מה באמת סוכם בין וושינגטון לטהרן? ההסכמות הגלויות והסודיות של מזכר איסלאמבאד

הנה הניתוח המלא של מזכר ההבנות (MoU) של איסלאמבאד בין ארה"ב לאיראן, ההצעות החשאיות המקבילות וסטטוס השיחות הקרובות.

הסעיפים הציבוריים העיקריים של מזכר איסלאמבאד 14 הנקודות

מזכר ההבנות הוא הסכם מסגרת – לא הסכם שלום סופי – שפותח חלון משא ומתן בן 60 יום (בר-הארכה בהסכמה הדדית) לפתרון הסוגיות הקשות ביותר בהמשך . בכיר בממשל האמריקאי הקריא את הנוסח לכתבים ב-17 ביוני; הנשיאים חתמו עליו באופן אלקטרוני ב-18 ביוני . הנקודות העיקריות כוללות:

• הפסקת אש וסיום פעולות האיבה: כל התקיפות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון, ייפסקו לצמיתות .
• מצר הורמוז: ייפתח מחדש לשיט מסחרי ללא אגרה למשך 60 יום; ארה"ב תסיר את המצור הימי שלה על נמלי איראן .
• סנקציות נפט: ארה"ב תתחיל בהסרת סנקציות ותאפשר לאיראן למכור את נפטה בחופשיות, הוויתור האמריקאי המשמעותי ביותר .
• התחייבות גרעינית: איראן מאשרת מחדש כי לעולם לא תחתור לנשק גרעיני. המנגנון הספציפי לטיפול במאגר האורניום המועשר שלה – דילול בפיקוח סבא"א – ייקבע בחלון 60 הימים .
• קרן שיקום של 300 מיליארד דולר: ארה"ב ובעלות בריתה מתכננות קרן שיקום ופיתוח לאיראן בסך 300 מיליארד דולר, אך נוסח ההסכם אינו נועל את הסכום או את מנגנון ההעברה; הפרטים תוארו בנפרד על ידי גורמים אמריקאים .
• ריבונות ואי-התערבות: ארה"ב מתחייבת שלא להתערב בענייני הפנים של איראן .

"הסכמי הג'נטלמנים" הסודיים מעבר לטקסט הפומבי

על פי דיווח ב-CNN (18 ביוני 2026), המצטט שלושה גורמים אמריקאים, גורם אזורי וגורם אמריקאי לשעבר, ארה"ב ואיראן עובדות על הצעות חסויות שאינן פומביות ליישום 14 הנקודות – למעשה "הסכמי צד סודיים" או הבנות אד-הוק החורגות ממזכר ההבנות החתום .

פרטי המפתח של ההצעות החשאיות:

• עתיד הגרעין האיראני: העבודה החשאית מתמקדת בפרטי הטיפול בתוכנית הגרעין של איראן, לרבות עתיד ההעשרה, לוח הזמנים והשיטה לדילול האורניום המועשר, ומהן המגבלות שאיראן תקבל על יכולת ההעשרה שלה .
• אין איסור מפורש על העשרה במזכר הציבורי: גורם אמריקאי בכיר אמר כי המזכר קורא ל"דילול" מלאי האורניום המועשר, אך ההסכם אינו דורש במפורש מאיראן להפסיק את ההעשרה לחלוטין – סוגיה זו נדחתה לשיחות . שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הצהיר קודם לכן (פברואר 2026) כי ארה"ב "לא ביקשה מאיראן להפסיק את העשרת האורניום", טענה שסתרה את העמדה האמריקאית הרשמית דאז .
• שביר ומקדמי: גורמים אמריקאים תיארו את ההצעות החשאיות כעדיין בשלבי פיתוח ושבירות ביותר; הן עלולות לקרוס אם אחד הצדדים יירתע במהלך 60 ימי המשא ומתן .

גרסאות שונות של גורמים אמריקאים ואיראנים

• בסוגיית ההעשרה: גורמים אמריקאים מצהירים בפומבי כי איראן חייבת לוותר על מלאי האורניום המועשר שלה ולהגביל את תוכניתה. שר החוץ האיראני הצהיר בפומבי כי ארה"ב מעולם לא דרשה הפסקת העשרה מוחלטת . נוסח המזכר עוקף סוגיה זו על ידי דחייתה לשיחות.
• במעמדו המשפטי של המזכר: דובר משרד החוץ האיראני אמר כי ההסכם סוכם סופית כאשר שני הנשיאים חתמו עליו דיגיטלית . גורמים אמריקאים תיארו אותו כ"מסגרת" לא מחייבת שדוחה את הסוגיות הקשות ביותר למועד מאוחר יותר .
• בהיקף: גורמים אמריקאים הנמיכו את חשיבות קרן השיקום בסך 300 מיליארד דולר, ותיארו אותה כהצעה "מתוכננת" הדורשת שיחות נוספות וגיבוי של בעלות הברית, לא תשלום מגובש . כלי תקשורת איראניים תיארו אותה כהתחייבות מגובשת .

חששות בנושא שקיפות שהועלו על ידי מומחים

אנליסטים ומבקרים העלו מספר חששות:

• חוסר שקיפות בפני הקונגרס ובעלות הברית: נוסח המזכר נשמר בסוד עד ימים ספורים לפני החתימה; אפילו בעלות ברית כמו ישראל ומדינות המפרץ לא קיבלו תדרוך מלא על סעיפי הגרעין . נתניהו הצהיר בעבר כי טראמפ התחייב "לחסל את האורניום המועשר של איראן ולפרק את תוכנית הגרעין שלה" – קו נוקשה בהרבה ממה שהמזכר מספק .
• סיכון של "אמון, ואז אמת": מומחים ציינו כי למזכר אין מנגנוני אימות או אכיפה מובנים; הוא למעשה דוחה את כל שאלות האימות הקשות לשיחות בנות 60 הימים .
• אין פתרון לבעיית ההעשרה: המזכר מתעלם במכוון מהשאלה אם איראן תוכל לשמור על יכולת העשרה כלשהי, מה שלטענת המבקרים מאפשר לאיראן לשמר את תוכניתה במהלך 60 הימים שבהם הסנקציות כבר מוסרות .
• הסכמי צד חשאיים: קיומן של הצעות נפרדות וחסויות מעורר חשש כי פשרות מרכזיות לעולם לא ייחשפו לביקורת ציבורית או פרלמנטרית, תוך חזרה על דפוס שמבקרים זיהו בהסכם הגרעין של 2015 .

סטטוס השיחות הטכניות הקרובות

• חלון המשא ומתן בן 60 הימים: השעון מתחיל עם החתימה הפורמלית על המזכר (לפי הדיווחים ב-19 ביוני בשוויץ, אם כי הנשיאים חתמו אלקטרונית ב-18 ביוני) .
• נושאי השיחות הטכניות: תוכנית הגרעין האיראנית (העשרה, דילול מלאי, פיקוח סבא"א), מבנה הסרת הסנקציות, שחרור נכסים איראניים קפואים, ניהול עתידי של מצר הורמוז והסכם שלום קבע שיאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם .
• ניתן להארכה בהסכמה הדדית: אם לא יושג הסכם תוך 60 יום, ניתן להאריך את התקופה אם שני הצדדים יסכימו לכך; מה יקרה אם לא יסכימו – לא ברור .
• אין עדיין הסכם שלום קבע: המזכר קובע במפורש ש"הסכם מקיף" סופי הוא מטרת שיחות 60 הימים, לא עובדה מוגמרת .

שורה תחתונה: מזכר 14 הנקודות שנחתם הוא הסכם הפסקת אש ומסגרת שפותח מחדש את מצר הורמוז, מסיר את סנקציות הנפט ומציב שעון עצר של 60 יום לשיחות גרעין – אך דוחה את השאלות הקשות ביותר (העשרה, סילוק מלאי, אימות) למשא ומתן צדדי חשאי ושביר שכבר ספג ביקורת על חוסר השקיפות שלו.

---

מקורות

BBC — US-Iran memorandum of understanding in full
Bloomberg — Read the 14-Point Draft Memorandum Between the US and Iran
Moneycontrol — US releases Iran deal text, $300 billion reconstruction fund
ABC News — Key takeaways from the 14-point memorandum
The Week (India) — Unpacking the 14 points of the US-Iran agreement
Al Jazeera — Diplomat confirms US and Iran have signed MoU electronically
CNN — Secret US-Iran proposals reveal fragile path toward broader nuclear deal (June 18, 2026)
Türkiye Today — US, Iran working on secret proposals for implementing agreement
NYT — Iran Says U.S. Has Not Asked It to Stop Enriching Uranium (Feb 20, 2026)
CNN — Live updates: Interim US-Iran agreement; Netanyahu statement (June 12, 2026)
Politico — A deal with Iran is near but not final, senior US official says (June 12, 2026)
Institute for the Study of War — Iran Update Special Report, June 16, 2026