מדוע קונים גלובליים מודאגים

שיבוש במרכזי נתונים של AI. אינדיום פוספיד הוא חומר מפתח לשבבים פוטוניים חסכוניים באנרגיה שמפעילי מרכזי נתונים זקוקים להם כדי לעמוד בקצב דרישות המחשוב של AI. הגבלות הייצוא על InP שהחלו בפברואר 2025 הפכו כבר ל"מכשול משמעותי" בתכנון הרכיבים המהירים והחסכוניים ביותר באנרגיה עבור AI .

צווארי בקבוק ברישוי. במקום איסורים מוחלטים, סין יכולה "להאט או להטיל תנאים" על יצוא, וליצור אי-ודאות כרונית באספקה . קבוצות עסקיות בארה"ב מדווחות שהגישה למינרלים קריטיים מסוימים מסין היא כבר "כמעט בלתי ניתנת להשגה" עקב עיכובים ברישוי .

סיכון להסלמה. קונים חוששים שהפיקוח המוגבר היום הוא מבשר להכללה רשמית של אינדיום ברשימת בקרת הייצוא, בדוגמת הדפוס שנראה עם עפרות נדירות, גליום וגרמניום .

כיצד ארה"ב הגיבה

ממשלת ארה"ב פעלה במספר חזיתות כדי להבטיח את אספקת האינדיום והמינרלים הקריטיים שלה:

• הרחבת רשימת המינרלים הקריטיים: בנובמבר 2025, משרד הפנים האמריקאי פרסם את הרשימה הסופית של מינרלים קריטיים לשנת 2025, הכוללת 60 מינרלים – כולל אינדיום – מה שמאותת על הכרת הממשלה בסיכון האספקה .
• צו נשיאותי על מינרלים מעובדים: בינואר 2026, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי ל"התאמת יבוא של מינרלים קריטיים מעובדים ומוצריהם הנגזרים", תוך ציון מפורש של אינדיום כמינרל המשמש ברשתות סיבים אופטיים ובמערכות לוויין, הנתון לפגיעות בשרשרת האספקה .
• ועידת שרים למינרלים קריטיים (פברואר 2026): מחלקת המדינה האמריקאית כינסה ועידת שרים מרכזית, וחתמה על 11 מסגרות דו-צדדיות חדשות למינרלים קריטיים והסכמי הבנות עם מדינות שותפות, במטרה "לעצב מחדש את השוק העולמי" ולבנות שרשראות אספקה מגוונות ובטוחות .
• בניית בריתות: ארה"ב השיקה כוח משימה דו-צדדי בין ארה"ב להודו לבטחון מינרלים קריטיים, ובמה תעשייתית משותפת לצמצום התלות ברשתות האספקה הנשלטות על ידי סין .
• דחיפה לייצור מקומי: המאמצים כוללים ייעול הליכי היתרים, תמריצי מס ותמיכה בפרויקטים מקומיים של כרייה ועיבוד, אם כי אנליסטים מציינים שבניית שרשראות אספקה חלופיות תדרוש שנים של השקעה מתמשכת .

האסטרטגיה הגיאופוליטית הרחבה יותר

אינדיום הוא החזית האחרונה במסע רב-שנתי של בייג'ין לנצל את דומיננטיותה בשרשראות אספקת מינרלים קריטיים. הדפוס עוקב אחר הסלמה ברורה:

1. גל ראשון (2023–2024): סין הגבילה יצוא של גליום, גרמניום, גרפיט ואנטימון – בעיקר בתגובה להגבלות הטכנולוגיה האמריקאיות על מוליכים למחצה .
2. גל שני (אפריל 2025): בקרות הייצוא התרחבו לכלול טונגסטן, טלוריום, ביסמוט, מוליבדן ואינדיום, שהוטלו ככלי תגמול במלחמת הסחר והמכסים הרחבה יותר עם ארצות הברית . לאחר מכן הוטלו פיקוח על עפרות נדירות כבדות (דיספרוסיום, איטריום) ומגנטים קבועים .
3. הרחבת אוקטובר 2025: סין הרחיבה עוד יותר את הפיקוח על עפרות נדירות, ודרשה אישור ממשלתי לייצוא של פריטים דו-שימושיים המכילים אפילו כמויות זעירות של עפרות נדירות ממוצא סיני . הגל השני הושהה עד נובמבר 2026 לאחר משא ומתן בין ארה"ב לסין, אך תשתית הבקרה נותרה על כנה .
4. מסגרת רגולטורית חדשה (מאי 2026): סין חוקקה תקנות מקיפות בנות 79 סעיפים לתיאום כרייה, עיבוד, ניצול ואגירת מלאי של מינרלים קריטיים, תוך הצבת ביטחון המשאבים במרכז מדיניות המדינה על רקע התגברות התחרות הגיאופוליטית .

בייג'ין מגנה על צעדים אלו כ"תקינה ושיפור" של ניהול הייצוא, אך אנליסטים בפרלמנט האירופי, CSIS ו-ETH ציריך מאפיינים אותם כאסטרטגיה מכוונת להשתמש בדומיננטיות באספקת מינרלים כמנוף במשא ומתן סחר, תגמול נגד מכסים אמריקאיים, וכלי לשליטה בתעשיות טכנולוגיה במורד הזרם . משרד החוץ הסיני קרא לאחרונה למדינות G7 "לכבד את עקרונות כלכלת השוק", בעוד שבייג'ין עצמה מחזקת את הפיקוח הממלכתי על כל שרשרת אספקת המינרלים .

מדוע קונים גלובליים מודאגים

שיבוש במרכזי נתונים של AI. אינדיום פוספיד הוא חומר מפתח לשבבים פוטוניים חסכוניים באנרגיה שמפעילי מרכזי נתונים זקוקים להם כדי לעמוד בקצב דרישות המחשוב של AI. הגבלות הייצוא על InP שהחלו בפברואר 2025 הפכו כבר ל"מכשול משמעותי" בתכנון הרכיבים המהירים והחסכוניים ביותר באנרגיה עבור AI .

צווארי בקבוק ברישוי. במקום איסורים מוחלטים, סין יכולה "להאט או להטיל תנאים" על יצוא, וליצור אי-ודאות כרונית באספקה . קבוצות עסקיות בארה"ב מדווחות שהגישה למינרלים קריטיים מסוימים מסין היא כבר "כמעט בלתי ניתנת להשגה" עקב עיכובים ברישוי .

סיכון להסלמה. קונים חוששים שהפיקוח המוגבר היום הוא מבשר להכללה רשמית של אינדיום ברשימת בקרת הייצוא, בדוגמת הדפוס שנראה עם עפרות נדירות, גליום וגרמניום .

כיצד ארה"ב הגיבה

ממשלת ארה"ב פעלה במספר חזיתות כדי להבטיח את אספקת האינדיום והמינרלים הקריטיים שלה:

• הרחבת רשימת המינרלים הקריטיים: בנובמבר 2025, משרד הפנים האמריקאי פרסם את הרשימה הסופית של מינרלים קריטיים לשנת 2025, הכוללת 60 מינרלים – כולל אינדיום – מה שמאותת על הכרת הממשלה בסיכון האספקה .
• צו נשיאותי על מינרלים מעובדים: בינואר 2026, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי ל"התאמת יבוא של מינרלים קריטיים מעובדים ומוצריהם הנגזרים", תוך ציון מפורש של אינדיום כמינרל המשמש ברשתות סיבים אופטיים ובמערכות לוויין, הנתון לפגיעות בשרשרת האספקה .
• ועידת שרים למינרלים קריטיים (פברואר 2026): מחלקת המדינה האמריקאית כינסה ועידת שרים מרכזית, וחתמה על 11 מסגרות דו-צדדיות חדשות למינרלים קריטיים והסכמי הבנות עם מדינות שותפות, במטרה "לעצב מחדש את השוק העולמי" ולבנות שרשראות אספקה מגוונות ובטוחות .
• בניית בריתות: ארה"ב השיקה כוח משימה דו-צדדי בין ארה"ב להודו לבטחון מינרלים קריטיים, ובמה תעשייתית משותפת לצמצום התלות ברשתות האספקה הנשלטות על ידי סין .
• דחיפה לייצור מקומי: המאמצים כוללים ייעול הליכי היתרים, תמריצי מס ותמיכה בפרויקטים מקומיים של כרייה ועיבוד, אם כי אנליסטים מציינים שבניית שרשראות אספקה חלופיות תדרוש שנים של השקעה מתמשכת .

האסטרטגיה הגיאופוליטית הרחבה יותר

אינדיום הוא החזית האחרונה במסע רב-שנתי של בייג'ין לנצל את דומיננטיותה בשרשראות אספקת מינרלים קריטיים. הדפוס עוקב אחר הסלמה ברורה:

1. גל ראשון (2023–2024): סין הגבילה יצוא של גליום, גרמניום, גרפיט ואנטימון – בעיקר בתגובה להגבלות הטכנולוגיה האמריקאיות על מוליכים למחצה .
2. גל שני (אפריל 2025): בקרות הייצוא התרחבו לכלול טונגסטן, טלוריום, ביסמוט, מוליבדן ואינדיום, שהוטלו ככלי תגמול במלחמת הסחר והמכסים הרחבה יותר עם ארצות הברית . לאחר מכן הוטלו פיקוח על עפרות נדירות כבדות (דיספרוסיום, איטריום) ומגנטים קבועים .
3. הרחבת אוקטובר 2025: סין הרחיבה עוד יותר את הפיקוח על עפרות נדירות, ודרשה אישור ממשלתי לייצוא של פריטים דו-שימושיים המכילים אפילו כמויות זעירות של עפרות נדירות ממוצא סיני . הגל השני הושהה עד נובמבר 2026 לאחר משא ומתן בין ארה"ב לסין, אך תשתית הבקרה נותרה על כנה .
4. מסגרת רגולטורית חדשה (מאי 2026): סין חוקקה תקנות מקיפות בנות 79 סעיפים לתיאום כרייה, עיבוד, ניצול ואגירת מלאי של מינרלים קריטיים, תוך הצבת ביטחון המשאבים במרכז מדיניות המדינה על רקע התגברות התחרות הגיאופוליטית .

בייג'ין מגנה על צעדים אלו כ"תקינה ושיפור" של ניהול הייצוא, אך אנליסטים בפרלמנט האירופי, CSIS ו-ETH ציריך מאפיינים אותם כאסטרטגיה מכוונת להשתמש בדומיננטיות באספקת מינרלים כמנוף במשא ומתן סחר, תגמול נגד מכסים אמריקאיים, וכלי לשליטה בתעשיות טכנולוגיה במורד הזרם . משרד החוץ הסיני קרא לאחרונה למדינות G7 "לכבד את עקרונות כלכלת השוק", בעוד שבייג'ין עצמה מחזקת את הפיקוח הממלכתי על כל שרשרת אספקת המינרלים .