ביוני 2026, מדינות אפריקה והאיים הקריביים אימצו את 'התחייבויות הצעדים הבאים של אקרה לצדק מתקן' — תוכנית בת 19 נקודות לפיצויים גלובליים, הקוראת למדינות שרווחו מסחר העבדים האטלנטי להתנצל רשמית ולפצות כספית [2][5][6][7]. התוכנית דורשת מחילת חובות והשבת רכוש תרבותי שנבזז בתקופות הקולוניאליזם והשעבוד, לצד התחייבות להקים...
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: Search & fact-check with cited sources for What reparatory justice demands did African and Caribbean nations approve in their 19-point Accra. Article summary: On June 19, 2026, African and Caribbean nations concluded a three-day "Next Steps" High-Level Consultative Conference in Accra, Ghana, by adopting the **Accra Next Steps Commitments on Reparatory Justice** — a 19-point p. Topic tags: general, general web, user generated, government, news. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermar
ביום שישי, 19 ביוני 2026, נעלה ועידת 'הצעדים הבאים' (Next Steps) ברמה הגבוהה באקרה, גאנה, בתום שלושה ימי דיונים. הוועידה אימצה את 'התחייבויות הצעדים הבאים של אקרה לצדק מתקן' (Accra Next Steps Commitments on Reparatory Justice) — מסמך מדיניות בן 19 נקודות (או 18 עמודי תווך אסטרטגיים בתוך מסמך סיכום בן 46 פסקאות) שמהווה תוכנית פעולה גלובלית לצדק מתקן עבור אפריקאים ובני התפוצות ממוצא אפריקאי .
התוכנית דורשת שמדינות שהרוויחו מסחר העבדים האטלנטי יפרסמו התנצלויות רשמיות ויספקו פיצויים כספיים ומתקנים (reparations). הדרישה מבוססת על העיקרון שלפיו קיימת חובה מוסרית ומשפטית של העבריינים לפצות את קורבנותיהם באופן מלא .
הוועידה כונסה ביוזמתו של נשיא גאנה, ג'ון דרמני מאחמה, המכהן כאלוף האיחוד האפריקאי לצדק מתקן (African Union Champion on Reparatory Justice) . הוא נשא את נאום הפתיחה, שבו קרא לשלב חדש של מעורבות גלובלית ולקהילה הבינלאומית לעבור מהכרה בעוולות היסטוריות לפעולה קונקרטית, אמירת אמת ופיוס
. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נאם גם הוא בוועידה, ציון דיפלומטי משמעותי
. נואמי מפתח נוספים כללו את ראשת ממשלת ברבדוס, מיה מוטלי, נשיא ליבריה, ג'וזף בואקאי, ונשיא סנגל, בסירו דיומאי פאי
.
ב-25 במרץ 2026, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה A/RES/80/250, שכותרתה הכרזה על סחר באפריקאים משועבדים ושעבוד גזעני של אפריקאים כפשע החמור ביותר נגד האנושות — ההחלטה הראשונה של האו"ם מזה 80 שנה שמוקדשת אך ורק לעבדות ולסחר העבדים האטלנטי . ההצבעה הסתיימה ב-123 בעד, 3 נגד, ו-52 נמנעים
. שלוש המדינות שהצביעו נגד היו ארגנטינה, ישראל וארצות הברית
. בין הנמנעות היו בריטניה וכמה מדינות באיחוד האירופי
.
התחייבויות הצעדים הבאים של אקרה נועדו לשמש מפת דרכים שתוצג לאו"ם ולגופים בינלאומיים אחרים, במטרה לבנות מסגרת גלובלית רשמית לפיצויים . הוועידה גם הקימה מנגנונים מוסדיים חדשים — ובהם מועצה מייעצת גלובלית ברמה גבוהה לצדק מתקן, פאנל מומחים גלובלי להשבת מורשת תרבותית ופאנל משפטי גלובלי לצדק מתקן — כדי לשמור על המומנטום לקראת מימוש ודין וחשבון
.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ביוני 2026, מדינות אפריקה והאיים הקריביים אימצו את 'התחייבויות הצעדים הבאים של אקרה לצדק מתקן' — תוכנית בת 19 נקודות לפיצויים גלובליים, הקוראת למדינות שרווחו מסחר העבדים האטלנטי להתנצל רשמית ולפצות כספית [2][5][6][7].
ביוני 2026, מדינות אפריקה והאיים הקריביים אימצו את 'התחייבויות הצעדים הבאים של אקרה לצדק מתקן' — תוכנית בת 19 נקודות לפיצויים גלובליים, הקוראת למדינות שרווחו מסחר העבדים האטלנטי להתנצל רשמית ולפצות כספית [2][5][6][7]. התוכנית דורשת מחילת חובות והשבת רכוש תרבותי שנבזז בתקופות הקולוניאליזם והשעבוד, לצד התחייבות להקים אתרי זיכרון להנצחת סחר העבדים [2][5][6][7].
במרץ 2026 אימצה העצרת הכללית של האו"ם החלטה המכירה בסחר העבדים האטלנטי כ'פשע החמור ביותר נגד האנושות' ברוב של 123 תומכים מול 3 מתנגדות: ארצות הברית, ישראל וארגנטינה [2][5][6][8][12].