2. מעורבות בחריין וכווית

המקורות הזמינים מראים שבחריין וכווית לא פעלו כצד לוחם ישיר בתקיפות של 26–27 ביוני. הדיווחים עליהן מתמקדים בתקיפות מוקדמות יותר של ארה"ב באיראן, בתגובות איראניות וביוזמות דיפלומטיות . עם זאת, מקור אחד שדיווח על ההסלמה ב-28 ביוני ציין כי איראן שיגרה מתקפת תגמול על כוחות ארה"ב בבחריין ובכווית .

הרחבה נדרשת: בהקשר הרחב יותר של המלחמה שהחלה בפברואר 2026, מקורות אמינים מתעדים שבתגובה לתקיפה המשותפת של ארה"ב וישראל על איראן ב-28 בפברואר 2026, איראן שיגרה מאות כטב"מים וטילים בליסטיים לעבר ישראל ולעבר מדינות ערביות, כולל בחריין וכווית, וכן לעבר בסיסים אמריקאיים בירדן, כווית, בחריין, קטר, עיראק, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות . איראן דווחה גם על תקיפות של מתקנים אזרחיים, כולל נמלי תעופה בינלאומיים בכווית ובאיחוד האמירויות .

סיכום: אין ראיה לכך שבחריין או כווית השתתפו ישירות בתקיפות האמריקאיות על איראן בסוף יוני 2026. איראן האשימה את ארה"ב בתקיפה וטענה שהגיבה באופן נרחב. עם זאת, ברקע המלחמה הרחבה יותר, איראן תקפה בעבר מטרות אמריקאיות, בחריין וכווית היו בין היעדים, והעדכונים האחרונים מדווחים על מתקפה איראנית על כוחות ארה"ב במדינות אלה .

3. השפעת ההסלמה על הפסקת האש השברירית של יוני

הסכם הפסקת האש גובש בתיווך פקיסטני לאורך כמה חודשים:

• הפסקת אש ראשונית של שבועיים הוסכמה ב-8 באפריל 2026 .
• ב-12 ביוני סוכמו תנאים חדשים ל-60 יום, וב-17 ביוני 2026 חתמו נשיאי ארה"ב ואיראן על מזכר הבנות שנועד לסיים את המלחמה .
• פרטי ההסכם לא נחשפו במלואם, ודווחו טענות סותרות של ארה"ב ואיראן בנוגע לתוכנו .

תקיפות 26–27 ביוני הן מבחן רציני להסכם השברירי:

• לחץ על מזכר ההבנות: ההסכם נועד להפסיק התקפות ולהשיב את חופש השיט, ולכן תקיפת ספינה ותקיפות אמריקאיות בתגובה פוגעות ישירות בהיגיון הדה-אסקלציה .
• נרטיבים מתחרים על אשמה: ארה"ב תיארה את תקיפותיה כתגובה למתקפת כטב"ם, בעוד איראן טענה שתקפה מטרות אמריקאיות באזור .
• מצב שברירי: תהליך הפסקת האש תואר כשברירי עוד קודם לכן, והחילופים החדשים מדגישים את הסיכון שהמסגרת הדיפלומטית תתפרק .

שורה תחתונה: החילופים ב-26–27 ביוני – תקיפת ספינה, תקיפות תגמול אמריקאיות וטענות איראניות על תקיפת מטרות אמריקאיות באזור – לא סיימו את מזכר ה-17 ביוני, אך החלישו אותו משמעותית. המסגרת הדיפלומטית נותרה שברירית ביותר, כאשר גם ההסלמה הצבאית וגם המחלוקות שלא נפתרו על תנאי ההסכם מאיימות על השלב הבא של הדיפלומטיה .

2. מעורבות בחריין וכווית

המקורות הזמינים מראים שבחריין וכווית לא פעלו כצד לוחם ישיר בתקיפות של 26–27 ביוני. הדיווחים עליהן מתמקדים בתקיפות מוקדמות יותר של ארה"ב באיראן, בתגובות איראניות וביוזמות דיפלומטיות . עם זאת, מקור אחד שדיווח על ההסלמה ב-28 ביוני ציין כי איראן שיגרה מתקפת תגמול על כוחות ארה"ב בבחריין ובכווית .

הרחבה נדרשת: בהקשר הרחב יותר של המלחמה שהחלה בפברואר 2026, מקורות אמינים מתעדים שבתגובה לתקיפה המשותפת של ארה"ב וישראל על איראן ב-28 בפברואר 2026, איראן שיגרה מאות כטב"מים וטילים בליסטיים לעבר ישראל ולעבר מדינות ערביות, כולל בחריין וכווית, וכן לעבר בסיסים אמריקאיים בירדן, כווית, בחריין, קטר, עיראק, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות . איראן דווחה גם על תקיפות של מתקנים אזרחיים, כולל נמלי תעופה בינלאומיים בכווית ובאיחוד האמירויות .

סיכום: אין ראיה לכך שבחריין או כווית השתתפו ישירות בתקיפות האמריקאיות על איראן בסוף יוני 2026. איראן האשימה את ארה"ב בתקיפה וטענה שהגיבה באופן נרחב. עם זאת, ברקע המלחמה הרחבה יותר, איראן תקפה בעבר מטרות אמריקאיות, בחריין וכווית היו בין היעדים, והעדכונים האחרונים מדווחים על מתקפה איראנית על כוחות ארה"ב במדינות אלה .

3. השפעת ההסלמה על הפסקת האש השברירית של יוני

הסכם הפסקת האש גובש בתיווך פקיסטני לאורך כמה חודשים:

• הפסקת אש ראשונית של שבועיים הוסכמה ב-8 באפריל 2026 .
• ב-12 ביוני סוכמו תנאים חדשים ל-60 יום, וב-17 ביוני 2026 חתמו נשיאי ארה"ב ואיראן על מזכר הבנות שנועד לסיים את המלחמה .
• פרטי ההסכם לא נחשפו במלואם, ודווחו טענות סותרות של ארה"ב ואיראן בנוגע לתוכנו .

תקיפות 26–27 ביוני הן מבחן רציני להסכם השברירי:

• לחץ על מזכר ההבנות: ההסכם נועד להפסיק התקפות ולהשיב את חופש השיט, ולכן תקיפת ספינה ותקיפות אמריקאיות בתגובה פוגעות ישירות בהיגיון הדה-אסקלציה .
• נרטיבים מתחרים על אשמה: ארה"ב תיארה את תקיפותיה כתגובה למתקפת כטב"ם, בעוד איראן טענה שתקפה מטרות אמריקאיות באזור .
• מצב שברירי: תהליך הפסקת האש תואר כשברירי עוד קודם לכן, והחילופים החדשים מדגישים את הסיכון שהמסגרת הדיפלומטית תתפרק .

שורה תחתונה: החילופים ב-26–27 ביוני – תקיפת ספינה, תקיפות תגמול אמריקאיות וטענות איראניות על תקיפת מטרות אמריקאיות באזור – לא סיימו את מזכר ה-17 ביוני, אך החלישו אותו משמעותית. המסגרת הדיפלומטית נותרה שברירית ביותר, כאשר גם ההסלמה הצבאית וגם המחלוקות שלא נפתרו על תנאי ההסכם מאיימות על השלב הבא של הדיפלומטיה .