משמעות הדבר היא שהחשיפה של אירופה לכלכלת ארה"ב גדולה בערך פי 1.5 מהחשיפה ההפוכה, מה שמעניק לאירופה יתרון מבני .
הדו"ח מתמקד במנוף רגולטורי קיים וספציפי: ביטול מה שהוא מכנה "זכות סיכון האפס" (zero-risk-weight privilege) על איגרות חוב אמריקאיות במסגרת שתי רגולציות אירופיות :
המחברים טוענים כי פריבילגיה זו היא "בלתי מוצדקת יותר ויותר" מנקודת מבט של זהירות פיננסית. היחס בין החוב הפדרלי של ארה"ב לתוצר (Debt-to-GDP) עומד על מעל 120%, ולארה"ב הייתה בעבר הורדת דירוג ריבוני . המחקר מציג את השינוי לא כנשק גיאופוליטי אלא כמדיניות זהירות פיננסית נכונה, שתתייחס לאיגרות החוב האמריקאיות לפי מדדי האשראי האמיתיים שלהן
.
הערכות שמרניות מהמחקר מרמזות כי כ- 200 מיליארד דולר בביקוש לאיגרות חוב אמריקאיות ייגרעו במהלך עשור מחברות ביטוח, בנקים וקרנות פנסיה אירופיות. לשם השוואה, המחברים מציינים כי מדובר בערך ברבע מההדוק הכמותי הראשון של הפדרל ריזרב (QT1) או בשליש מההרחבה הכמותית השנייה (QE2) .
המחקר מעריך כי הפחתת ביקוש זו תעלה את תשואות איגרות החוב האמריקאיות ב- 11-14 נקודות בסיס (basis points). המשמעות היא תוספת של 33-42 מיליארד דולר לשנה בעלויות ההלוואה הפדרליות של ארה"ב .