מה קבע ההסכם ביחס ללבנון

הסכם איסלמבאד הכריז על הפסקה מיידית וקבועה של פעולות צבאיות בכל החזיתות, לרבות בלבנון . המרכיבים העיקריים הנוגעים במיוחד ללבנון היו:

• הפסקת פעולות האיבה: שני הצדדים ובעלי בריתם התחייבו להפסיק את כל הפעולות הצבאיות. בלבנון פירוש הדבר היה סיום הלחימה בין ישראל לחיזבאללה .
• דרישת איראן לנסיגה ישראלית: הדרג המדיני הבכיר באיראן, עבאס עראקצ'י, התעקש כי ההסכם מחייב את ישראל לסגת מדרום לבנון – שטח שבו החזיקה ישראל קרוב לחמישית ממנו. איראן מסרה לחיזבאללה כי הנסיגה נכללה בהסכם ההבנות וצפויה להתבצע בשלבים .
• הסרת המצור הימי האמריקאי: ההסכם כלל הסרת המצור הימי האמריקאי על איראן, שחנק את יצוא הנפט שלה, במקביל לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז .

תגובות לתנאי ההסכם בנוגע לנסיגה ישראלית ולמימון איראני

חיזבאללה

חיזבאללה אותת כי יישמע להפסקת האש בלבנון, וראה בהסכם הקדמה לנסיגה ישראלית . הארגון קיבל מטהרן התחייבויות שהיא תדחוף לנסיגת כוחות צה"ל . חשוב מכך, לאור העובדה שאיראן עמדה לקבל נכסים מוקפאים, טהרן אותתה כי תגדיל את המימון לחיזבאללה לאחר שכספיה ישוחררו, ובכך תחזק את מעמדו הפוליטי והפיננסי של הארגון לאחר אבדות כבדות .

ישראל

ישראל הגיבה בזעם ובהתרסה. הממשלה הבהירה כי אינה רואה עצמה מחויבת להסכם.

• שר הביטחון ישראל כ"ץ: "ישראל לא תסיג את כוחותיה מהשטח שתפסה בלבנון, סוריה ועזה" .
• השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: גינה את ההסכם, והתעקש כי ישראל אינה מחויבת לו .
• ראש הממשלה בנימין נתניהו: אמר כי ההסכם הוא החלטתו של טראמפ, אך שלישראל יש אינטרסים משלה, בראש ובראשונה הגנת ביטחונה, וכי ישראל לא תוגבל .
• פעולות צבאיות ישראליות נמשכו גם לאחר ההכרזה על ההסכם, עם תקיפות אוויריות בלבנון ותקיפה ישראלית בדרום ביירות, שעוררו גל של מאמצים דיפלומטיים לשמור על הפסקת האש .

ארצות הברית

ארה"ב הציגה פרשנות זהירה יותר. גורם אמריקאי, שדיבר בעילום שם, אמר כי ההסכם אינו מחייב במפורש נסיגה ישראלית, והגדיר את פרשנות איראן כ"לא ריאלית" . ארה"ב הציגה את ההסכם בעיקר כמנגנון לפתיחת מצר הורמוז ולהפחתת הסלמה של הסכסוך הרחב יותר, כשההקלה הכלכלית מותנית בהתנהלותה של איראן בעתיד .

ההסדר הפיננסי ותפקידה של פקיסטן כמתווכת

התנאים הפיננסיים: שתי גרסאות שונות בתכלית

נוצר פער משמעותי בין התיאור האמריקאי לאיראני של ההסדרים הפיננסיים:

• טענת איראן: טהרן הצהירה כי ההסכם קובע שחרור של 24 מיליארד דולר מנכסיה המוקפאים במהלך תקופת השיחות של 60 הימים, כשלפי מקורות מסוימים הסכום ההתחלתי הוא לפחות 12 מיליארד דולר . המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן מסרה כי ההסכם יאפשר שחרור הדרגתי של נכסים פיננסיים, שמהם תממן טהרן את חיזבאללה .
• עמדת ארה"ב: וושינגטון אמרה כי ההקלה הכלכלית תהיה מדורגת ומותנית בהתנהלות האיראנית. בכיר אמריקאי אמר לאקסיוס כי הטענה לגישה בלתי מותנית לכספים מוקפאים היא "שקרית לחלוטין", וכינה את הצגת הדברים של איראן כ"ספין". המטרה העיקרית, לדברי גורמים רשמיים, הייתה פתיחת מצר הורמוז מחדש ותנועה חופשית של ספנות למשך 60 יום . סוגיית הנכסים המוקפאים עשויה הייתה להיפתר באמצעות אישור חשאי של ארה"ב לבנקים פרטיים בקטר לשחרר את הכספים, מה שהיה מעניק לאיראן מזומנים מיידיים עוד בטרם החלו השיחות על הגרעין, אך הדבר לא אושר .
• קרן שיקום: ההסכם דן גם באפשרות של קרן שיקום לאחר המלחמה בגובה 300 מיליארד דולר לאיראן, אם כי טראמפ הצהיר שארה"ב לא תתרום לה .

תפקידה המרכזי של פקיסטן כמתווכת

פקיסטן הייתה המתווכת המרכזית של ההסכם, ומכאן שמו (הסכם איסלמבאד) .

• ראש הממשלה שהבז שריף הכריז על ההסכם ברשתות החברתיות, ומסר כי המתנהלים סיימו את נוסח ההסכם וכי החתימה מתוכננת ליום שישי במיקום שייקבע .
• פילדמרשל עאסים מוניר, המנהיג הצבאי הבכיר בפקיסטן, זכה לשבחים משריף על תפקידו המכריע בשמירה על קיום השיחות .
• לפקיסטן היו שותפות קטר, ערב הסעודית, טורקיה ומצרים כמתווכות נוספות בתהליך .

תגובות פוליטיות רחבות יותר

שרי ישראל והאופוזיציה

ההסכם עורר זעם דו-מפלגתי בישראל. אישים מכל הקשת הפוליטית כינו אותו "אסון" והפנו את כעסם כלפי נתניהו, בטענה שנכשל במניעת הסכם המחזק לטענתם את איראן . השרים מהימין הקיצוני בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הובילו את ההתקפה, וקראו להמשך לחץ צבאי בדרום לבנון למרות ההסכם . מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד כינה את התוצאה "כישלון מוחלט של נתניהו" ו"תפנית מסוכנת" לביטחון ישראל, באומרו שהמשטר שורד, תוכנית הטילים נותרת על כנה, ואיראן יכולה לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלה . אישים נוספים באופוזיציה כינו זאת "אסון דיפלומטי גרוע מהסכם אובמה מ-2015" .

מנהיגי G7

מנהיגי G7, שנפגשו בצרפת, הביעו תמיכה זהירה בהפחתת ההסלמה, אבל הביעו דאגה עמוקה מהיעדר מסגרת מחייבת בנוגע לתוכנית הטילים האיראנית ולשלוחיה האזוריים. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ומנהיגים נוספים הדגישו את הצורך בהסכם המשך מקיף שיטפל בתוכנית הגרעין וביכולות הטילים הבליסטיים של איראן, שנדחו במכוון בהסכם הביניים הזה .

איראן: קשיחות, מתנגדים ותקשורת ממלכתית

בתוך איראן, התגובות היו מעורבות.

• פלגים קשיחים בתוך המשטר האיראני הביעו התנגדות של הרגע האחרון ודחקו בפקידים למזער ויתורים . עם זאת, הסנטימנט השולט בקרב ההנהגה היה של ניצחון, כשהתקשורת הממלכתית התהדרה בכך שארה"ב "נאלצה" להגיע להסכם ושהשיגה הקלה פיננסית משמעותית מבלי לוותר על תוכנית הגרעין או הטילים שלה .
• מתנגדי המשטר וקבוצות אופוזיציה איראניות גינו בחריפות את ההסכם, בטענה שהוא יספק קו הצלה פיננסי למשטר ולשלוחיו (ובכלל זה חיזבאללה) ללא הגבלות משמעותיות על שאיפות הגרעין או הפרות זכויות האדם שלו .

הצבא והמודיעין הישראלי

רוב רובו של צה"ל והמוסד התנגדו להסכם ההבנות, מתוך אמונה שאיראן צריכה להישאר תחת סנקציות .

בשורה התחתונה

הסכם איסלמבאד היה הישג שברירי: הוא פתח מחדש את מצר הורמוז והפסיק מלחמה הרסנית, אך דחה את כל השאלות היסודיות לשיחות מאוחרות יותר. איראן וארה"ב לא הגיעו להסכמה בשאלה האם ישראל חייבת לסגת מלבנון. ישראל אמרה שלא. חיזבאללה בירך על ההסכם אך התכונן למימון נוסף. מנהיגי G7 חששו שהבעיות הקשות ביותר — תוכנית הגרעין האיראנית, הטילים והשפעתה האזורית — פשוט נדחו. חלון 60 ימי המשא ומתן שבא לאחר מכן קבע אם הסכם הביניים יהפוך לאבן דרך לשלום בר-קיימא או לפתיחת סכסוך מחודש.

מה קבע ההסכם ביחס ללבנון

הסכם איסלמבאד הכריז על הפסקה מיידית וקבועה של פעולות צבאיות בכל החזיתות, לרבות בלבנון . המרכיבים העיקריים הנוגעים במיוחד ללבנון היו:

• הפסקת פעולות האיבה: שני הצדדים ובעלי בריתם התחייבו להפסיק את כל הפעולות הצבאיות. בלבנון פירוש הדבר היה סיום הלחימה בין ישראל לחיזבאללה .
• דרישת איראן לנסיגה ישראלית: הדרג המדיני הבכיר באיראן, עבאס עראקצ'י, התעקש כי ההסכם מחייב את ישראל לסגת מדרום לבנון – שטח שבו החזיקה ישראל קרוב לחמישית ממנו. איראן מסרה לחיזבאללה כי הנסיגה נכללה בהסכם ההבנות וצפויה להתבצע בשלבים .
• הסרת המצור הימי האמריקאי: ההסכם כלל הסרת המצור הימי האמריקאי על איראן, שחנק את יצוא הנפט שלה, במקביל לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז .

תגובות לתנאי ההסכם בנוגע לנסיגה ישראלית ולמימון איראני

חיזבאללה

חיזבאללה אותת כי יישמע להפסקת האש בלבנון, וראה בהסכם הקדמה לנסיגה ישראלית . הארגון קיבל מטהרן התחייבויות שהיא תדחוף לנסיגת כוחות צה"ל . חשוב מכך, לאור העובדה שאיראן עמדה לקבל נכסים מוקפאים, טהרן אותתה כי תגדיל את המימון לחיזבאללה לאחר שכספיה ישוחררו, ובכך תחזק את מעמדו הפוליטי והפיננסי של הארגון לאחר אבדות כבדות .

ישראל

ישראל הגיבה בזעם ובהתרסה. הממשלה הבהירה כי אינה רואה עצמה מחויבת להסכם.

• שר הביטחון ישראל כ"ץ: "ישראל לא תסיג את כוחותיה מהשטח שתפסה בלבנון, סוריה ועזה" .
• השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: גינה את ההסכם, והתעקש כי ישראל אינה מחויבת לו .
• ראש הממשלה בנימין נתניהו: אמר כי ההסכם הוא החלטתו של טראמפ, אך שלישראל יש אינטרסים משלה, בראש ובראשונה הגנת ביטחונה, וכי ישראל לא תוגבל .
• פעולות צבאיות ישראליות נמשכו גם לאחר ההכרזה על ההסכם, עם תקיפות אוויריות בלבנון ותקיפה ישראלית בדרום ביירות, שעוררו גל של מאמצים דיפלומטיים לשמור על הפסקת האש .

ארצות הברית

ארה"ב הציגה פרשנות זהירה יותר. גורם אמריקאי, שדיבר בעילום שם, אמר כי ההסכם אינו מחייב במפורש נסיגה ישראלית, והגדיר את פרשנות איראן כ"לא ריאלית" . ארה"ב הציגה את ההסכם בעיקר כמנגנון לפתיחת מצר הורמוז ולהפחתת הסלמה של הסכסוך הרחב יותר, כשההקלה הכלכלית מותנית בהתנהלותה של איראן בעתיד .

ההסדר הפיננסי ותפקידה של פקיסטן כמתווכת

התנאים הפיננסיים: שתי גרסאות שונות בתכלית

נוצר פער משמעותי בין התיאור האמריקאי לאיראני של ההסדרים הפיננסיים:

• טענת איראן: טהרן הצהירה כי ההסכם קובע שחרור של 24 מיליארד דולר מנכסיה המוקפאים במהלך תקופת השיחות של 60 הימים, כשלפי מקורות מסוימים הסכום ההתחלתי הוא לפחות 12 מיליארד דולר . המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן מסרה כי ההסכם יאפשר שחרור הדרגתי של נכסים פיננסיים, שמהם תממן טהרן את חיזבאללה .
• עמדת ארה"ב: וושינגטון אמרה כי ההקלה הכלכלית תהיה מדורגת ומותנית בהתנהלות האיראנית. בכיר אמריקאי אמר לאקסיוס כי הטענה לגישה בלתי מותנית לכספים מוקפאים היא "שקרית לחלוטין", וכינה את הצגת הדברים של איראן כ"ספין". המטרה העיקרית, לדברי גורמים רשמיים, הייתה פתיחת מצר הורמוז מחדש ותנועה חופשית של ספנות למשך 60 יום . סוגיית הנכסים המוקפאים עשויה הייתה להיפתר באמצעות אישור חשאי של ארה"ב לבנקים פרטיים בקטר לשחרר את הכספים, מה שהיה מעניק לאיראן מזומנים מיידיים עוד בטרם החלו השיחות על הגרעין, אך הדבר לא אושר .
• קרן שיקום: ההסכם דן גם באפשרות של קרן שיקום לאחר המלחמה בגובה 300 מיליארד דולר לאיראן, אם כי טראמפ הצהיר שארה"ב לא תתרום לה .

תפקידה המרכזי של פקיסטן כמתווכת

פקיסטן הייתה המתווכת המרכזית של ההסכם, ומכאן שמו (הסכם איסלמבאד) .

• ראש הממשלה שהבז שריף הכריז על ההסכם ברשתות החברתיות, ומסר כי המתנהלים סיימו את נוסח ההסכם וכי החתימה מתוכננת ליום שישי במיקום שייקבע .
• פילדמרשל עאסים מוניר, המנהיג הצבאי הבכיר בפקיסטן, זכה לשבחים משריף על תפקידו המכריע בשמירה על קיום השיחות .
• לפקיסטן היו שותפות קטר, ערב הסעודית, טורקיה ומצרים כמתווכות נוספות בתהליך .

תגובות פוליטיות רחבות יותר

שרי ישראל והאופוזיציה

ההסכם עורר זעם דו-מפלגתי בישראל. אישים מכל הקשת הפוליטית כינו אותו "אסון" והפנו את כעסם כלפי נתניהו, בטענה שנכשל במניעת הסכם המחזק לטענתם את איראן . השרים מהימין הקיצוני בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הובילו את ההתקפה, וקראו להמשך לחץ צבאי בדרום לבנון למרות ההסכם . מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד כינה את התוצאה "כישלון מוחלט של נתניהו" ו"תפנית מסוכנת" לביטחון ישראל, באומרו שהמשטר שורד, תוכנית הטילים נותרת על כנה, ואיראן יכולה לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלה . אישים נוספים באופוזיציה כינו זאת "אסון דיפלומטי גרוע מהסכם אובמה מ-2015" .

מנהיגי G7

מנהיגי G7, שנפגשו בצרפת, הביעו תמיכה זהירה בהפחתת ההסלמה, אבל הביעו דאגה עמוקה מהיעדר מסגרת מחייבת בנוגע לתוכנית הטילים האיראנית ולשלוחיה האזוריים. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ומנהיגים נוספים הדגישו את הצורך בהסכם המשך מקיף שיטפל בתוכנית הגרעין וביכולות הטילים הבליסטיים של איראן, שנדחו במכוון בהסכם הביניים הזה .

איראן: קשיחות, מתנגדים ותקשורת ממלכתית

בתוך איראן, התגובות היו מעורבות.

• פלגים קשיחים בתוך המשטר האיראני הביעו התנגדות של הרגע האחרון ודחקו בפקידים למזער ויתורים . עם זאת, הסנטימנט השולט בקרב ההנהגה היה של ניצחון, כשהתקשורת הממלכתית התהדרה בכך שארה"ב "נאלצה" להגיע להסכם ושהשיגה הקלה פיננסית משמעותית מבלי לוותר על תוכנית הגרעין או הטילים שלה .
• מתנגדי המשטר וקבוצות אופוזיציה איראניות גינו בחריפות את ההסכם, בטענה שהוא יספק קו הצלה פיננסי למשטר ולשלוחיו (ובכלל זה חיזבאללה) ללא הגבלות משמעותיות על שאיפות הגרעין או הפרות זכויות האדם שלו .

הצבא והמודיעין הישראלי

רוב רובו של צה"ל והמוסד התנגדו להסכם ההבנות, מתוך אמונה שאיראן צריכה להישאר תחת סנקציות .

בשורה התחתונה

הסכם איסלמבאד היה הישג שברירי: הוא פתח מחדש את מצר הורמוז והפסיק מלחמה הרסנית, אך דחה את כל השאלות היסודיות לשיחות מאוחרות יותר. איראן וארה"ב לא הגיעו להסכמה בשאלה האם ישראל חייבת לסגת מלבנון. ישראל אמרה שלא. חיזבאללה בירך על ההסכם אך התכונן למימון נוסף. מנהיגי G7 חששו שהבעיות הקשות ביותר — תוכנית הגרעין האיראנית, הטילים והשפעתה האזורית — פשוט נדחו. חלון 60 ימי המשא ומתן שבא לאחר מכן קבע אם הסכם הביניים יהפוך לאבן דרך לשלום בר-קיימא או לפתיחת סכסוך מחודש.