פזשקיאן בפקיסטן: תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן אינה פתוחה למשא ומתן; הסכם השלום עם ארה"ב מתמודד עם קשיים ראשונים

תוכנית הטילים הבליסטיים: 'לא פתוחה למשא ומתן'

פזשקיאן היה נחרץ בדעתו שתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן לא תהיה על הפרק. בנאומו במסיבת העיתונאים המשותפת אמר: "אם הטילים שיש לנו להגנתנו לא היו קיימים, ישראל וארצות הברית היו הופכות את איראן לעזה אחרת" . גם הוא וגם ראש הממשלה שריף אישרו שתוכנית הטילים מעולם לא הייתה חלק מהסכם ההבנות של איסלאמאבאד . שריף הוסיף כי אסור שיהיו סטנדרטים כפולים: "יש מדינות שיכולות להחזיק בטילים בליסטיים, אבל איראן לא יכולה?" .

תפקידה של פקיסטן בתיווך ההסכם

פקיסטן שימשה כמתווכת המרכזית בין טהראן לוושינגטון. ראש הממשלה שהבז שריף תיווך אישית בשיחות בשווייץ . הסכם ההבנות נקרא רשמית הסכם ההבנות של איסלאמאבאד (Islamabad Memorandum of Understanding) כהכרה בתפקידה של פקיסטן . פזשקיאן שיבח את כנותה ועקביותה של איסלאמאבאד, ושריף התחייב שפקיסטן תמשיך לתווך עד להשגת "שלום נצחי" .

הסכם ההבנות של איסלאמאבאד (14 סעיפים, נחתם ב-17 ביוני 2026)

ההסכם נחתם באופן אלקטרוני על ידי הנשיאים טראמפ ופזשקיאן ב-17 ביוני 2026 בוורסאי, צרפת . הוא קובע מסגרת ביניים של 60 יום בדרך להסכם שלום קבע . סעיפים מרכזיים כוללים:

• הפסקת אש: הפסקה מיידית וקבועה של פעולות צבאיות בין ארה"ב לאיראן ובחזיתות בעלות הברית שלהן, כולל בלבנון .
• מצר הורמוז: פתיחה מיידית מחדש של מצר הורמוז לשיט מסחרי ואנרגיה, תוך הסרת הסיכון המלחמתי החריף ביותר לשווקי הנפט העולמיים .
• פטור מיצוא נפט: משרד האוצר האמריקאי הנפיק פטור ל-60 יום המאפשר "ייצור, אספקה ומכירה של נפט איראני", תוך השעיה למעשה של הסנקציות על יצוא הנפט של איראן לתקופת הביניים .
• התחייבות גרעינית: איראן אישרה מחדש את מחויבותה לעולם לא לייצר או לרכוש נשק גרעיני .
• מאגר אורניום: איראן הסכימה להפחית את מאגר האורניום המועשר שלה בדרגה גבוהה .
• ריבונות: שני הצדדים התחייבו לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של זה .

מחלוקות על פיקוח גרעיני של האו"ם

נושא זה הפך למוקד מחלוקת מרכזי מיד לאחר חתימת ההסכם. עמדת ארה"ב (שהוצגה על ידי סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס והשליח סטיב וויטקוף) הייתה שאיראן הסכימה לאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) גישה מלאה, כולל לאתרים גרעיניים שהופצצו על ידי ארה"ב וישראל . ואולם, דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, אמר שטהראן לא תאפשר לפקחים לבקר באתרים שהופצצו, תוך ציון חששות ביטחוניים . נכון ל-23 ביוני, מדובר היה במחלוקת גלויה שמעיבה על כל תהליך השלום, כאשר הנשיא טראמפ התעקש ברשתות החברתיות שאיראן הסכימה לפיקוח ארוך טווח .

חלון המשא ומתן ל-60 יום להסכם קבע

ההסכם קובע ציר זמן של 60 יום (החל מ-17 ביוני) למשא ומתן להפיכת המסגרת הזמנית להסכם שלום קבע וסופי . צוותים טכניים משני הצדדים החלו לעבוד מיד בשווייץ . הנושאים המרכזיים להסכם הסופי כוללים הקלה בסנקציות, פיקוח על תוכנית הגרעין ונורמליזציה . טראמפ השאיר את האופציה לחדש את הפעולה הצבאית אם השיחות ייכשלו .

אתגרים הולכים וגדלים: אלימות בלבנון, גורמים מחבלים, פערי אימות

נכון ל-23-24 ביוני, מספר אתגרים איימו על התהליך:

• אלימות מחודשת בלבנון: הלחימה בלבנון פרצה שוב, עם דיווחים על תקיפות ישראליות בביירות. הפסקת האש מאפריל 2026 קרסה תוך שעות עקב תקיפות ישראליות דומות . ההסכם מכסה "חזיתות בעלות ברית כולל לבנון", אך היישום נותר שברירי .
• גורמים מחבלים: צצו סתירות בין הגרסאות האמריקאיות והאיראניות לגבי מה שסוכם . מחלוקת הפיקוח הגרעיני עצמה היא סימן לכך שקיצונים משני הצדדים עשויים לנסות לטרפד את התהליך.
• פערי אימות: עם סירובה של איראן לאפשר לפקחים גישה לאתרים שהופצצו, לארה"ב חסר אימות בלתי תלוי של מצבה הגרעיני של איראן באותם מיקומים . פיקוח בלתי תלוי ארוך טווח על תוכנית הגרעין של איראן הוא יעד מוצהר של ארה"ב, אך טרם הושג .
• שעון 60 הימים: לוח הזמנים הצפוף מותיר מעט מקום לעיכובים. אנליסטים תיארו את המסגרת כ"תמונת שלום קודם, פרטים אחר כך", והזהירו כי מחלוקות לא פתורות בנושאי פיקוח, הרחקת תוכנית הטילים ואלימות אזורית עלולות לפרק את התהליך לפני השגת הסכם קבע .

ביקורו של הנשיא פזשקיאן בפקיסטן הדגיש הן את פריצת הדרך הדיפלומטית והן את מצבו הרעוע של ההסכם. עם שעון מתקתק של 60 יום וחילוקי דעות מהותיים שכבר גלויים לעין, הדרך לשלום קבע נותרה לא ודאית.