אירופהקומרס, איגוד הקמעונאות האירופי שמייצג את אמזון, H&M, אינדיטקס ואיקאה, שלח מכתב לראש הטכנולוגיה של האיחוד, הנרה וירקונן, וביקש לפטור פרסומות שנוצרו ב AI מחובת הסימון של סעיף 50. האיגוד טוען כי לפרסומות אין כוונה להטעות, ולכן אין להגדירן כ'דיפפייק' (זיוף עמוק), והן צריכות להיות פטורות מחובת התיוג.

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: Searching with cited sources for What are the key details, concerns, and regulatory context surrounding the EU retail trade association Euro. Article summary: On June 18, 2026, Eurocommerce—the European retail association whose members include Amazon, H&M, Inditex, and Ikea—sent a formal letter to EU tech chief Henna Virkkunen asking the European Commission to exempt AI-genera. Topic tags: general, government, general web, academic. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts w
ב-18 ביוני 2026 שלחה אירופהקומרס (Eurocommerce), איגוד הקמעונאות האירופי המייצג ענקיות כמו אמזון, H&M, אינדיטקס (Zara) ואיקאה, מכתב רשמי לראש הטכנולוגיה של האיחוד האירופי, הנרה וירקונן. במכתב, שנחשף על ידי רויטרס למחרת, מבקש האיגוד מהנציבות האירופית לפטור פרסומות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית מחובות השקיפות והתיוג של סעיף 50 בחוק הבינה המלאכותית של האיחוד (EU AI Act) . הבקשה מגיעה שבועות ספורים לפני המועד החוקי להטמעת החוק, ה-2 באוגוסט 2026
.
במרכז הבקשה עומדת ההבחנה בין תוכן פרסומי לבין 'דיפפייק' (Deepfake) – תוכן שנועד להטעות. המנכ"לית של אירופהקומרס, כריסטל דלבר, טוענת כי פרסומות שנוצרות ב-AI כמו "תמונה של סלון כדי להציג ספה, או שיפור ויזואלי של מוצר לצורך הצגתו", אינן נופלות תחת ההגדרה של זיוף עמוק . האיגוד מדגיש כי פרסום מסחרי שמטרתו קידום מוצר לגיטימי לא צריך להיות מטופל כמו זיופים עמוקים שנועדו להטעות
.
סעיף 50 לחוק הבינה המלאכותית האירופי מחייב שתוכן תמונה, וידאו או אודיו שנוצר או שונה על ידי AI, ומהווה 'דיפפייק', יסומן בצורה ברורה כמלאכותי. החובת סימון כפולה: תווית הנראית לעין אדם (Human-readable) וסימון הניתן לקריאה במכונה (Machine-readable) . החוק נכנס לתוקף ב-2 באוגוסט 2026
.
המחלוקת העיקרית היא מול טיוטת ההנחיות של הנציבות האירופית, שפורסמה ב-8 במאי 2026. ההנחיות נוקטות בגישה מרחיבה: חובת הסימון חלה ללא קשר לכוונתו של מפיץ התוכן להטעות או לרמות. היעדר כוונת מרמה אינו פוטר מחובת הסימון . זוהי עמדה הסותרת חזיתית את בקשת אירופהקומרס. ההנחיות מפרשות את המונח 'דיפפייק' באופן רחב – תוכן ריאליסטי המתאר אנשים, חפצים או סצנות בדיוניות יכול להיחשב כדיפפייק, גם אם אינו מתבסס על אדם אמיתי שניתן לזהותו
.
החוק מחריג תוכן שהוא בבירור אמנותי, יצירתי, סאטירי או בדיוני, אך עדיין דורש חשיפה שאינה פוגעת בהצגה או בהנאה מהיצירה .
הדיון צפוי להתעצם ככל שיתקרב מועד כניסת החוק לתוקף, כאשר התעשייה דורשת גמישות והרגולטור דורש שקיפות מלאה.
Studio Global AI
Use this topic as a starting point for a fresh source-backed answer, then compare citations before you share it.
אירופהקומרס, איגוד הקמעונאות האירופי שמייצג את אמזון, H&M, אינדיטקס ואיקאה, שלח מכתב לראש הטכנולוגיה של האיחוד, הנרה וירקונן, וביקש לפטור פרסומות שנוצרו ב AI מחובת הסימון של סעיף 50.
אירופהקומרס, איגוד הקמעונאות האירופי שמייצג את אמזון, H&M, אינדיטקס ואיקאה, שלח מכתב לראש הטכנולוגיה של האיחוד, הנרה וירקונן, וביקש לפטור פרסומות שנוצרו ב AI מחובת הסימון של סעיף 50. האיגוד טוען כי לפרסומות אין כוונה להטעות, ולכן אין להגדירן כ'דיפפייק' (זיוף עמוק), והן צריכות להיות פטורות מחובת התיוג.
טיוטת ההנחיות של הנציבות האירופית קובעת במפורש כי חובת הסימון חלה ללא קשר לכוונת המפרסם, דבר הסותר את עמדת התעשייה.