פריצת דרך בבינה מלאכותית לזיהוי חולות סרטן שד שיכולות לוותר על כימותרפיה

פריצת דרך: ניתוח סמני חיסון באמצעות AI לזיהוי חולות שיכולות לוותר על כימותרפיה

מחקר פורץ דרך בהובלת RCSI (המכללה המלכותית למנתחים באירלנד) ו-UCD (יוניברסיטי קולג' דבלין) פורסם ב-23 ביוני 2026 בכתב העת Nature Communications, ומציע תקווה חדשה לנשים עם סרטן שד מסוג ER+HER2−.

סוג סרטן זה הוא הנפוץ ביותר ומהווה כ-70% מכלל מקרי סרטן השד. נשים רבות המאובחנות עם סוג זה מקבלות כימותרפיה, אך לא כולן זקוקות לה בפועל. הפריצה החדשה מאפשרת לזהות במדויק מי מהחולות יכולה לוותר על הטיפול הקשה מבלי לפגוע בסיכויי ההחלמה .

איך זה עובד? AI שבוחן את סביבת הגידול

החוקרים השתמשו בבינה מלאכותית לניתוח מרחבי של חלבונים (פרוטאומיקה מרחבית) ושל גנים (טרנסקריפטומיקה מרחבית) כדי לבחון את מיקרו-סביבת הגידול – הרקמה והתאים המקיפים אותו. הם פיתחו שיטה המאפשרת לכמת את צפיפות תאי T ציטוטוקסיים (CD8+) באזור הסטרומה – הרקמה התומכת סביב הגידול – מתוך דגימות רקמה סטנדרטיות הנלקחות בכל ביופסיה .

הניתוח הביולוגי המשוכלל הזה משפר משמעותית את היכולת להעריך את הסיכון של המחלה, מעבר למה שבדיקות גנומיות קיימות (כמו Oncotype DX) מצליחות להשיג. הוא חשוב במיוחד לקבוצה הגדולה של חולות שמקבלות ציון סיכון גנומי בינוני – המקרים שבהם ההחלטה על כימותרפיה היא המסובכת ביותר, ושבהם ניתנת הכימותרפיה לעתים קרובות שלא לצורך .

הממצא המפתיע: כשיותר תאי T זה דווקא רע

התוצאה המפתיעה ביותר של המחקר הייתה שצפיפות גבוהה של תאי T ציטוטוקסיים באזור הסטרומה נמצאה קשורה לתוצאות גרועות יותר דווקא בחולות שקיבלו כימותרפיה . בקבוצת החולות בסיכון בינוני שטופלו בכימותרפיה, הקשר הזה היה מובהק סטטיסטית (ΔLR-χ²: 6.79, p = 0.009), ואומת גם בדגימות גידול מלאות (ΔLR-χ²: 8.90, p = 0.003) .

זהו ממצא שמנוגד לאינטואיציה הרפואית המקובלת. בסוגי סרטן שד אחרים (TNBC, HER2+), נוכחות גבוהה של תאי T הורגים היא דווקא סימן חיובי שמנבא תגובה טובה יותר לכימותרפיה. המחקר מצביע על כך שבסרטן ER+HER2−, סביבת גידול עם דלקת כרונית – למרות שהיא עשירה בתאי חיסון – עשויה דווקא להעיד על גידול עמיד לכימותרפיה. הסבר אפשרי לכך נמצא בתהליכים נלווים של תשישות חיסונית (exhaustion) וביטוי יתר של קולטנים כמו CTLA4, TIGIT ו-CD96 .

הצעדים הבאים לקראת יישום קליני

החוקרים התוו דרך ברורה להמשך:

• אימות במחקר גדול יותר – הגילוי התבסס על דגימות מקבוצה אירית במסגרת מחקר TAILORx. החוקרים מדגישים ש"דרוש אימות נוסף במחקרים גדולים יותר" לפני שהשיטה תוכל להיכנס לשימוש קליני שגרתי .

• הגנה מסחרית ופטנט – RCSI ו-UCD הגישו במשותף בקשה לפטנט על הטכנולוגיה, והן פועלות להביא אותה לשוק .

• מימון להמשך פיתוח – הפיתוח ממומן על ידי ARC Hub for HealthTech, במימון משותף של ממשלת אירלנד והאיחוד האירופי .

• פוטנציאל לשוויון ונגישות – מכיוון שהשיטה עובדת מדגימות רקמה סטנדרטיות, החוקרים מדגישים שיש לה פוטנציאל "לשפר את הדיוק והשוויון בטיפול ברוב הנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא קשר למקום שבו הן מטופלות" .

בשורה התחתונה

המחקר מציע להשתמש בצפיפות תאי CD8+ בסטרומה כסמן מנבא חדש, שיאפשר להימנע ממתן כימותרפיה מיותרת לחולות ER+HER2− בסיכון בינוני. עם זאת, נדרש אימות במחקר פרוספקטיבי רחב היקף לפני שהגישה תהפוך לסטנדרט קליני .

Nature Communications (2026). Spatial-immune multi-omics refines prognostication in early-stage ER+HER2− breast cancer and identifies a predictive biomarker for adjuvant chemotherapy. https://www.nature.com/articles/s41467-026-73432-2

RCSI Press Release (23 June 2026). RCSI study finds new markers to reduce chemotherapy overtreatment in breast cancer. https://www.rcsi.com/dublin/news-and-events/news/news-article/2026/06/study-finds-new-markers-to-reduce-chemotherapy-overtreatment