16 ביוני 2026: לא היה בריחה לנכסים בטוחים — השווקים ביטלו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי

ביום שלישי, 16 ביוני 2026, השווקים הפיננסיים העולמיים לא חוו בריחה קלאסית לנכסים בטוחים (flight to safety) — הם חוו ביטול של פרמיית הסיכון . פרמיית הסיכון הגיאופוליטי שהצטברה במהלך חודשי העימות בין ארה"ב לאיראן קרסה עם התגבשות הסכם שלום ראשוני. התוצאה הייתה מהלך מתואם על פני כל סוגי הנכסים: מניות ואג"ח עלו, מחירי הנפט צנחו לשפל של כמה חודשים, ומטבעות מקלט נחלשו. הטריגר: מזכר הבנות (MoU) בין ארה"ב לאיראן שהוכרז בסוף השבוע, שנועד לפתוח מחדש את מצרי הורמוז ולהוריד את גובה הלהבות .

מחירי הנפט: המהלך החד ביותר

השפעות הסכם השלום ניכרו בשוקי האנרגיה יותר מכל. ביום שלישי, 16 ביוני, חוזי הנפט מסוג ברנט נפלו ב-4.4% לסביבות 83.46 דולר לחבית — הרמה הנמוכה ביותר מאז פרוץ המלחמה באיראן . עד 18 ביוני, לאחר חתימת ההסכם הזמני בשוויץ, נסחר הברנט מתחת ל-79 דולר לחבית . ההסכם צפוי להסיר סנקציות על ייצוא נפט איראני ולפתוח מחדש את מצרי הורמוז — צוואר בקבוק שדרכו זורמת כחמישית מתנועת הנפט והגז העולמית — שנחסם במהלך העימות . S&P Global הזהירו כי שווקי הנפט הפיזיים יישארו הדוקים במהלך הקיץ, אך תמונת ההיצע ארוכת הטווח השתפרה משמעותית .

תשואות האג"ח בארה"ב: ירידה על רקע ריכוך ציפיות להעלאות ריבית

מחירי נפט נמוכים יותר מפחיתים ישירות את ציפיות האינפלציה, וההיגיון הזה התממש בשוקי האג"ח הממשלתיים בארה"ב. התשואה על האג"ח ל-10 שנים ירדה בעקבות ההכרזה, כאשר הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי "תשואות האג"ח והדולר רשמו ירידה" ככל שהסכם השלום התגבש . עד יום שלישי, התשואה ל-10 שנים נסוגה לסביבות 4.45%, ירידה מ-4.485% ביום שישי הקודם . ההסבר היה ברור: נפט זול ריכך את הציפיות להמשך צעדי צמצום (tightening) של הפדרל ריזרב . זה היה גם השבוע של פגישת המדיניות של הפד ב-17-18 ביוני. הפד הותיר בסופו של דבר את ריבית הפדרל פאנדס ללא שינוי בטווח של 3.50%-3.75%, אך עננת הנקודות ('דוט פלוט') חשפה ועדה מפוצלת: 9 מתוך 19 חברים צופים לפחות העלאה אחת בשנה הקרובה, ו-6 דגלו בהעלאה מצטברת של 50 נקודות בסיס ויותר . הירידה במחירי הנפט בעקבות הסכם השלום הפכה את הציפיות ה'ניציות' האלה לפחות סבירות להתממש.

תשואות האג"ח בגוש היורו: ירידה חדה והורדת ציפיות להעלאות ריבית של ה-ECB

באירופה נרשם מהלך חד עוד יותר. תשואות האג"ח הממשלתיות בגוש היורו ירדו ביום רביעי ברציפות ביום שלישי, והגיעו לשפל של כמה שבועות . התשואה על האג"ח הגרמני ל-10 שנים (Bund) ירדה ב-2.5 נקודות בסיס ל-2.925%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 8 באפריל . התשואה על האג"ח האיטלקי ל-10 שנים ירדה אף היא ב-4 נקודות בסיס ל-3.639% . אותו מנגנון פעל כאן: הצניחה במחירי הנפט הפחיתה את לחצי האינפלציה המיובאת לגוש היורו, מה שהחליש את הציפיות להעלאות ריבית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) . שוקי הכסף תמחרו 30 נקודות בסיס בלבד של העלאות ריבית מצד ה-ECB עד סוף השנה — ירידה משמעותית לעומת התמחור ה'ניצי' הקודם .

תרשים השוואת מדיניות: הפד בהמתנה, ה-ECB ביציבות, ה-BoJ מעלה ריבית

עד אמצע יוני 2026, הפד וה-ECB היו בעמדות שונות בבירור — והסכם השלום העצים את הפער.

בנק מרכזי	ריבית מרכזית	עמדה אחרונה	תחזית לאחר הסכם השלום
הפדרל ריזרב (ארה"ב)	3.50%–3.75%	נותרה ללא שינוי בפגישת 17-18 ביוני	עננת הנקודות מפוצלת: 9 מתוך 19 חברים צופים העלאה בשנה הקרובה; 6 רוצים 50+ נ"ב . ירידת מחירי הנפט מפחיתה את הדחיפות של העלאות אלה.
הבנק המרכזי האירופי (ECB)	2.00% (מאז יוני 2025)	נותרה ללא שינוי ב-5 ישיבות רצופות עד מרץ 2026	ירידת מחירי הנפט ציננה עוד יותר את לחצי ההדוקים (tightening) שנותרו. שוקי הכסף תמחרו 30 נ"ב בלבד של העלאות עד סוף השנה .

הבנק המרכזי של יפן (BoJ) הוסיף ממד נוסף לסיפור הפער, כשהעלה את הריבית שלו ל-1% — שיא של 31 שנה — באותו יום שלישי, תוך ציון סיכוני אינפלציה מזעזוע האנרגיה במזרח התיכון . אנליסטים רבים תיארו את התמונה הכוללת כ"פער מדיניות גדול" (great policy divergence), כאשר הפד בהמתנה זהירה, ה-ECB בעצירה יציבה, וה-BoJ מצמצם (tightening) באופן אקטיבי .

המסקנה המרכזית

יום שלישי, 16 ביוני 2026, לא היה יום של בריחה לנכסים בטוחים — זה היה היום שבו פרמיית הסיכון הגיאופוליטי קרסה. ירידת מחירי הנפט בעקבות הסכם ארה"ב-איראן הפחיתה ישירות את ציפיות האינפלציה, מה שהוריד את תשואות האג"ח הן בארה"ב והן בגוש היורו, והחליש את הציפיות להמשך צעדי צמצום (tightening) מוניטריים הן מצד הפד והן מצד ה-ECB. המהלך הכולל היה ביטול של גידורים (unwind of hedges): נטילת סיכון (risk-on) במניות ובאג"ח, ויציאה מסיכון (risk-off) בנפט ובמטבעות מקלט.