולתרים הוכחו כלא מספקים .

נפגעים מתועדים מאז הפסקת האש באפריל 2026

למרות הפסקת האש שנכנסה לתוקף באמצע אפריל 2026, חיזבאללה המשיך בתקיפות רחפני FPV נגד כוחות ישראליים באזור "הקו הצהוב" ויישובים בצפון . נפגעים מתועדים כוללים:

• 11 חיילים ישראלים ומנהל פרויקט ביטחוני אזרחי נהרגו מתקיפות רחפני FPV סיב-אופטיים בששת השבועות שלאחר הפסקת האש, לפי דיווח BBC .
• סמ"ר עידן פוקס – נהרג ב-27 באפריל מרחפן FPV שפגע בחיילים שעסקו בתיקון טנק בכפר טייבה שבדרום לבנון .
• רס"ר במילואים אלכסנדר גלובנוב (47) – נהרג ב-11 במאי; היה הקורבן החמישי מתקיפות רחפני FPV .
• סוללת כיפת ברזל שניזוקה – נפגעה ישירות מרחפן FPV .
• פציעות קשות רבות – תועדו ב-28 באפריל, 11 במאי ו-28 במאי .

במהלך תקופה של כשבועיים וחצי לאחר הפסקת האש, שיגר חיזבאללה כ-80 רחפני FPV לעבר כוחות ישראליים, וחלקם פגעו במטרותיהם .

התפשטות גלובלית (ניגריה, טורקיה ומעבר)

הטכנולוגיה מתפשטת במהירות מעבר לאוקראינה ולבנון:

• ניגריה – ב-26 ביוני 2026, חברת הביטחון הניגרית Babasky Technologies ניסתה בהצלחה את UNIKAM-FO1, רחפן שיוט (loitering munition) מונחה סיב-אופטי תוצרת מקומית, המיועד לפעול חסין לשיבוש אלקטרוני. הניסוי נערך בבסיס האימונים של צבא ניגריה בפסקרי .
• טורקיה – חברת הביטחון הטורקית Ender ARGE חשפה רחפן שיוט שמוגדר כראשון מסוגו בעל רכיבי FPV סיב-אופטיים וכנפיים מתקפלות. הוא סיים ניסויים בתחילת 2026 ומכוון לייצור חודשי של מאות יחידות .
• שחקנים לא-מדינתיים באפריקה – לפחות תשע מדינות אפריקניות (כולל ניגריה, בורקינה פאסו, מאלי, מוזמביק, סומליה וסודאן) תיעדו רכישה ושימוש ברחפני FPV על ידי שחקנים לא-מדינתיים, אם כי לאו דווקא בגרסאות הסיב-אופטיות .

המגמה הרחבה היא שהנחיה סיב-אופטית הופכת את מערכות הלוחמה האלקטרונית המתוחכמות ביותר למיושנות, ומאלצת חזרה לאמצעי יירוט פיזיים – רשתות, פיצול ופגיעה קינטית – כאמצעי התמודדות האמין היחיד. רוסיה הייתה הראשונה שהכניסה לשימוש מבצעי רחפני FPV סיב-אופטיים באוקראינה; הטקטיקה הפכה כעת לתבנית סטנדרטית הזמינה לשחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים ברחבי העולם .