מיפוי ארבעה שלבים אבולוציוניים: על ידי פירוק פליטת הרדיו למרכיביה - אבק תרמי, קרינת חופשי-חופשי (מגז מיונן) וקרינת סינכרוטרון (מסופרנובות) - הצליחה הקבוצה לשייך כל מקור לשלב מוקדם אחר בחיי הצביר: (1) מצבורי אב (פרוטו-צבירים) בהירים באבק וחלשים ברדיו; (2) צבירים צעירים במיוחד שעדיין קבורים בחומר הלידה שלהם (אבק חזק וגז מיונן, אך מעט סופרנובות); (3) צבירים שהצליחו לפנות את עננת הלידה שלהם (גז מיונן חזק, אבק חלש); ו-(4) צבירים שבהם הכוכבים המסיביים ביותר כבר התפוצצו כסופרנובות.

מיקום ב'מפעלי טבעת' גרעיניים: הצבירים שוכנים בטבעות צפופות ויוצרות כוכבים, הממוקמות כמה מאות עד אלף שנות אור ממרכזי הגלקסיות. בטבעות אלה, גז הזורם פנימה לאורך מוטות הגלקסיה מצטבר ומצית התפרצויות כוכבים בקצב ובדחיסות הדומים לאלה שהיו בגלקסיות לפני מיליארדי שנים.

יעילות יוצאת דופן ביצירת כוכבים: הצבירים מנצלים כמעט את כל מאגר הגז שלהם ליצירת כוכבים חדשים, מה שהופך אותם למשתלות כוכבים יעילות במיוחד. המקור הבהיר ביותר במדגם, הנמצא ב-NGC 1097, בעל עוצמת יינון השווה לכ-1,200 מהכוכבים המסיביים ביותר המוכרים לאנושות.

תהליך יצירה מתמשך, לא מתוזמן: כל ארבעת השלבים האבולוציוניים נמצאו מתקיימים יחד באותה טבעת בשתי הגלקסיות, דבר המאשר כי יצירת צבירי ענק היא תהליך מתמשך ומתמשך, ולא התפרצות בודדת ומתוזמנת.

לוחות זמנים מורחבים: הצבירים נוצרים על פני פרק זמן ארוך יותר מאזורי יצירת כוכבים טיפוסיים ביקום של ימינו, מה שמרמז על תהליך בנייה מתמשך וממושך ולא על התהוות מהירה.

מיפוי ארבעה שלבים אבולוציוניים: על ידי פירוק פליטת הרדיו למרכיביה - אבק תרמי, קרינת חופשי-חופשי (מגז מיונן) וקרינת סינכרוטרון (מסופרנובות) - הצליחה הקבוצה לשייך כל מקור לשלב מוקדם אחר בחיי הצביר: (1) מצבורי אב (פרוטו-צבירים) בהירים באבק וחלשים ברדיו; (2) צבירים צעירים במיוחד שעדיין קבורים בחומר הלידה שלהם (אבק חזק וגז מיונן, אך מעט סופרנובות); (3) צבירים שהצליחו לפנות את עננת הלידה שלהם (גז מיונן חזק, אבק חלש); ו-(4) צבירים שבהם הכוכבים המסיביים ביותר כבר התפוצצו כסופרנובות.

מיקום ב'מפעלי טבעת' גרעיניים: הצבירים שוכנים בטבעות צפופות ויוצרות כוכבים, הממוקמות כמה מאות עד אלף שנות אור ממרכזי הגלקסיות. בטבעות אלה, גז הזורם פנימה לאורך מוטות הגלקסיה מצטבר ומצית התפרצויות כוכבים בקצב ובדחיסות הדומים לאלה שהיו בגלקסיות לפני מיליארדי שנים.

יעילות יוצאת דופן ביצירת כוכבים: הצבירים מנצלים כמעט את כל מאגר הגז שלהם ליצירת כוכבים חדשים, מה שהופך אותם למשתלות כוכבים יעילות במיוחד. המקור הבהיר ביותר במדגם, הנמצא ב-NGC 1097, בעל עוצמת יינון השווה לכ-1,200 מהכוכבים המסיביים ביותר המוכרים לאנושות.

תהליך יצירה מתמשך, לא מתוזמן: כל ארבעת השלבים האבולוציוניים נמצאו מתקיימים יחד באותה טבעת בשתי הגלקסיות, דבר המאשר כי יצירת צבירי ענק היא תהליך מתמשך ומתמשך, ולא התפרצות בודדת ומתוזמנת.

לוחות זמנים מורחבים: הצבירים נוצרים על פני פרק זמן ארוך יותר מאזורי יצירת כוכבים טיפוסיים ביקום של ימינו, מה שמרמז על תהליך בנייה מתמשך וממושך ולא על התהוות מהירה.