אחרי התייעצויות אינטנסיביות עם המתווכות, קטאר ופקיסטן, הסכימה המשלחת האיראנית לחזור לשיחות, שהתחדשו מאוחר יותר באותו יום . דיפלומט אמריקני בכיר אישר שהמשלחות עבדו "לאורך הלילה" במטרה להפוך את מזכר ההבנות השברירי להסדר מדיני רחב יותר .
במקביל לשיחות, פרסם הנשיא טראמפ בוושינגטון אולטימטום חריף ביותר: הוא הזהיר שאם איראן לא תפתח מחדש את מצר הורמוז, ארה"ב תתקוף ותשמיד את תחנות הכוח הגדולות במדינה, תוך שימוש בשפה בוטה והבטחה ש"ביום שלישי יהיה יום תחנות הכוח ויום הגשרים באיראן" . הוא אף איים כי "לא תצליחו לחזור אפילו למדינה הארורה שלכם" .
לפני השיחות, ב-20 ביוני, הודיע חיל משמרות המהפכה האיראני על סגירת מצר הורמוז לכלי שיט בתגובה לתקיפות ישראליות בלבנון ולהפרת הפסקת האש . מנגד, ארה"ב הכחישה לחלוטין את הטענה. סגן הנשיא ואנס הצהיר כי אין כל ראיה לסגירה , ובפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב (CENTCOM) דיווחו כי 55 אוניות סוחר הנושאות כ-17 מיליון חביות נפט חצו את המצר באותו יום - עלייה לעומת הימים הקודמים . גורמי מעקב ימיים, כמו Lloyd’s List Intelligence, אישרו כי תנועת כלי השיט נמשכה .
השיחות התבססו על מזכר הבנות שקבע כי שני הצדדים יימנעו "מאיום או שימוש בכוח זה נגד זה" . סדר היום כלל ארבעה נושאים מרכזיים: מצר הורמוז, הלחימה בלבנון (בין חיזבאללה לישראל), תכנית הגרעין האיראנית והקלות בעיצומים . למרות סדר היום, כלי תקשורת איראניים דיווחו כי הסוגיה הגרעינית לא נידונה כלל במפגש הראשון . לוח הזמנים שנקבע הוא 60 יום להשגת הסכם מקיף .
אחד ממאפייני היום היה הפער החד בין המסרים: בעוד סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שישב בראש המשלחת האמריקנית בבורגנשטוק, נקט בטון דיפלומטי ופיוסי, הנשיא טראמפ לא הפסיק לירות איומים מול המיקרופונים בוושינגטון . גישת 'השוטר הטוב והשוטר הרע', לכאורה, יצרה מתח מיידי על השולחן .
היום הראשון הוכיח שהדרך להסכם רצוף מהמורות: מחלוקת עובדתית על מצר הורמוז, תחושת חוסר אמון עמוקה בין הצדדים, וקו תקשורת בוושינגטון שיכול לשבש כל רגע רגיש. המתווכות, קטאר ופקיסטן, ניסו לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, אך השאלה הגדולה היא האם ארה"ב יכולה להגיע להסכם כשראש המדינה מדבר בשפה של 'השמדה'.
אחרי התייעצויות אינטנסיביות עם המתווכות, קטאר ופקיסטן, הסכימה המשלחת האיראנית לחזור לשיחות, שהתחדשו מאוחר יותר באותו יום . דיפלומט אמריקני בכיר אישר שהמשלחות עבדו "לאורך הלילה" במטרה להפוך את מזכר ההבנות השברירי להסדר מדיני רחב יותר .
במקביל לשיחות, פרסם הנשיא טראמפ בוושינגטון אולטימטום חריף ביותר: הוא הזהיר שאם איראן לא תפתח מחדש את מצר הורמוז, ארה"ב תתקוף ותשמיד את תחנות הכוח הגדולות במדינה, תוך שימוש בשפה בוטה והבטחה ש"ביום שלישי יהיה יום תחנות הכוח ויום הגשרים באיראן" . הוא אף איים כי "לא תצליחו לחזור אפילו למדינה הארורה שלכם" .
לפני השיחות, ב-20 ביוני, הודיע חיל משמרות המהפכה האיראני על סגירת מצר הורמוז לכלי שיט בתגובה לתקיפות ישראליות בלבנון ולהפרת הפסקת האש . מנגד, ארה"ב הכחישה לחלוטין את הטענה. סגן הנשיא ואנס הצהיר כי אין כל ראיה לסגירה , ובפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב (CENTCOM) דיווחו כי 55 אוניות סוחר הנושאות כ-17 מיליון חביות נפט חצו את המצר באותו יום - עלייה לעומת הימים הקודמים . גורמי מעקב ימיים, כמו Lloyd’s List Intelligence, אישרו כי תנועת כלי השיט נמשכה .
השיחות התבססו על מזכר הבנות שקבע כי שני הצדדים יימנעו "מאיום או שימוש בכוח זה נגד זה" . סדר היום כלל ארבעה נושאים מרכזיים: מצר הורמוז, הלחימה בלבנון (בין חיזבאללה לישראל), תכנית הגרעין האיראנית והקלות בעיצומים . למרות סדר היום, כלי תקשורת איראניים דיווחו כי הסוגיה הגרעינית לא נידונה כלל במפגש הראשון . לוח הזמנים שנקבע הוא 60 יום להשגת הסכם מקיף .
אחד ממאפייני היום היה הפער החד בין המסרים: בעוד סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, שישב בראש המשלחת האמריקנית בבורגנשטוק, נקט בטון דיפלומטי ופיוסי, הנשיא טראמפ לא הפסיק לירות איומים מול המיקרופונים בוושינגטון . גישת 'השוטר הטוב והשוטר הרע', לכאורה, יצרה מתח מיידי על השולחן .
היום הראשון הוכיח שהדרך להסכם רצוף מהמורות: מחלוקת עובדתית על מצר הורמוז, תחושת חוסר אמון עמוקה בין הצדדים, וקו תקשורת בוושינגטון שיכול לשבש כל רגע רגיש. המתווכות, קטאר ופקיסטן, ניסו לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים, אך השאלה הגדולה היא האם ארה"ב יכולה להגיע להסכם כשראש המדינה מדבר בשפה של 'השמדה'.