מדיניות התמחור 'מדינה מועדפת' (MFN) של טראמפ: איך היא מאלצת את אלי לילי לשנות את תוכניות ההשקה של גלולת ההרזיה באירופה ומה ההשלכות על מערכת הבריאות היבשתית

אבל הדרך לחולה האירופי השתנתה לחלוטין. מנכ"ל אלי לילי, דייוויד ריקס, הצהיר כי החברה עדיין תנסה להשיג החזר ציבורי מממשלות אירופה, אך מסלול ההשקה הראשי יהיה דרך פלטפורמות טל-רפואה בתשלום עצמי – אותו מודל ישיר-לצרכן שמופעל בארה"ב . מדובר בשינוי מהותי: במקום לחכות חודשים ואף שנים למו"מ לאומי על החזר כספי, החברה משיקה תחילה בערוצים פרטיים.

המנגנון ברור: ב-14 באוגוסט 2025, אלי לילי העלתה את מחיר המחירון של מונז'רו (Mounjaro, tirzepatide) בבריטניה בעד 170% – מ-122 ליש"ט ל-330 ליש"ט לחודש למינון הגבוה ביותר – כתגובה מפורשת ללחץ ממשל טראמפ להוזיל מחירים בארה"ב . על ידי העלאת מחירים באירופה, לילי מבטיחה שהמחיר הנמוך ביותר אליו תושווה ארה"ב (שהוא המחיר האירופי) לא יהיה נמוך מדי. זו בעצם "איזון מחדש" של מחירים בין מדינות .

אפקט הדומינו על אירופה: השקות צונחות, תרופות נעלמות

מדיניות ה-MFN אינה משפיעה רק על אלי לילי. ניתוח של חברת המחקר GlobalData, שפורסם במרץ 2026, מגלה סימנים ראשונים לשיבוש גדול באירופה. השקות תרופות חדשות ביבשת צנחו בכ-35% מאז הצו הנשיאותי, וחברות תרופות מעכבות השקות כדי להגן על מחיר הייחוס האמריקאי . זהו היפוך מוחלט של המגמה ההיסטורית, שבה אירופה הייתה שוק יעד מהיר יחסית.

התמונה העגומה יותר היא עלייה במשיכות של מוצרים קיימים ובדחיות בהגשת תרופות חדשות לשווקים האירופיים, במיוחד עבור מוצרים עם מרווחי רווח דקים ברמות המחירים האירופיות . הנציבות האירופית נכנסת לתמונה: ב-16 ביוני 2026 הכריזה נציבת הבריאות סטלה קיריאקידס על חקירה רשמית של תופעות הלוואי של מדיניות טראמפ, לאור הצניחה בהשקות .

גרמניה עושה חיים קשים – והתרופות עוזבות

גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, מוסיפה שמן למדורה. שר הבריאות הגרמני הצהיר ב-12 ביוני 2026 כי חברות תרופות "לא יקבלו פטור" מאמצעי קיצוץ בעלויות, זאת לאחר שחברות הזהירו שהן עלולות לא להיות מסוגלות להשקות תרופות חדשניות באירופה אלא אם הממשלות ישלמו יותר .

החקיקה המוצעת בגרמניה תאלץ יצרנים לשלם החזרים חובה גבוהים יותר ולקבל מורטוריום מחירים ארוך יותר . ניתוח מיוני 2026 מראה כי קיצוצי העלויות של גרמניה מובילים ל"בריחה של פרויקטים רב-מיליוני אירו", תוך הצבת תקרה קשיחה על מו"פ מקומי . בוהרינגר אינגלהיים (Boehringer Ingelheim) עצרה השקעות מתוכננות מקומיות בסך 900 מיליון אירו לשנים 2027-2030, וגם אלי לילי עצרה תוכניות השקעה דומות בגרמניה .

הצד השני של המטבע: גרמניה העבירה חוק מחקר רפואי (Medizinforschungsgesetz, MFG) שנכנס לתוקף באוקטובר 2024, שמטרתו להפוך את גרמניה לאטרקטיבית יותר לניסויים קליניים. החוק מציע הנחות חסויות לחברות שמבצעות מחקר קליני בגרמניה – מדיניות שקושרת את פעילות המחקר ליתרונות בתמחור . עם זאת, עד כה, נראה שהלחץ הכלכלי גובר על התמריצים.

מה זה אומר עבור החולים?

השילוב של מדיניות MFN מצד אחד, וקיצוצים גרמניים מצד שני, יוצר "מלקחיים" שסוחטים את הגישה לתרופות חדשניות באירופה. המטופלים באירופה עלולים לחכות לחדשנות רפואית זמן רב יותר. וכשהתרופות כן מגיעות, ייתכן שהן יהיו זמינות רק דרך ערוצי תשלום עצמי פרטיים – ולא במסגרת ההחזר הציבורי .

לסיכום: המהלך של טראמפ, שנועד להוזיל תרופות עבור האמריקאים, יוצר גלים שאינם פוסחים על אירופה. אלי לילי בוחרת בדרך חדשה, גרמניה בוחרת בקיצוצים, ואירופה כולה מוצאת את עצמה בעין הסערה של שוק התרופות העולמי.