טראמפ גם עקף שוב ושוב את נתניהו מבחינה דיפלומטית — ניהל משא ומתן ישיר עם חמאס ועם איראן, ללא תיאום עם ישראל — מה שעורר תסכול עמוק בירושלים . הוושינגטון פוסט דיווח כי טראמפ "הדיר את נתניהו בשוליים באופן הולך וגובר, ועורר דאגה במדינה שהורגלה להתייעצות מצד ממשלים אמריקאים קודמים"
.
הסכם ההבנות (מזכר הבנות) בין ארה"ב לאיראן, שגובש ביוני 2026, היה הזרז שהפך את המתיחות הרותחת למשבר גלוי. ההסכם — מסגרת קצרה להארכת הפסקת האש הרעועה, הפסקת פעולות צבאיות בכל החזיתות כולל לבנון, הסרת המצור הימי האמריקאי על איראן ופתיחת מצר הורמוז מחדש — ייצג את כל מה שנתניהו נלחם נגדו .
NPR הסבירה כי מזכר ההבנות "אינו מתייחס לסוגיות היסוד שהובילו את ארה"ב וישראל לעימות עם איראן" ובמקום זאת קובע תקופה של 60 יום למשא ומתן רחב יותר .
נקודות חיכוך מרכזיות:
הסכם ארה"ב-איראן והקרע בין טראמפ לנתניהו יצרו נזק פנימי כבד לראש הממשלה:
שברים קואליציוניים. שותפיו הקואליציוניים של נתניהו מהימין הקיצוני — שהחזיקו אותו בשלטון בתנאי שינהל מלחמה כוללת — התמרדו בגלוי נגד כל הפסקת אש או מסגרת דיפלומטית שמותירה על כנה את תשתית הגרעין האיראנית . הסדקים התרחבו במהלך 2025–2026, כשטראמפ קידם תוכניות שלום שנתניהו תמך בהן בעל כורחו, אך קבינטו שלו דחה
. בדצמבר 2025, נתניהו וחברי קואליצייתו החרימו הצבעה בכנסת לאישור תוכנית טראמפ לעזה — הצבעה סמלית שעברה בכל זאת בתמיכת האופוזיציה
.
זעם ציבורי והאשמות. הסכם הביניים עם איראן עורר זעם בקרב ישראלים, שמבקרים האשימו את נתניהו בהטעיית טראמפ לעימות חסר תוחלת ובכישלון להבטיח את האינטרסים של ישראל ליד שולחן המשא ומתן . מירסקי מאוניברסיטת ברנדייס ציין "קונצנזוס נרחב בישראל שנתניהו האריך את המלחמה מסיבות פוליטיות"
.
השפלת ה'בייביסיטינג'. טראמפ שלח שוב ושוב בכירי ממשל לירושלים כדי לפקח על עמידתו של נתניהו בהפסקות האש — פרקטיקה שהתקשורת הישראלית כינתה "בייביסיטינג" (Bibi-sitting). הניו יורק טיימס כינה זאת "שינוי ניכר בדינמיקה של ארה"ב-ישראל" והצבעת אי-אמון פומבית בשיקול דעתו של נתניהו .
חוסר יציבות ממשלתית. נתניהו נלכד בין טראמפ שדרש שלום לבין בעלי בריתו מהימין הקיצוני שדרשו חידוש פעולות איבה — מלחציים שאיימו על התמוטטות הקואליציה עד סוף 2025 ותחילת 2026 . רויטרס דיווחה כי "אחד מבעלי בריתו הימניים של נתניהו כבר פרש מהממשלה" בגלל הפסקת אש בעזה
. חברי קואליציה מרכזיים החרימו הצבעות בכנסת, וגורמי אופוזיציה חזו נפילה ממשלתית קרובה
.
סיכון אלקטורלי. עם התקרבות הבחירות בישראל, נתניהו ניצב בפני האפשרות להיאבק על הישרדותו הפוליטית מעמדה מוחלשת עמוקות. בסיסו ראה אותו כמאבד את אמון הפטרון האמריקאי, בעוד המרכז-שמאל ראה באסטרטגיית המלחמה שלו כשלון קטסטרופלי .
Comments
0 comments