בעוד DAP טבעי לדימות פרויקציונלי (שבו הקרן סטטית), בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) המצב שונה לחלוטין: צינור הרנטגן מסתובב סביב המטופל . לכן, לא ניתן היה להשתמש באותה גישה של "שטח × מינון".
המהפכה בדוסימטריית CT החלה בפיתוח מדדים ייעודיים:
| מאפיין | DAP / KAP / PKA | DLP |
|---|---|---|
| שם מלא | מכפלת מינון בשטח (Dose Area Product) | מכפלת מינון באורך (Dose Length Product) |
| תחום עיקרי | רדיוגרפיה ופלואורוסקופיה | CT |
| נוסחה בסיסית | קרמת אוויר × שטח שדה | CTDIvol × אורך סריקה |
| יחידות | Gy·cm² | mGy·cm |
| גאומטריה | קרן פרויקציונלית סטטית | קרן CT מסתובבת |
| מטרה עיקרית | מדד לתפוקת קרינה בפרוצדורה | מדד לתפוקת קרינה בבדיקת CT |
ברדיוגרפיה של חזה, רדיולוג עשוי לראות ערך DAP של 10 cGy·cm². זה אומר שגודל השדה והמינון יחד יוצרים ערך מסוים. ב-CT של בטן, טכנולוג רנטגן יראה CTDIvol של 15 mGy ו-DLP של 800 mGy·cm.
חשוב לזכור שכל המדדים הללו אינם מינון המטופל המדויק . הם מדדים תקניים של תפוקת המכשיר, המשמשים לבקרת איכות, אופטימיזציה של פרוטוקולים וקביעת רמות ייחוס . כדי לקבל מינון מטופל מדויק, נדרשים נתונים ספציפיים למטופל (גיל, משקל, מבנה גוף) ושיטות חישוב מתקדמות יותר (כמו SSDE, תוכנות מינון איברים או מונטה קרלו) .