הגישה של Getty כלפי חברות AI בשנתיים האחרונות חושפת אסטרטגיה כפולה וברורה: למכור רישיונות תצוגה לפלטפורמות חיפוש AI תוך רדיפה משפטית אגרסיבית נגד חברות שלדעתה השתמשו בתוכן ללא אישור לאימון מודלים גנרטיביים.
לפני עסקת OpenAI, Getty כבר בחנה מים עם הסדר דומה. ב-31 באוקטובר 2024 (ו-2025 לפי מקורות מסוימים), הכריזו Getty ו-Perplexity AI על הסכם רישוי גלובלי רב-שנתי . במסגרת ההסכם, Getty מספקת תמונות דרך אינטגרציית API כך ש-Perplexity תוכל להציג אותן בכלי החיפוש והגילוי המונעים AI שלה, עם קרדיטים וקישורים למקורות
. בדומה להסכם OpenAI, גם הסכם Perplexity הוא הסדר רישוי מוכוון תצוגה ולא רישיון לנתוני אימון — משמעותי במיוחד כיוון ש-Perplexity אינה מאמנת מודלי יסוד משלה
.
בצד השני של האסטרטגיה נמצאת התביעה. Getty תבעה את Stability AI בבית משפט בבריטניה, בטענה שמודל יצירת התמונות Stable Diffusion אומן על מיליוני תמונות של Getty ללא רשות . עם זאת, התוצאה הייתה מפלה גדולה עבור Getty.
פסק הדין התפרש כניצחון משמעותי למפתחי AI בבריטניה, שקבע כי משקלי מודל AI אינם עותק מאוחסן של נתוני האימון ולכן אינם יכולים לשמש בסיס לתביעות הפרת זכויות יוצרים משניות .
הסכם OpenAI הוא הביטוי האחרון והמשמעותי ביותר של אסטרטגיית "רשות איפה שאפשר, תביע איפה שחייבים" של Getty . השלכות מרכזיות:
אסטרטגיית ה-AI של Getty היא אסטרטגיה של ניגודים חדים: היא מוכנה לשתף פעולה עם חברות חיפוש AI ברישוי תצוגה, אך היא גם מוכנה לבלות שנים בבתי משפט במאבק בחברות AI גנרטיביות. התוצאות עד כה מעורבות:
החוט המקשר בין המהלכים הללו ברור: Getty בונה מודל עסקי הממנף את ספרייתה בעידן חיפוש ה-AI באמצעות רישוי תצוגה, תוך שימוש בתביעות כדי להיאבק על פיצוי — ועל כללים משפטיים ברורים יותר — סביב שימושי אימון לא מורשים. השאלה אם אסטרטגיה דו-ראשית זו תצליח בסופו של דבר נותרה פתוחה, אך הסכם OpenAI מראה שלפחות עבור מוצרי חיפוש AI, תוכן תצוגה מורשה הופך לסטנדרט החדש.
Comments
0 comments