ביוני 2026 תקפה אוקראינה מטרות במוסקבה, בסנט פטרבורג ובקרים. רוסיה דיווחה גם על שתי תקיפות קטלניות נגד אוטובוסים שבהם נסעו אזרחים. האירועים הגבירו את הלחץ מצד גורמים לאומניים להרחיב באופן משמעותי את המלחמה — החל מגיוס מלא ועד לתקיפות במפעלי רחפנים באירופה ואף שימוש בנשק גרעיני טקטי .
הניצים הרוסים סבורים שוושינגטון הבטיחה לסיים את המלחמה בתנאים הנוחים לקרמלין, במיוחד לאחר פסגת פוטין עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באלסקה. לטענתם, ההבטחה לא התממשה, והאישור שנתן טראמפ לתקיפות האוקראיניות בעומק רוסיה נתפס כבגידה — לא כצעד בדרך להסדר .
לאחר שהחלו בסוף פברואר 2026 התקיפות האמריקאיות והישראליות נגד איראן, גורמים ניציים ברוסיה הגיעו למסקנה שארצות הברית אינה אמינה מבחינה צבאית ואינה יכולה לשמש מתווכת נטולת פניות. חלקם טוענים שטראמפ מוסח כעת מהמלחמה באיראן, ולכן אינו מסוגל לתווך הסכם הוגן באוקראינה. אחרים קוראים למוסקבה לוותר על הסדר ולפעול לחיסול המדינה האוקראינית . ב-3 במרץ 2026 דרשו ניצים רוסים בפומבי לנטוש את השיחות בתיווך ארה״ב ול״הכפיל את המאמץ״ במלחמה .
המיליארדר הלאומני קונסטנטין מלופייב שאל בפומבי מדוע רוסיה אינה משתמשת בנשק גרעיני. בלוג בעל השפעה, שלו יותר מ-650 אלף עוקבים, קרא להפוך ערים אוקראיניות מרכזיות לבלתי ראויות למגורים באמצעות הפצצות. הבלוגר יורי ברנצ'יק, שלו כ-90 אלף עוקבים, טען שמוסקבה חייבת "לגבור על טראמפ" לפני שטראמפ יגבור על רוסיה .
ב-5 ביוני 2026 דחה פוטין במפורש את קריאתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לקיים משא ומתן פנים אל פנים. "אני לא רואה טעם" בפגישה כזו, אמר. בנאום בפני בוגרי אקדמיות צבאיות הוא גם קרא להמשיך להילחם — איתות לכך שהקרמלין מעניק עדיפות ללחץ צבאי על פני דיפלומטיה .
כבר בסוף פברואר 2026 שקלו גורמים רוסים להפסיק את השיחות אם קייב לא תוותר על שטחים. התנאים שמציגה מוסקבה אינם מסתכמים בפשרה טריטוריאלית מוגבלת, אלא מתקרבים לדרישה לכניעה אוקראינית מלאה .
בסוף יוני חזר פוטין ואמר שרוסיה מוכנה לשיחות, אך רק על בסיס הפרוטוקולים של איסטנבול מ-2022, נאומו במשרד החוץ הרוסי מיוני 2024 וההבנות הנטענות מאנקורג' באוגוסט 2025. לפי ניתוח של המכון למחקרי מלחמה והמכון לאיומים קריטיים, מסגרות אלה משקפות למעשה את דרישותיה של מוסקבה לכניעה אוקראינית .
זלנסקי אמר כי לאוקראינה יש חלון זמן מוגבל — עד החורף של 2026 — כדי למצוא מסלול דיפלומטי. לדבריו, לאחר מכן צפויה רוסיה לשוב ולפגוע קשות בתשתיות האנרגיה של אוקראינה. הוא תיאר את החלון כמציאותי, אך הולך ומצטמצם .
מפקד אוקראיני בכיר דיבר גם על חלון מבצעי של שישה חודשים, לפני שמגבלות כוח האדם יחלישו את מעמדה של אוקראינה בשדה הקרב .
הפעילות הצבאית של ממשל טראמפ באיראן הסיטה משאבים ותשומת לב מהמאמצים לסיים את המלחמה באוקראינה. סבב שיחות שתוכנן למרץ 2026 באבו דאבי הסתבך בעקבות סגירת המרחב האווירי והעדיפויות המשתנות של וושינגטון .
זלנסקי אמר כי "העדיפות של שותפינו וכל תשומת הלב מופנות למצב סביב איראן", ולכן הפגישה שתוכננה נדחתה . ב-19 במרץ 2026 אישר הקרמלין כי השיחות המשולשות בין ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה נמצאות ב"הפסקה תלוית מצב" .
שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי ציין כי הקיפאון בשיחות, הדרישות הסותרות של הצדדים וההשפעות של הפעילות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון מצמצמים במהירות את הנתיב הדיפלומטי לסיום המלחמה .
בשלב זה, פוטין עדיין לא אימץ בפומבי את ההצעות הקיצוניות ביותר של הניצים — ובהן תקיפות גרעיניות או נטישה מוחלטת של השיחות. שלושה בכירים הודו שהמשא ומתן לא הוביל לשום התקדמות, אך לא הכריזו על קרע רשמי בתהליך .
עם זאת, הלחץ הציבורי והלאומני ברוסיה גובר, וכך גם הציפיות להסלמה. אם המגמה תימשך, היא עלולה לצמצם את מרחב התמרון של פוטין ולהקשות עליו לחזור לשולחן המשא ומתן בלי להיתפס בתוך רוסיה כמי שוויתר.