מקרון נעשה ישיר יותר ויותר בקריאותיו לריסון ישראלי. ב-18 ביוני 2026, הוא קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפעול ב"אחריות ורציונליות" בעקבות ההסכם המקדים בין ארה"ב לאיראן, הכולל הפסקת פעולות איבה בלבנון. הטיעון שלו היה חד: "לא ניתן להבטיח את ביטחונה של ישראל באמצעות כיבוש שטח שכן."
זה לא היה הערה חד-פעמית. מוקדם יותר, ב-1 ביוני 2026, מקרון הצהיר כי "שום דבר אינו מצדיק את ההסלמה הגדולה שמתרחשת בדרום לבנון" בזמן שכוחות ישראליים פתחו במתקפה חדשה נגד חיזבאללה. לבקשת צרפת, מועצת הביטחון של האו"ם קיימה ישיבת חירום למחרת.
מהלכים דיפלומטיים מרכזיים של מקרון מול ישראל כוללים:
המוקד הדיפלומטי המיידי של מקרון הוא הרחבת הסדרי הפסקת האש ללבנון והפחתת התנאים לחידוש ההסלמה. ארמון האליזה הצהיר כי צרפת מתכוונת "להדגיש מחדש את מחויבותה לכיבוד הקפדני של הפסקת האש, את תמיכתה בשלמותה הטריטוריאלית של לבנון ובצעדים שננקטו על ידי המדינה הלבנונית כדי להבטיח באופן מלא את ריבונותה ומונופול הנשק שלה."
מחלקת המדינה האמריקאית הודיעה שישראל ולבנון הסכימו להאריך הפסקת אש רעועה ולהקים "אזורי ביטחון פיילוט" בתוך לבנון שבהם ייאסר על מחבלי חיזבאללה לשהות, בכפוף להפסקה מוחלטת של פעולות האיבה מצד חיזבאללה. הגישה הרחבה יותר של צרפת שואפת לחזק מסגרת זו תוך קידום הסדרי ביטחון יציבים.
צרפת רואה בהסכם ההבנות בין ארה"ב לאיראן שנחתם ב-17 ביוני 2026 הזדמנות אסטרטגית. ההסכם קורא במפורש להפסקת פעולות צבאיות בלבנון.
מקרון בירך על ההסכם כ"בשורה מצוינת" אך הזהר כי התנאים בלבנון נותרים קשים ודורשים הכללתה הספציפית בכל הסכם שלום אזורי.
נשיא לבנון ג'וזף עאון הצהיר כי מזכר ההבנות האמריקאי-איראני מכיר ביציבותה ובביטחונה של לבנון כ"חלק בלתי נפרד" מהמאמצים האזוריים. מקרון הודיע שמדינות ה-G7 יעשו הכל כדי להבטיח יישום ההסכם.
למרות הפעילות הדיפלומטית, האלימות בגבול ישראל-לבנון נמשכה, ובוחנת את כדאיות האסטרטגיה. תקיפות ישראליות מרובות בדרום לבנון מותירות את סביבת הפסקת האש תחת לחץ כבד.
אירועים אלו מספקים הקשר קריטי להבנת מדוע מקרון לוחץ שטיפול בלבנון יהפוך לחזית דיפלומטית ראשונית, ולא לשולית.
נדמה שצרפת רואה את הרגע הנוכחי כחלון הזדמנויות צר עם סיכון משמעותי.
ההזדמנות:
הסיכון:
צרפת מנהלת אסטרטגיה מתואמת המנצלת את תפקידה ההיסטורי בלבנון, את נשיאות ה-G7, ואת המסגרת החדשה בין ארה"ב לאיראן כדי להשיג שלוש מטרות חופפות: דה-אסקלציה בחזית ישראל-לבנון, חיזוק סמכות המדינה הלבנונית באמצעות צבאה, ומסגרת יציבות אזורית רחבה יותר. השאלה אם אסטרטגיה זו תצליח תלויה ביכולתו של המומנטום הדיפלומטי לעלות על האלימות בשטח.
Comments
0 comments