איראן מול ארה”ב: שני סיפורים על אותו הסכם

ב-23 ביוני 2026 הודיע יו”ר הפרלמנט והמשא ומתן הבכיר של איראן, מוחמד באקר קאליבאף, כי הושג הסכם עם ארה”ב בשווייץ לשחרור 12 מיליארד דולר מכספים איראניים קפואים, ככל הנראה בשתי פעימות של 6 מיליארד דולר כל אחת . וושינגטון טרם אישרה רשמית את הודעת שחרור הנכסים הספציפית הזו . בנפרד, העניקה ארה”ב פטור מסנקציות ל-60 יום המאפשר לאיראן לייצא נפט בחופשיות, פטור שנכנס לתוקף עם תחילת המשא ומתן .

המחלוקת המרכזית: תוצרת חקלאית מול סחורות חיוניות

קיימת התנגשות ישירה ובלתי מיושבת בין הגרסאות האמריקאית והאיראנית:

• העמדה האמריקאית: הנשיא דונלד טראמפ הצהיר כי הכספים המשוחררים ישמשו לרכישת תוצרת חקלאית אמריקאית – הצגת ההסכם כרווח לחקלאי ארה”ב .
• העמדה האיראנית: נגיד הבנק המרכזי של איראן הבהיר כי לטהרן אין שום מחויבות לרכוש תוצרת אמריקאית, וכי הכספים יכולים לשמש למגוון רחב של יבוא, לא רק לסחורות חיוניות . גם קאליבאף אמר כי הכספים ישמשו ל”סחורות חיוניות” באופן רחב, לא ספציפית תוצרת חקלאית אמריקאית .

נרטיב סותר זה הוא מרכזי: ארה”ב מציגה את שחרור הנכסים כהסדר הדדי שמועיל לחקלאות האמריקאית; איראן מתעקשת כי יש לה שיקול דעת מלא כיצד להשתמש בכספים.

המתווכות וצוותי העבודה

• מתווכות: קטאר ופקיסטן הכריזו במשותף על מפת הדרכים ושימשו כמתווכות העיקריות בין ארה”ב לאיראן . השיחות התקיימו באתר הנופש בורגנשטוק שבשווייץ .
• צוותי עבודה: השיחות הטכניות בשווייץ הסתיימו בהצלחה, והוקמו צוותי עבודה לטיפול בנושאים ספציפיים: הגבלות הגרעין, יצוא הנפט, פתיחת מצר הורמוז ומנגנון שחרור הנכסים .

מפת הדרכים ל-60 יום ונורמליזציה כלכלית

ב-22 ביוני, לאחר יומיים של שיחות ברמה גבוהה בשווייץ, הודיעו המתווכות מקטאר ופקיסטן כי ארה”ב ואיראן הסכימו על ”מפת דרכים” שמטרתה להגיע להסכם כולל סופי בתוך 60 יום . ההצהרה המשותפת תיארה ”התקדמות מעודדת” ביום הראשון לדיונים .

המרכיבים העיקריים של מסגרת הנורמליזציה הרחבה כוללים:

• הפסקת כל הפעולות הצבאיות
• הקלה בסנקציות האמריקאיות על יצוא נפט גולמי ופטרוכימיה איראניים
• התחייבות איראן להפחית את מאגר האורניום המועשר שלה
• פתיחה מחדש של מצר הורמוז לשיט בינלאומי
• לוח זמנים להתחייבויות לשיקום ונורמליזציה כלכלית נוספת

אי הוודאות המרכזית שכדאי לעקוב אחריה

ההכרזה על שחרור 12 מיליארד הדולר מפי קאליבאף ב-23 ביוני לא אושרה על ידי ממשלת ארה”ב . בשילוב עם הסתירה הישירה בשאלה האם הכספים קשורים לרכישות חקלאיות אמריקאיות, זהו האלמנט השביר והשנוי ביותר במחלוקת בהסכם. מפת הדרכים ל-60 יום היא המסגרת הפורמלית והמוכרת הדדית יותר.