בלילה שבין 18 ל-19 ביוני, ישראל פתחה בגל תקיפות אוויריות נרחב בדרום לבנון, שגרם למותם של לפחות 47 בני אדם לפי משרד הבריאות הלבנוני . חיזבאללה הגיב בירי רקטות
. איראן סירבה לשלוח את משלחתה לשוויץ, והשיחות עם ארה"ב נדחו
. ביטקוין צנח בכ-3% תוך 24 שעות ל-62,201 דולר, ושוק הקריפטו כולו התכווץ לכ-2.16 טריליון דולר
.
באותו יום, 19 ביוני, גורמים אמריקאים ואזוריים, בתיווך ארה"ב וקטאר, השיגו הפסקת אש חדשה בין ישראל לחיזבאללה, שנכנסה לתוקף בשעה 16:00 שעון מקומי . ההסכם עצר את הלחימה הפעילה וקבע תנאים לאזורי ביטחון בדרום לבנון
.
הנקודה המכרעת: הפסקת האש הסירה את המכשול העיקרי מול המגעים בין ארה"ב לאיראן. עם כניסת ההפוגה לתוקף, התקוות למשא ומתן בין וושינגטון לטהרן התחדשו, והסכם הבנות רשמי (שהושג עקרונית ימים קודם לכן) חזר לשולחן .
ביטקוין טיפס בחזרה מעל 63,000 דולר בעקבות החדשות, תוך התאוששות משפל של כ-62,200 דולר שנרשם באותו בוקר . גם את'ריום ומטבעות דיגיטליים נוספים זינקו
.
ההתאוששות התרחשה על רקע רוחות נגד מאקרו-כלכליות משמעותיות. הפדרל ריזרב נתן איתותים נציים באמצע מאי, שכבר הורידו את ביטקוין משיא של כ-70,000 דולר לטווח של 63,000-66,000 דולר . תחושת "פחד קיצוני" (Extreme Fear) שררה בשוק הקריפטו, עם פקיעת אופציות ענקית בשווי 2.13 מיליארד דולר ויציאות כספים מתמשכות מתעודות סל
.
מוקדם יותר ביוני, כשהתקיפות הישראליות על איראן הורידו את ביטקוין מתחת ל-63,000 דולר, מחיר הנפט הגולמי זינק ביותר מ-3% ומדד הדולר האמריקאי חצה את רף 100 הנקודות, מה שיצר רוחות נגד נוספות לנכסים הדיגיטליים . הפסקת האש הפכה חלק מתנועת ההימנעות מסיכון הזו: הירידה במחירי הנפט והחולשה בדולר הובילו היסטורית לזרימות לקריפטו.
הזינוק של ביטקוין מעל 63,000 דולר ב-19 ביוני לא נגרם מגורמים פנימיים של שוק הקריפטו, אלא משרשרת אירועים דיפלומטית: הפסקת האש ישראל-חיזבאללה → חידוש המגעים בין ארה"ב לאיראן → הפחתת סיכון גיאופוליטי → תיאבון מחודש לסיכון בשווקים הפיננסיים . המהלך היה התאוששות משפל תוך-יומי שנגרם מהסלמה של אותו סכסוך שעות ספורות קודם לכן, מה שהפך את יום המסחר הזה לאחד הרגישים ביותר מבחינה גיאופוליטית עבור ביטקוין בשנת 2026
.
Comments
0 comments