הרעב מזין את התפרצות האבולה החמורה ביותר בהיסטוריה: כל מה שצריך לדעת

התפרצות נגיף האבולה מסוג בונדיבוג'יו (Bundibugyo), שהחלה ב-15 במאי 2026, היא המהירה והקטלנית ביותר שנרשמה אי פעם עבור זן נדיר זה . נכון לאמצע יוני 2026, משרד הבריאות של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו דיווח על 837 מקרים מאומתים ו-196 מקרי מוות מאומתים, כאשר הנגיף התפשט ל-31 אזורי בריאות ברחבי מחוזות איטורי, צפון קיבו ודרום קיבו . באוגנדה אומתו 19 מקרים ושני מקרי מוות, אך לא דווח על מקרים חדשים בשבוע האחרון . ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות כמצב חירום בריאותי בעל חשיבות בינלאומית ב-17 במאי , ומרכזי הבקרה והמניעה של אפריקה הזהירו כי היא עלולה להפוך להתפרצות האבולה החמורה ביותר בהיסטוריה אם שיעורי ההדבקה לא ייבלמו במהירות .

למה חולים בורחים ממרכזי הטיפול

אחת התופעות המדאיגות ביותר בהתפרצות זו היא שחולים נגועים נוטשים את מתקני הבידוד כדי לחפש מזון . במקרה אחד, 11 חולים חשודים נמלטו מבית חולים בבמבו, כ-40 ק"מ ממוקד ההתפרצות, בשל תמיכה תזונתית בלתי מספקת . אוליבייה נקאקודולו, ראש לשכת איטורי של תוכנית המזון העולמית, אמר זאת בצורה ישירה: "יש אמצעי בריאות המורים להכליא אנשים באזורים, אבל אם אנשים אלה אינם מקבלים סיוע במזון, הם לא יישארו באזורי ההכלה. הם ילכו לחפש אוכל" . עובדי סיוע מתארים כעת רעב כאחד החסמים הגדולים ביותר להכלת הנגיף .

קטסטרופת רעב קיימת

ההתפרצות מתרחשת על רקע משבר רעב מתמשך. לפני הגעת הנגיף, כמעט 10 מיליון איש במחוזות המזרחיים שנפגעו מאבולה סבלו מרעב חריף . ברחבי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כולה, 26.5 מיליון איש צפויים להתמודד עם רמות משבר של חוסר ביטחון תזונתי או גרוע מכך עד תחילת 2026 . האו"ם וארגון הבריאות העולמי תיארו זאת כ"התנגשות קטסטרופלית של מחלה וסכסוך" - שבה אלימות מזוינת, עקירה המונית ורעב חריף מציפים את מאמצי ההכלה . הוועדה הבינלאומית להצלה (IRC) הציבה את קונגו בעשרת האזורים ברשימת החירום שלה לשנת 2026, והזהירה כי קריסת שירותי הבריאות, רעב שיא וקיצוצים דרסטיים בסיוע דוחפים מיליונים אל סף תהום .

אין חיסון או טיפול מאושרים

נגיף הבונדיבוג'יו (BDBV) הוא צורה נדירה של אבולה שאין לה כיום חיסון מאושר או טיפול אנטי-ויראלי . שלושה חיסונים מועמדים נמצאים בפיתוח, אך אף אחד מהם אינו זמין עדיין . זה בניגוד מוחלט לזן הזאיר, שקיים לו חיסון Ervebo וטיפולים מבוססי נוגדנים . היעדר חיסון פירושו שעובדי בריאות ואנשי קשר של חולים אינם יכולים לקבל הגנה מונעת, וחולים אינם יכולים לקבל טיפול מוכח . מרכזי אפריקה לבקרת מחלות מסרו כי הם שואפים להביא חיסון עד סוף 2026 .

הצתות, תקיפות וחוסר אמון בקהילה

אלימות והתנגדות קהילתית מחריפות את האתגרים התפעוליים. ב-21 במאי, צעירים מקומיים ברוומפרה תקפו והציתו מרכז טיפול באבולה לאחר שהמשטרה מנעה מהם לקחת את גופתו של חבר שמת מהנגיף לצורך קבורה מסורתית . המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ציין את "האתגרים המשמעותיים לגישה לקהילה" כגורם מרכזי המניע את חומרת ההתפרצות . ה-IRC מציינת כי עשרות שנים של סכסוך מזוין, עקירה כפויה וניצול שחיקו את האמון ברשויות ובגורמי הבריאות, מה שמקשה מאוד על מעורבות קהילתית .

מימון בינלאומי - והפערים הנותרים

תוכנית המזון העולמית (WFP) היא הסוכנות המובילה לסיוע במזון במסגרת התגובה לאבולה. WFP זיהתה צורך במימון של 214 מיליון דולר להמשך פעילותה בקונגו עד אוקטובר 2026 . המימון הבינלאומי היה משמעותי אך לא אחיד: מחלקת המדינה של ארה"ב סיפקה למעלה מ-200 מיליון דולר ישירות לתגובה לאבולה, בתוספת 350 מיליון דולר לצרכים הומניטריים רחבים יותר ; קרן התגובה המרכזית לשעת חירום של האו"ם הקצתה עד 60 מיליון דולר, מתוכם 10 מיליון דולר שוחררו מיד לקונגו ו-4 מיליון דולר לאוגנדה ; הנציבות האירופית הקצתה 15 מיליון אירו ; וארגון הבריאות העולמי שחרר 3.4 מיליון דולר נוספים מקרן החירום שלו . עם זאת, המימון ההומניטרי הכולל עבור קונגו ירד בחדות בשנת 2025, אפילו כשהצרכים הגיעו לרמות שיא, מה שאילץ את WFP לתעדף רק סיוע מציל חיים . WFP מדווחת על גירעון של 218 מיליון דולר לשנה .

האם זו תהיה התפרצות האבולה החמורה בהיסטוריה?

ז'אן קסאיה, מנכ"ל מרכזי אפריקה לבקרת מחלות, פרסם אזהרות חמורות. בישיבה וירטואלית של ראשי מדינות אפריקה, הוא אמר: "אם לא נעצור את ההתפרצות בקרוב מאוד, היא תהיה גרועה יותר ממה שהיה לנו במערב אפריקה ובמזרח קונגו" . הוא ציין כי אלפי אנשי קשר של חולים לא אותרו . הפדרציה הבינלאומית של צלב אדום וסהר אדום (IFRC) העריכה כי המגפה טרם הגיעה לשיאה ועלולה להימשך שנה . הערכת האיום של המרכז האירופי לבקרת מחלות (ECDC) מדרגת את הסיכון להתפשטות נוספת בתוך האזור ובמדינות שכנות כגבוה מאוד, לאור התפוצה הגיאוגרפית הרחבה על פני 31 אזורי בריאות, תנועה חוצת גבולות ומגבלות ביטחוניות .

נגיף הבונדיבוג'יו עצמו נדיר יחסית - זוהה לראשונה באוגנדה בשנת 2007 - אך שיעור התמותה שלו מוערך בין 25% ל-50% . התפרצות זו היא כבר התפרצות הבונדיבוג'יו הגדולה ביותר שתועדה . ללא חיסון, ללא טיפול מוכח, רעב נרחב ועימות פעיל במזרח קונגו, חלון ההזדמנויות להכלתה נסגר במהירות.