המחקר טען גם כי טיפול אימונותרפי בשעה מוקדמת קשור למאפיינים חיסוניים אנטי-גידוליים משופרים, כולל עלייה בתאי CD8+ T פעילים ויחס טוב יותר בין תאי T פעילים לתאי T מותשים, מבלי לעלות בתופעות לוואי .
תוצאות אלו זכו לסיקור נרחב בכלי התקשורת, משום שההבדל ב-PFS הצביע על הכפלה של משך ההישרדות החציוני ללא התקדמות המחלה עבור חולים שטופלו לפני 15:00 .
Nature Medicine משך את המחקר ב-24 ביוני 2026, לאחר חקירה בת ארבעה חודשים . כתב העת ציין מספר בעיות ספציפיות:
כתב העת הצהיר: "בשל הכמות והמהות של הבעיות שזוהו, לעורכים אין עוד אמון בשלמות התוצאות" . העיתון "בוסטון גלוב" סיקר את הנסיגה תחת הכותרת שרבים ראו את התוצאות כ"טובות מכדי להיות אמיתיות"
.
הרציונל הביולוגי לתזמון על פי השעון סירקדי (השעון הפנימי) הוא סביר – תאי מערכת החיסון פועלים במקצב יממתי, ועבודות פרה-קליניות הראו כי הסבילות והיעילות של תרופות כימותרפיות ואימונותרפיות יכולות להשתנות לפי שעת המתן . עם זאת, הראיות הקליניות רחוקות מלהיות חד-משמעיות.
ראיות המצביעות על כך שתזמון עשוי להשפיע (בעיקר תצפיתיות):
ראיות המצביעות על כך שתזמון אולי לא משנה (מטה-אנליזה בקנה מידה גדול):
סיבות להמשך זהירות:
המסקנה הבטוחה ביותר: תזמון אימונותרפיה על פי השעון הסירקדי הוא השערה סבירה ביולוגית אך לא מוכחת קלינית. נסיגת LungTIME‑C01 מסירה את הראיה הפרוספקטיבית החזקה ביותר שלה, ומשאירה את התחום נשען בעיקר על ראיות תצפיתיות והטרוגניות תוך שהוא ממתין לאימות פרוספקטיבי נחרץ יותר .
Comments
0 comments