כוח הייצוב הבינלאומי בעזה: שש מדינות התחייבו לשלוח חיילים, אך הפריסה תקועה

כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) לעזה הוא כוח שמירת שלום רב-לאומי תחת מנדט האו"ם, שהוקם במסגרת תוכנית השלום לעזה – "התוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה" של טראמפ – עליה הסכימו חמאס וישראל באוקטובר 2025, ואשר אושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 2803 . נכון ליוני 2026, ה-ISF נותר במידה רבה בלתי מיושם: התקבלו התחייבויות, אך לא התרחשה פריסת כוחות משמעותית, והכוח תקוע בשל סירובה של חמאס להתפרק מנשקה, מסרים סותרים מארה"ב, וחוסר בתרומות מתמשכות מצד המדינות המתחייבות .

אילו מדינות הצטרפו ל-ISF?

בפברואר 2026, הודיע מייג'ור גנרל ג'ספר ג'פרס מצבא ארה"ב, מפקד ה-ISF, כי חמש מדינות הסכימו לשלוח חיילים: אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה . אינדונזיה הייתה צפויה לספק את הכוח הגדול ביותר (כ-5,000 חיילים, עם תוכניות לעד 8,000) ולהחזיק בתפקיד סגן המפקד . בסוף יוני 2026, יוון הצטרפה גם היא לכוח, אם כי לא נקבע מועד לפריסה .

ארצות הברית – אנשי צבא אמריקאים לא יפרוסו לתוך עזה עצמה, אלא יקלו על סיוע הומניטרי, לוגיסטי וביטחוני מעמיתים בינלאומיים .

יעד הפריסה הראשון – תוכנן תחילה לתחילת 2026, נדחק מאוחר יותר ל-1 במאי 2026, במרכזו עיר חדשה שנבנתה על ידי איחוד האמירויות ליד רפיח . נכון לסוף מאי 2026, אף תרומת חיילים משמעותית לא התממשה בשטח .

מצב נוכחי: כוח בשם בלבד

עד מאי 2026 – שלושה חודשים לאחר ההתחייבויות – אף אחת מחמש המדינות המתחייבות לא סיפקה מספר משמעותי של חיילים, ולגנרל ג'פרס עדיין לא היה כוח פריסה . המכה הקשה ביותר הגיעה כאשר אינדונזיה העמידה את התחייבותה ל-8,000 חיילים בהקפאה ללא הגבלת זמן לאחר שארה"ב וישראל תקפו את איראן ב-28 בפברואר 2026 . מסרים סותרים מצד גורמים אמריקאים הוסיפו בלבול בנוגע להיקף, לעיתוי ולכדאיות של ה-ISF .

מפקד ה-ISF הצהיר כי החזון ארוך הטווח כולל 20,000 חיילים ו-12,000 שוטרים הפועלים בחמישה מגזרים, אך אלה נותרים יעדים שאפתניים . כפי שנוסח בניתוח אחד, "ההתלהבות המוקדמת בקרב תורמים פוטנציאליים התנדפה" מכיוון שהפרטים והמטרות של משימת ה-ISF לא הובהרו .

אתגרים מרכזיים

1. סירובה של חמאס להתפרק מנשקה

זהו המכשול הגדול ביותר. דו"ח ההתקדמות הראשון למחצית השנה של מועצת השלום, שהוגש למועצת הביטחון של האו"ם במאי 2026, קבע כי המועצה נותרה "נבוכה מסירובה של חמאס להתפרק מנשקה" – תנאי הכרחי לכספי השיקום ולפריסת ה-ISF . ה-ISF לא יכול לפרוס בבטחה, כספי השיקום לא יכולים להשתחרר, והשלב השני של תוכנית השלום לא יכול להתקדם אלא אם כן חמאס תתפרק מנשקה .

2. התחייבויות חיילים לא ממומשות

התחייבויות לא תורגמו לכוחות בשטח, בין השאר בשל חששות משפטיים, פוליטיים וכלכליים בקרב המדינות התורמות . פגישה שהובלה על ידי ארה"ב בדצמבר 2025 בדוחא לתכנון ה-ISF הייתה ברובה לא חד משמעית, והמשתתפים לא הצליחו להסכים על הרכב הכוח, המנדט או כללי ההתקשרות .

3. הפסקת אש מתדרדרת

בעוד שהפסקת אש בתוקף רשמית, ישראל המשיכה לתפוס שטח ולתקוף מטרות, וחמאס התבססה, שינתה את מיקומה והתחמשה מחדש . מספר ההפרות של הפסקת האש הגיע ל-64 עד אמצע דצמבר 2025 לפי דיווחי צה"ל .

4. מנדט לא ברור וחזונות מתחרים

אנליסטים מציינים שמידע סותר על התוכנית המקיפה ומועצת השלום מעלה שאלות האם ה-ISF יכול לפרוס כפי שנהגה במקור . סקירה של אמנת מועצת השלום מעידה על סטייה מהותית מייעודה המקורי: היא מוגדרת כעת כמנגנון עולמי לפתרון סכסוכים מחוץ למסגרת האו"ם, ללא התייחסות לעזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני .

המסגרת הדיפלומטית הרחבה יותר

תוכנית השלום בת 20 הנקודות של טראמפ

ה-ISF הוא עמוד התווך הביטחוני של תוכנית השלום בת 20 הנקודות של טראמפ, הקוראת להפסקת אש, שחרור חטופים, חילופי שבויים, פירוק חמאס מנשקה, שיקום עזה ונתיב לרפורמה בממשל הפלסטיני . התוכנית אושרה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 2803 בנובמבר 2025 .

מועצת השלום (Board of Peace)

מועצת השלום היא גוף בינלאומי בהובלת ארה"ב שהוקם על ידי טראמפ, שמוזכר בהחלטת מועצת הביטחון 2803, ואשר מוטל עליו לפקח על כל 20 הנקודות של תוכנית השלום – כולל הכוונה אסטרטגית ל-ISF . היא קיימה את ישיבת הפתיחה שלה ב-19 בפברואר 2026 בוושינגטון, שם הכריז טראמפ על התחייבויות בסך 7 מיליארד דולר מתשע מדינות משתתפות לקרן שיקום לעזה . עם זאת, כספי השיקום מותנים בפירוק חמאס מנשקה – תנאי שנותר ללא מענה . נשיא רוסיה ולדימיר פוטין קיבל הזמנה להצטרף, אך המועצה ספגה ספקנות מצד בעלות ברית קרובות של ארה"ב הרואות בה ניסיון לעקוף מסגרות או"ם מסורתיות . המנדט של המועצה נמשך עד 31 בדצמבר 2027 (בר חידוש) .

המשא ומתן על פירוק חמאס מנשקה

זוהי נקודת החנק הקריטית המקשרת בין כל המסלולים: ה-ISF לא יכול לפרוס בבטחה, כספי השיקום לא יכולים להשתחרר, והשלב השני של תוכנית השלום לא יכול להתקדם אלא אם כן חמאס תתפרק מנשקה . עד יוני 2026, חמאס לא נענתה, והותירה את כל המסגרת בהמתנה .

בשורה התחתונה

לכוח הייצוב הבינלאומי לעזה יש התחייבויות משש מדינות ומפקד אמריקאי, אך לא התרחשה פריסת חיילים משמעותית נכון ליוני 2026. הכוח משותק בשל סירובה של חמאס להתפרק מנשקה, התחייבויות לאומיות שלא מומשו (בתוספת השעיית ההתחייבות של אינדונזיה), הפסקת אש מתדרדרת, ושאלות לא פתורות בנוגע למנדט שלו. אתגרים אלה קשורים ישירות לתוכנית השלום הרחבה יותר של טראמפ ולמסגרת מועצת השלום – כולם תקועים באותה נקודה: שיקום וייצוב מותנים בפירוק מנשק, ופירוק מנשק לא קרה.