החיכוך התלקח ברבים לאחר שיחת טלפון מדווחת שבה טראמפ תקף את נתניהו, כינה אותו "מטורף, לעזאזל" (f***ing crazy), אמר לו "היית בכלא אלמלא אני" והזהיר כי התקיפות הישראליות בלבנון הורסות לו את המסדרון הדיפלומטי מול איראן . טראמפ שאל לדיווח את נתניהו: "למה אתה הורס בניינים?" — מתוסכל מכך שההסלמה הישראלית ממוטטת חודשים של שיחות חשאיות בין ארה"ב לאיראן .

טראמפ גם עקף שוב ושוב את נתניהו מבחינה דיפלומטית — ניהל משא ומתן ישיר עם חמאס ועם איראן, ללא תיאום עם ישראל — מה שעורר תסכול עמוק בירושלים . הוושינגטון פוסט דיווח כי טראמפ "הדיר את נתניהו בשוליים באופן הולך וגובר, ועורר דאגה במדינה שהורגלה להתייעצות מצד ממשלים אמריקאים קודמים" .

כיצד הסכם ארה"ב-איראן שיחק תפקיד

הסכם ההבנות (מזכר הבנות) בין ארה"ב לאיראן, שגובש ביוני 2026, היה הזרז שהפך את המתיחות הרותחת למשבר גלוי. ההסכם — מסגרת קצרה להארכת הפסקת האש הרעועה, הפסקת פעולות צבאיות בכל החזיתות כולל לבנון, הסרת המצור הימי האמריקאי על איראן ופתיחת מצר הורמוז מחדש — ייצג את כל מה שנתניהו נלחם נגדו .

NPR הסבירה כי מזכר ההבנות "אינו מתייחס לסוגיות היסוד שהובילו את ארה"ב וישראל לעימות עם איראן" ובמקום זאת קובע תקופה של 60 יום למשא ומתן רחב יותר .

נקודות חיכוך מרכזיות:

• לישראל נמנעה גישה לטיוטה. גורמים אמריקאים חששו לדיווח שנתניהו ידליף או יחבל בהסכם, ולכן בקשת ישראל לעיין בטקסט נדחתה . האינדיפנדנט דיווח כי "בקשת ישראל לקבל גישה לטקסט הסכם הביניים עם איראן נדחתה על ידי ארה"ב, לפי דיווחים, בעוד המתיחות בין נתניהו לטראמפ הולכת וגוברת" .
• הצוות של טראמפ האשים את נתניהו בהטעיית ארה"ב למלחמה. מתנגדים בוושינגטון טענו כי נתניהו גרר את טראמפ לעימות עם איראן ללא אסטרטגיית יציאה, וכי השיחות עם איראן הן תיקון הכרחי .
• נתניהו שמר על שתיקה בולטת עם הכרזת ההסכם — ניגוד חד להתבטאויות התוקפניות הרגילות שלו — רמז לכך שנדחק לשוליים ונלכד פוליטית . AP News דיווחה כי "עד ערב יום שני, נתניהו טרם פרסם הצהרה בנוגע להסכם ארה"ב-איראן" .
• התקשורת הישראלית תיארה את המצב כשפל היסטורי ביחסי ארה"ב-ישראל. דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר, אלון פנקס, אמר שטראמפ "הדיר לחלוטין את נתניהו והרחיק את ישראל משוליה כאילו אינה בת ברית" .

השלכות פוליטיות בישראל

הסכם ארה"ב-איראן והקרע בין טראמפ לנתניהו יצרו נזק פנימי כבד לראש הממשלה:

שברים קואליציוניים. שותפיו הקואליציוניים של נתניהו מהימין הקיצוני — שהחזיקו אותו בשלטון בתנאי שינהל מלחמה כוללת — התמרדו בגלוי נגד כל הפסקת אש או מסגרת דיפלומטית שמותירה על כנה את תשתית הגרעין האיראנית . הסדקים התרחבו במהלך 2025–2026, כשטראמפ קידם תוכניות שלום שנתניהו תמך בהן בעל כורחו, אך קבינטו שלו דחה . בדצמבר 2025, נתניהו וחברי קואליצייתו החרימו הצבעה בכנסת לאישור תוכנית טראמפ לעזה — הצבעה סמלית שעברה בכל זאת בתמיכת האופוזיציה .

זעם ציבורי והאשמות. הסכם הביניים עם איראן עורר זעם בקרב ישראלים, שמבקרים האשימו את נתניהו בהטעיית טראמפ לעימות חסר תוחלת ובכישלון להבטיח את האינטרסים של ישראל ליד שולחן המשא ומתן . מירסקי מאוניברסיטת ברנדייס ציין "קונצנזוס נרחב בישראל שנתניהו האריך את המלחמה מסיבות פוליטיות" .

השפלת ה'בייביסיטינג'. טראמפ שלח שוב ושוב בכירי ממשל לירושלים כדי לפקח על עמידתו של נתניהו בהפסקות האש — פרקטיקה שהתקשורת הישראלית כינתה "בייביסיטינג" (Bibi-sitting). הניו יורק טיימס כינה זאת "שינוי ניכר בדינמיקה של ארה"ב-ישראל" והצבעת אי-אמון פומבית בשיקול דעתו של נתניהו .

חוסר יציבות ממשלתית. נתניהו נלכד בין טראמפ שדרש שלום לבין בעלי בריתו מהימין הקיצוני שדרשו חידוש פעולות איבה — מלחציים שאיימו על התמוטטות הקואליציה עד סוף 2025 ותחילת 2026 . רויטרס דיווחה כי "אחד מבעלי בריתו הימניים של נתניהו כבר פרש מהממשלה" בגלל הפסקת אש בעזה . חברי קואליציה מרכזיים החרימו הצבעות בכנסת, וגורמי אופוזיציה חזו נפילה ממשלתית קרובה .

סיכון אלקטורלי. עם התקרבות הבחירות בישראל, נתניהו ניצב בפני האפשרות להיאבק על הישרדותו הפוליטית מעמדה מוחלשת עמוקות. בסיסו ראה אותו כמאבד את אמון הפטרון האמריקאי, בעוד המרכז-שמאל ראה באסטרטגיית המלחמה שלו כשלון קטסטרופלי .

החיכוך התלקח ברבים לאחר שיחת טלפון מדווחת שבה טראמפ תקף את נתניהו, כינה אותו "מטורף, לעזאזל" (f***ing crazy), אמר לו "היית בכלא אלמלא אני" והזהיר כי התקיפות הישראליות בלבנון הורסות לו את המסדרון הדיפלומטי מול איראן . טראמפ שאל לדיווח את נתניהו: "למה אתה הורס בניינים?" — מתוסכל מכך שההסלמה הישראלית ממוטטת חודשים של שיחות חשאיות בין ארה"ב לאיראן .

טראמפ גם עקף שוב ושוב את נתניהו מבחינה דיפלומטית — ניהל משא ומתן ישיר עם חמאס ועם איראן, ללא תיאום עם ישראל — מה שעורר תסכול עמוק בירושלים . הוושינגטון פוסט דיווח כי טראמפ "הדיר את נתניהו בשוליים באופן הולך וגובר, ועורר דאגה במדינה שהורגלה להתייעצות מצד ממשלים אמריקאים קודמים" .

כיצד הסכם ארה"ב-איראן שיחק תפקיד

הסכם ההבנות (מזכר הבנות) בין ארה"ב לאיראן, שגובש ביוני 2026, היה הזרז שהפך את המתיחות הרותחת למשבר גלוי. ההסכם — מסגרת קצרה להארכת הפסקת האש הרעועה, הפסקת פעולות צבאיות בכל החזיתות כולל לבנון, הסרת המצור הימי האמריקאי על איראן ופתיחת מצר הורמוז מחדש — ייצג את כל מה שנתניהו נלחם נגדו .

NPR הסבירה כי מזכר ההבנות "אינו מתייחס לסוגיות היסוד שהובילו את ארה"ב וישראל לעימות עם איראן" ובמקום זאת קובע תקופה של 60 יום למשא ומתן רחב יותר .

נקודות חיכוך מרכזיות:

• לישראל נמנעה גישה לטיוטה. גורמים אמריקאים חששו לדיווח שנתניהו ידליף או יחבל בהסכם, ולכן בקשת ישראל לעיין בטקסט נדחתה . האינדיפנדנט דיווח כי "בקשת ישראל לקבל גישה לטקסט הסכם הביניים עם איראן נדחתה על ידי ארה"ב, לפי דיווחים, בעוד המתיחות בין נתניהו לטראמפ הולכת וגוברת" .
• הצוות של טראמפ האשים את נתניהו בהטעיית ארה"ב למלחמה. מתנגדים בוושינגטון טענו כי נתניהו גרר את טראמפ לעימות עם איראן ללא אסטרטגיית יציאה, וכי השיחות עם איראן הן תיקון הכרחי .
• נתניהו שמר על שתיקה בולטת עם הכרזת ההסכם — ניגוד חד להתבטאויות התוקפניות הרגילות שלו — רמז לכך שנדחק לשוליים ונלכד פוליטית . AP News דיווחה כי "עד ערב יום שני, נתניהו טרם פרסם הצהרה בנוגע להסכם ארה"ב-איראן" .
• התקשורת הישראלית תיארה את המצב כשפל היסטורי ביחסי ארה"ב-ישראל. דיפלומט ישראלי בכיר לשעבר, אלון פנקס, אמר שטראמפ "הדיר לחלוטין את נתניהו והרחיק את ישראל משוליה כאילו אינה בת ברית" .

השלכות פוליטיות בישראל

הסכם ארה"ב-איראן והקרע בין טראמפ לנתניהו יצרו נזק פנימי כבד לראש הממשלה:

שברים קואליציוניים. שותפיו הקואליציוניים של נתניהו מהימין הקיצוני — שהחזיקו אותו בשלטון בתנאי שינהל מלחמה כוללת — התמרדו בגלוי נגד כל הפסקת אש או מסגרת דיפלומטית שמותירה על כנה את תשתית הגרעין האיראנית . הסדקים התרחבו במהלך 2025–2026, כשטראמפ קידם תוכניות שלום שנתניהו תמך בהן בעל כורחו, אך קבינטו שלו דחה . בדצמבר 2025, נתניהו וחברי קואליצייתו החרימו הצבעה בכנסת לאישור תוכנית טראמפ לעזה — הצבעה סמלית שעברה בכל זאת בתמיכת האופוזיציה .

זעם ציבורי והאשמות. הסכם הביניים עם איראן עורר זעם בקרב ישראלים, שמבקרים האשימו את נתניהו בהטעיית טראמפ לעימות חסר תוחלת ובכישלון להבטיח את האינטרסים של ישראל ליד שולחן המשא ומתן . מירסקי מאוניברסיטת ברנדייס ציין "קונצנזוס נרחב בישראל שנתניהו האריך את המלחמה מסיבות פוליטיות" .

השפלת ה'בייביסיטינג'. טראמפ שלח שוב ושוב בכירי ממשל לירושלים כדי לפקח על עמידתו של נתניהו בהפסקות האש — פרקטיקה שהתקשורת הישראלית כינתה "בייביסיטינג" (Bibi-sitting). הניו יורק טיימס כינה זאת "שינוי ניכר בדינמיקה של ארה"ב-ישראל" והצבעת אי-אמון פומבית בשיקול דעתו של נתניהו .

חוסר יציבות ממשלתית. נתניהו נלכד בין טראמפ שדרש שלום לבין בעלי בריתו מהימין הקיצוני שדרשו חידוש פעולות איבה — מלחציים שאיימו על התמוטטות הקואליציה עד סוף 2025 ותחילת 2026 . רויטרס דיווחה כי "אחד מבעלי בריתו הימניים של נתניהו כבר פרש מהממשלה" בגלל הפסקת אש בעזה . חברי קואליציה מרכזיים החרימו הצבעות בכנסת, וגורמי אופוזיציה חזו נפילה ממשלתית קרובה .

סיכון אלקטורלי. עם התקרבות הבחירות בישראל, נתניהו ניצב בפני האפשרות להיאבק על הישרדותו הפוליטית מעמדה מוחלשת עמוקות. בסיסו ראה אותו כמאבד את אמון הפטרון האמריקאי, בעוד המרכז-שמאל ראה באסטרטגיית המלחמה שלו כשלון קטסטרופלי .