ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת תלת־צדדי עם ארה"ב: מתווה ראשון להפסקת אש – אך חיזבאללה מאיים במלחמת אזרחים

הסכם המסגרת

ביום שישי, 26 ביוני 2026, לאחר ארבעה ימי שיחות (23–26 ביוני) בוושינגטון, חתמו שגרירי ישראל ולבנון בארה"ב על הסכם מסגרת תלת־צדדי יחד עם מזכיר המדינה מרקו רוביו . רוביו תיאר אותו כ"צעד ראשון" לשלום – "ההתחלה של ההתחלה" – בעקבות חודשי לחימה בין ישראל לחיזבאללה . חשוב להדגיש: חיזבאללה אינו צד להסכם ולא נטל חלק במשא ומתן .

מה ההסכם קובע?

רכיב	פירוט
מחויבות להפסקת אש	הצדדים מאשררים מחדש הפסקת לחימה, המותנית בהפסקת התקפות מוחלטת ויישום הדרגתי של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם
פריסת צבא לבנון	"אזורי פיילוט" בדרום לבנון שבהם צבא לבנון (LAF) יחזיק בשליטה ביטחונית בלעדית, וחיזבאללה ייסוג
מסלול משא ומתן	מנגנון לשיחות המשך על נסיגת צה"ל מדרום לבנון, פירוק חיזבאללה ותיחום גבולות
תפקיד ארה"ב	ארה"ב משמשת כערבה ומתווכת ליישום השלבים הבאים

פרטים מהותיים – לרבות לוח הזמנים לנסיגת צה"ל, תהליך הפירוק והסדר גבולות קבוע – הושארו בכוונה להסכמים עתידיים .

מכשולים מרכזיים ואימרות סותרות

עמדת ישראל (נתניהו): שעות ספורות לאחר החתימה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שכוחות צה"ל יישארו בדרום לבנון עד שחיזבאללה יתפרק לחלוטין – תנאי שחיזבאללה דוחה מכל וכול . שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר הדגיש שישראל תשמור על רצועת הביטחון שלה עד שצבא לבנון יוכיח יכולת לפרק את חיזבאללה .

דחייה מוחלטת של חיזבאללה: מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם כינה את ההסכם "מגוחך, משפיל ופוגעני" ודרש "שישראל תצא ללא תנאי" . חיזבאללה הזהיר שכל ניסיון של הרשויות הלבנוניות ליישם את ההסכם עלול לגרור מלחמת אזרחים .

המבוי הסתום המרכזי: ממשלת לבנון מציבה נסיגה ישראלית מלאה מהדרום כדרישת על; ישראל מציבה את פירוק חיזבאללה כתנאי מקדים. אף אחד מהצדדים לא מוכן לקבל את תנאי הצד שכנגד, ויכולתו הצבאית של חיזבאללה לא נפגעה במידה שתאלץ אותו להיכנע .

ההקשר האזורי

1. הסכם הבנות ארה"ב–איראן (מזכר איסלאמאבאד)
ימים ספורים קודם לכן, ב-17–19 ביוני 2026, חתמו ארה"ב ואיראן על מזכר הבנות (ממו) בן 14 סעיפים (המכונה "מזכר איסלאמאבאד") בז'נבה, בתיווך קטאר ופקיסטן . ההסכם קבע הפסקת אש מיידית במלחמת ארה"ב–איראן, פתיחה מחדש של מצר הורמוז, הסרת המצור הימי האמריקאי על נמלים איראניים, וכן חלון של 60 יום למו"מ גרעיני מקיף . ההבנות מול איראן סיפקו רוח גבית מדינית לשיחות ישראל–לבנון – אך גם סיבכו אותן, שכן חיזבאללה הוא הפרוקסי המרכזי של טהראן, והממו אינו מחייב במפורש את פירוק חיזבאללה .

2. תוכנית לסיום יוניפי"ל ומחליפתו
מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה באוגוסט 2025 על הארכת המנדט של יוניפי"ל בפעם האחרונה עד 31 בדצמבר 2026, עם נסיגה הדרגתית ומסודרת לאורך 2027 . מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הציע להקים כוח או"ם חדש בדרום לבנון שיחליף את יוניפי"ל, שיהיה אחראי על ניטור הגבול, תמיכה בצבא לבנון ומניעת חידוש הלחימה . ואולם, טרם אושר מנדט חדש – ונוצר פער ביטחוני בדיוק כשהסכם המסגרת קורא להעברת השליטה באזורי הפיילוט לידי צבא לבנון .

3. דיווחים סותרים על מגבלות מבצעיות של צה"ל
מקורות מרובים מצביעים על כך שבעת חתימת ההסכם המשיך צה"ל לפעול בדרום לבנון תוך שמירה על רצועת הביטחון שלו. אין תמימות דעים אם צה"ל הגביל בפועל את פעילותו במסגרת ההסכם החדש. גורמים ישראלים טוענים שאין מגבלות ממשיות עד שחיזבאללה יתפרק , בעוד ממשלת לבנון מתעקשת שההסכם מרמז על נסיגה ישראלית הדרגתית . הסתירה הזו נותרה בעינה.