נתניהו: איראן לא תשיג נשק גרעיני — עם הסכם או בלעדיו

נתניהו הבהיר כי ההסכם האמריקאי-איראני אינו משנה את עמדתה הביטחונית של ישראל. במסיבת עיתונאים ב-15 ביוני הוא אמר: "עם הסכם, בלי הסכם — לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. לא היום ולא מחר" .

לדבריו, כל עוד הוא מכהן כראש ממשלה, איראן לא תשיג נשק גרעיני . הוא גם התחייב שכוחות ישראל יישארו באזורי הביטחון שהוקמו בעזה, בלבנון ובסוריה . בכך הציג נתניהו קו פעולה עצמאי, גם במחיר של עימות גובר עם ממשל טראמפ.

מה כולל מזכר איסלאמבאד בין ארצות הברית לאיראן?

ב-15 ביוני 2026 נחתם באופן מקוון מזכר הבנות בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן וראש ממשלת פקיסטן, שפעל כמתווך. המסמך, המכונה מזכר איסלאמבאד, הוא מסגרת בת 14 סעיפים .

עיקרי ההסכם:

• הפסקה מיידית וקבועה של הפעילות הצבאית בכל החזיתות, כולל בלבנון, וכן פתיחה מחדש של מצר הורמוז .
• התחייבות איראנית שלא לפתח לעולם נשק גרעיני .
• פיתוח תוכנית שיקום והשקעות באיראן בהיקף של 300 מיליארד דולר בידי ארצות הברית ובעלות בריתה . גורמים אמריקאים הבהירו כי מדובר בקרן השקעות ולא במענקים ישירים מכספי משלמי המסים האמריקאים, אך הסעיף מופיע בנוסח המזכר .
• הקלות והסרת סנקציות אמריקאיות על נפט ומוצרי נפט איראניים .
• תקופת משא ומתן בת 60 יום לגיבוש הסכם מקיף בנושא תוכנית הגרעין האיראנית .

המשבר עם ישראל הוחרף משום שישראל לא קיבלה את ההסכם לעיונה לפני החתימה. גורם ישראלי בכיר אמר לרויטרס כי העסקה נתפסה בישראל כ"מזיקה" . ה-NPR פרסם את נוסח המזכר המלא ב-18 ביוני, וה-BBC דיווח כי הפסקת האש נכנסה לתוקף .

האזהרה החריגה של ג'יי די ואנס

ב-18 ביוני יצא סגן הנשיא ג'יי די ואנס בפומבי נגד השרים הישראלים שביקרו את ההסכם עם איראן. הוא הזהיר אותם שלא לתקוף את טראמפ ואמר:

"דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בעולם כולו שמגלה אהדה למדינת ישראל ברגע הזה."

ואנס הזכיר כי כשני שלישים מאמצעי ההגנה של ישראל ממומנים ונבנים בארצות הברית, והזהיר את ישראל שלא להרחיק את "בעלת הברית החזקה היחידה" שנותרה לה . ה-Guardian סיכם את המסר שלו כך: טראמפ הוא בעל הברית היחיד שנותר לישראל בעולם .

הטון החריף נתפס כסימן לכך שהממשל האמריקאי מצפה מישראל לקבל את מדיניותו כלפי איראן, גם כאשר היא מתנגשת עם סדרי העדיפויות הביטחוניים של ירושלים .

ומה לגבי הסיכוי שטראמפ יעליב את נתניהו שוב?

הנתונים שהוזכרו בשיח הציבורי לגבי שוקי חיזוי — הסתברות של 30% לכך שטראמפ יעליב את נתניהו בפומבי עד 30 ביוני, לעומת שיעור של מעט יותר מ-10% בסוף מאי, ונפח מסחר של יותר מ-155 אלף דולר — לא אומתו באופן עצמאי במסגרת המקורות שסופקו. בנוסף, העלבונות שיוחסו לטראמפ כבר התרחשו ב-1 וב-17 ביוני, ולכן ייתכן שהנתונים מתייחסים לתמונת מצב קודמת או לחוזה חיזוי מסוים.

לבנון והבחירות הקרובות בישראל

העימות בין טראמפ לנתניהו אינו רק אישי. ישראל ממשיכה להחזיק עמדות צבאיות באזורי ביטחון בלבנון, בעוד שמזכר ההבנות האמריקאי-איראני כולל הפסקת אש בכל החזיתות — לרבות לבנון . הפער בין המדיניות הישראלית בשטח לבין ההסכם שקידמה וושינגטון הוא אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים.

ברקע עומדות גם הבחירות לכנסת, המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026. פרשנים ישראלים תיארו את נתניהו כמי שנפגע פוליטית והושפל בעקבות ההתנהלות של טראמפ . עבור ראש הממשלה, העימות עם וושינגטון מתרחש אפוא בתקופה רגישה במיוחד: עליו להציג עמידה תקיפה מול איראן ובמקביל להתמודד עם תלות עמוקה בתמיכה האמריקאית.

במילים אחרות, הקרע אינו מסתכם בחילופי עלבונות. הוא משקף מחלוקת רחבה יותר על השאלה מי יקבע את מדיניות ישראל מול איראן, לבנון והאזור — ירושלים או הבית הלבן.

נתניהו: איראן לא תשיג נשק גרעיני — עם הסכם או בלעדיו

נתניהו הבהיר כי ההסכם האמריקאי-איראני אינו משנה את עמדתה הביטחונית של ישראל. במסיבת עיתונאים ב-15 ביוני הוא אמר: "עם הסכם, בלי הסכם — לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. לא היום ולא מחר" .

לדבריו, כל עוד הוא מכהן כראש ממשלה, איראן לא תשיג נשק גרעיני . הוא גם התחייב שכוחות ישראל יישארו באזורי הביטחון שהוקמו בעזה, בלבנון ובסוריה . בכך הציג נתניהו קו פעולה עצמאי, גם במחיר של עימות גובר עם ממשל טראמפ.

מה כולל מזכר איסלאמבאד בין ארצות הברית לאיראן?

ב-15 ביוני 2026 נחתם באופן מקוון מזכר הבנות בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן וראש ממשלת פקיסטן, שפעל כמתווך. המסמך, המכונה מזכר איסלאמבאד, הוא מסגרת בת 14 סעיפים .

עיקרי ההסכם:

• הפסקה מיידית וקבועה של הפעילות הצבאית בכל החזיתות, כולל בלבנון, וכן פתיחה מחדש של מצר הורמוז .
• התחייבות איראנית שלא לפתח לעולם נשק גרעיני .
• פיתוח תוכנית שיקום והשקעות באיראן בהיקף של 300 מיליארד דולר בידי ארצות הברית ובעלות בריתה . גורמים אמריקאים הבהירו כי מדובר בקרן השקעות ולא במענקים ישירים מכספי משלמי המסים האמריקאים, אך הסעיף מופיע בנוסח המזכר .
• הקלות והסרת סנקציות אמריקאיות על נפט ומוצרי נפט איראניים .
• תקופת משא ומתן בת 60 יום לגיבוש הסכם מקיף בנושא תוכנית הגרעין האיראנית .

המשבר עם ישראל הוחרף משום שישראל לא קיבלה את ההסכם לעיונה לפני החתימה. גורם ישראלי בכיר אמר לרויטרס כי העסקה נתפסה בישראל כ"מזיקה" . ה-NPR פרסם את נוסח המזכר המלא ב-18 ביוני, וה-BBC דיווח כי הפסקת האש נכנסה לתוקף .

האזהרה החריגה של ג'יי די ואנס

ב-18 ביוני יצא סגן הנשיא ג'יי די ואנס בפומבי נגד השרים הישראלים שביקרו את ההסכם עם איראן. הוא הזהיר אותם שלא לתקוף את טראמפ ואמר:

"דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בעולם כולו שמגלה אהדה למדינת ישראל ברגע הזה."

ואנס הזכיר כי כשני שלישים מאמצעי ההגנה של ישראל ממומנים ונבנים בארצות הברית, והזהיר את ישראל שלא להרחיק את "בעלת הברית החזקה היחידה" שנותרה לה . ה-Guardian סיכם את המסר שלו כך: טראמפ הוא בעל הברית היחיד שנותר לישראל בעולם .

הטון החריף נתפס כסימן לכך שהממשל האמריקאי מצפה מישראל לקבל את מדיניותו כלפי איראן, גם כאשר היא מתנגשת עם סדרי העדיפויות הביטחוניים של ירושלים .

ומה לגבי הסיכוי שטראמפ יעליב את נתניהו שוב?

הנתונים שהוזכרו בשיח הציבורי לגבי שוקי חיזוי — הסתברות של 30% לכך שטראמפ יעליב את נתניהו בפומבי עד 30 ביוני, לעומת שיעור של מעט יותר מ-10% בסוף מאי, ונפח מסחר של יותר מ-155 אלף דולר — לא אומתו באופן עצמאי במסגרת המקורות שסופקו. בנוסף, העלבונות שיוחסו לטראמפ כבר התרחשו ב-1 וב-17 ביוני, ולכן ייתכן שהנתונים מתייחסים לתמונת מצב קודמת או לחוזה חיזוי מסוים.

לבנון והבחירות הקרובות בישראל

העימות בין טראמפ לנתניהו אינו רק אישי. ישראל ממשיכה להחזיק עמדות צבאיות באזורי ביטחון בלבנון, בעוד שמזכר ההבנות האמריקאי-איראני כולל הפסקת אש בכל החזיתות — לרבות לבנון . הפער בין המדיניות הישראלית בשטח לבין ההסכם שקידמה וושינגטון הוא אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים.

ברקע עומדות גם הבחירות לכנסת, המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026. פרשנים ישראלים תיארו את נתניהו כמי שנפגע פוליטית והושפל בעקבות ההתנהלות של טראמפ . עבור ראש הממשלה, העימות עם וושינגטון מתרחש אפוא בתקופה רגישה במיוחד: עליו להציג עמידה תקיפה מול איראן ובמקביל להתמודד עם תלות עמוקה בתמיכה האמריקאית.

במילים אחרות, הקרע אינו מסתכם בחילופי עלבונות. הוא משקף מחלוקת רחבה יותר על השאלה מי יקבע את מדיניות ישראל מול איראן, לבנון והאזור — ירושלים או הבית הלבן.