למה בישראל מכנים את ההסכם "כניעה קטסטרופלית"?

התגובה הישראלית להסכם הייתה מהירה וחריפה. גורמים בכירים אמרו ל-ynet כי "טראמפ דפק אותנו", וטענו שארצות הברית "שילמה במזומן ולא קיבלה דבר בתמורה" . דייוויד הורוביץ, עורך The Times of Israel, השתמש בביטוי "כניעה קטסטרופלית" בכותרת מאמר דעה — ביטוי שאומץ במהירות גם בדיווחים ובפרשנויות בארצות הברית .

יעקב עמידרור, יועץ לביטחון לאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר ל-The New York Times כי מדובר ב"הסכם גרוע שבו האמריקאים משלמים במזומן ומקבלים, במקרה הטוב, מכתב כוונות" .

הביקורת הישראלית מתמקדת בכמה נקודות מרכזיות:

• יעדי המלחמה של ישראל לא הושגו. אנליסטים וגורמים ישראלים טוענים כי ההסכם אינו משיג אף אחד מהיעדים הצבאיים שהוצבו לפני המלחמה, ואף עלול להותיר את ישראל במצב גרוע יותר ביחס לכל אחד מהם .
• איראן שומרת על הטילים הבליסטיים שלה. המזכר אינו מחייב את טהרן לפרק את ארסנל הטילים הבליסטיים — אחת מהדרישות הביטחוניות המרכזיות של ישראל .
• הפסקת הפעילות הישראלית בלבנון. ההסכם דורש להפסיק את כל הפעולות הצבאיות של ישראל בלבנון, ובכך עלול להגביל את יכולתה לפעול נגד כוחות הנתמכים בידי איראן לאורך גבולה הצפוני .
• הלחץ הכלכלי והצבאי מוסר מראש. הסנקציות מוקלות, ואיראן מקבלת גישה לקרן שיקום ופיתוח בהיקף של 300 מיליארד דולר. מבחינת המבקרים בישראל, כך נשלל המנוף שהיה אמור לדחוף את איראן לוויתורים בסוגיות הגרעין והפעילות האזורית .
• סוגיית הגרעין נדחית. השאלה הקשה ביותר — עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית — מועברת לחלון משא ומתן של 60 יום, ללא ערבויות ברורות לתוצאה או למנגנון אכיפה .
• ישראל הופתעה ונשארה מחוץ לתהליך. גורמים ישראלים הביעו זעם על כך שלא היו שותפים למגעים, ואחד מהם אמר ל-ynet שההסכם "אינו עומד באף אחד מהעקרונות שעליהם דיברנו כשהמלחמה החלה" .

מה כולל מזכר ההבנות בן 14 הסעיפים?

הטקסט שפורסם והדיווחים עליו מציגים מסגרת שמעניקה לאיראן הקלות מיידיות, בעוד שההכרעות בנושאים הרגישים ביותר נדחות לשלב הבא . בין הסעיפים המרכזיים:

• הפסקת אש מיידית וקבועה. כל הפעולות הצבאיות אמורות להיפסק בכל החזיתות, כולל בלבנון .
• פתיחה הדרגתית של מצרי הורמוז. איראן מתחייבת להחזיר בהדרגה את השיט המסחרי במצר, נתיב ימי מרכזי שדרכו עוברים כמעט 20% מאספקת הנפט העולמית .
• הסרת המצור הימי האמריקאי. ארצות הברית תסיר את המצור מעל נמלי איראן ותשיב את יכולת השיט האיראנית בתוך 30 יום .
• הקלות בסנקציות והיתרי יצוא נפט. ארצות הברית תעניק היתרים מיידיים ליצוא נפט גולמי ומוצרים פטרוכימיים מאיראן, וכן לשירותי בנקאות, ספנות וביטוח הקשורים לכך .
• קרן שיקום ופיתוח בסך 300 מיליארד דולר. תוקם קרן לשיקום ולפיתוח כלכלי של איראן, אך ארצות הברית אינה מחויבת לממן אותה ישירות .
• שחרור נכסים איראניים מוקפאים. נכסים איראניים שהוחזקו בחו״ל במשך שנים אמורים להשתחרר .
• התחייבות שלא לפתח נשק גרעיני. המזכר כולל התחייבות כללית של איראן, אך הפרטים המעשיים של סוגיית הגרעין מועברים למו״מ שיימשך 60 יום .
• תקופת משא ומתן בת 60 יום. הצדדים אמורים לדון בהסכם סופי שיסדיר את הנשק הגרעיני, חומרי הגלם והסוגיות שנותרו פתוחות. השיחות צפויות להתחיל בשווייץ .
• שינוי בפריסה הצבאית האמריקאית. ארצות הברית מסכימה להתחיל להוציא חלק מהנכסים הצבאיים שלה ולשנות את פריסת הכוחות באזור .

מהן החולשות שעליהן מצביעים המבקרים?

מה דיווחה אל-ג׳זירה?

אל-ג׳זירה דיווחה כי מזכר ההבנות נחתם באופן אלקטרוני בידי שני הצדדים, מאריך את הפסקת האש ומתחיל תהליך מדורג לפתיחת מצרי הורמוז . לפי הדיווח, ארצות הברית תסיר את המצור מעל נמלי איראן, ואילו איראן תחזיר בהדרגה את השיט המסחרי במצר.

בניתוח השוואתי ציינה אל-ג׳זירה כי בניגוד להסכם הגרעין מ-2015 — תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה, או JCPOA — ההסכם החדש מעניק לאיראן הקלות מיידיות בסנקציות וקרן שיקום מוצעת בסך 300 מיליארד דולר, בעוד שהדיון המפורט בתוכנית הגרעין נדחה לשלב מאוחר יותר . עוד דווח כי משרד החוץ האיראני כינה בתחילה את הצהרות טראמפ "ספקולציה", לפני שאיראן אישרה את החתימה האלקטרונית על המזכר .

ההבדל בין מזכר 2026 להסכם הגרעין מ-2015

ההבדל בין שני המסמכים עומד במרכז הביקורת. הסכם JCPOA מ-2015 חייב את איראן לצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה ל-300 ק״ג, להגביל את רמת ההעשרה ל-3.67% ולהסכים לפיקוח מקיף של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית — בתמורה להקלה הדרגתית בסנקציות .

לעומת זאת, מזכר ההבנות מ-2026 אינו כולל מגבלות מפורטות על רמת ההעשרה, אינו דורש צמצום של מאגר החומרים המועשרים ואינו קובע משטר פיקוח דומה. הוא מסתפק בהתחייבות כללית שלא לפתח נשק גרעיני, ומותיר את הפרטים למו״מ שיימשך 60 יום . לכן, לפי פרשנות ב-The Guardian, ההסכם ממחיש עד כמה נסוגה ארצות הברית מעמדותיה מאז 2025 .

מה צפוי לקרות עכשיו?

תקופת המשא ומתן בת 60 הימים החלה מיד לאחר החתימה ב-17 ביוני, והשיחות אמורות להתחיל בשווייץ . המזכר קובע כי הסכם סופי יצטרך להסדיר גם את גורלם של החומרים הגרעיניים המועשרים באמצעות מנגנון שיוסכם על שני הצדדים.

אלא שהמזכר אינו מפרט מה יקרה אם השיחות ייכשלו. מכאן נובעת טענת המבקרים: איראן כבר קיבלה את ההקלות המרכזיות — הקלה בסנקציות, גישה מחודשת למסחר ולגיטימציה מדינית — בעוד שהוויתורים שהיא עשויה להעניק בסוגיות הגרעין והטילים עדיין אינם סופיים או בלתי הפיכים .

למה בישראל מכנים את ההסכם "כניעה קטסטרופלית"?

התגובה הישראלית להסכם הייתה מהירה וחריפה. גורמים בכירים אמרו ל-ynet כי "טראמפ דפק אותנו", וטענו שארצות הברית "שילמה במזומן ולא קיבלה דבר בתמורה" . דייוויד הורוביץ, עורך The Times of Israel, השתמש בביטוי "כניעה קטסטרופלית" בכותרת מאמר דעה — ביטוי שאומץ במהירות גם בדיווחים ובפרשנויות בארצות הברית .

יעקב עמידרור, יועץ לביטחון לאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר ל-The New York Times כי מדובר ב"הסכם גרוע שבו האמריקאים משלמים במזומן ומקבלים, במקרה הטוב, מכתב כוונות" .

הביקורת הישראלית מתמקדת בכמה נקודות מרכזיות:

• יעדי המלחמה של ישראל לא הושגו. אנליסטים וגורמים ישראלים טוענים כי ההסכם אינו משיג אף אחד מהיעדים הצבאיים שהוצבו לפני המלחמה, ואף עלול להותיר את ישראל במצב גרוע יותר ביחס לכל אחד מהם .
• איראן שומרת על הטילים הבליסטיים שלה. המזכר אינו מחייב את טהרן לפרק את ארסנל הטילים הבליסטיים — אחת מהדרישות הביטחוניות המרכזיות של ישראל .
• הפסקת הפעילות הישראלית בלבנון. ההסכם דורש להפסיק את כל הפעולות הצבאיות של ישראל בלבנון, ובכך עלול להגביל את יכולתה לפעול נגד כוחות הנתמכים בידי איראן לאורך גבולה הצפוני .
• הלחץ הכלכלי והצבאי מוסר מראש. הסנקציות מוקלות, ואיראן מקבלת גישה לקרן שיקום ופיתוח בהיקף של 300 מיליארד דולר. מבחינת המבקרים בישראל, כך נשלל המנוף שהיה אמור לדחוף את איראן לוויתורים בסוגיות הגרעין והפעילות האזורית .
• סוגיית הגרעין נדחית. השאלה הקשה ביותר — עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית — מועברת לחלון משא ומתן של 60 יום, ללא ערבויות ברורות לתוצאה או למנגנון אכיפה .
• ישראל הופתעה ונשארה מחוץ לתהליך. גורמים ישראלים הביעו זעם על כך שלא היו שותפים למגעים, ואחד מהם אמר ל-ynet שההסכם "אינו עומד באף אחד מהעקרונות שעליהם דיברנו כשהמלחמה החלה" .

מה כולל מזכר ההבנות בן 14 הסעיפים?

הטקסט שפורסם והדיווחים עליו מציגים מסגרת שמעניקה לאיראן הקלות מיידיות, בעוד שההכרעות בנושאים הרגישים ביותר נדחות לשלב הבא . בין הסעיפים המרכזיים:

• הפסקת אש מיידית וקבועה. כל הפעולות הצבאיות אמורות להיפסק בכל החזיתות, כולל בלבנון .
• פתיחה הדרגתית של מצרי הורמוז. איראן מתחייבת להחזיר בהדרגה את השיט המסחרי במצר, נתיב ימי מרכזי שדרכו עוברים כמעט 20% מאספקת הנפט העולמית .
• הסרת המצור הימי האמריקאי. ארצות הברית תסיר את המצור מעל נמלי איראן ותשיב את יכולת השיט האיראנית בתוך 30 יום .
• הקלות בסנקציות והיתרי יצוא נפט. ארצות הברית תעניק היתרים מיידיים ליצוא נפט גולמי ומוצרים פטרוכימיים מאיראן, וכן לשירותי בנקאות, ספנות וביטוח הקשורים לכך .
• קרן שיקום ופיתוח בסך 300 מיליארד דולר. תוקם קרן לשיקום ולפיתוח כלכלי של איראן, אך ארצות הברית אינה מחויבת לממן אותה ישירות .
• שחרור נכסים איראניים מוקפאים. נכסים איראניים שהוחזקו בחו״ל במשך שנים אמורים להשתחרר .
• התחייבות שלא לפתח נשק גרעיני. המזכר כולל התחייבות כללית של איראן, אך הפרטים המעשיים של סוגיית הגרעין מועברים למו״מ שיימשך 60 יום .
• תקופת משא ומתן בת 60 יום. הצדדים אמורים לדון בהסכם סופי שיסדיר את הנשק הגרעיני, חומרי הגלם והסוגיות שנותרו פתוחות. השיחות צפויות להתחיל בשווייץ .
• שינוי בפריסה הצבאית האמריקאית. ארצות הברית מסכימה להתחיל להוציא חלק מהנכסים הצבאיים שלה ולשנות את פריסת הכוחות באזור .

מהן החולשות שעליהן מצביעים המבקרים?

מה דיווחה אל-ג׳זירה?

אל-ג׳זירה דיווחה כי מזכר ההבנות נחתם באופן אלקטרוני בידי שני הצדדים, מאריך את הפסקת האש ומתחיל תהליך מדורג לפתיחת מצרי הורמוז . לפי הדיווח, ארצות הברית תסיר את המצור מעל נמלי איראן, ואילו איראן תחזיר בהדרגה את השיט המסחרי במצר.

בניתוח השוואתי ציינה אל-ג׳זירה כי בניגוד להסכם הגרעין מ-2015 — תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה, או JCPOA — ההסכם החדש מעניק לאיראן הקלות מיידיות בסנקציות וקרן שיקום מוצעת בסך 300 מיליארד דולר, בעוד שהדיון המפורט בתוכנית הגרעין נדחה לשלב מאוחר יותר . עוד דווח כי משרד החוץ האיראני כינה בתחילה את הצהרות טראמפ "ספקולציה", לפני שאיראן אישרה את החתימה האלקטרונית על המזכר .

ההבדל בין מזכר 2026 להסכם הגרעין מ-2015

ההבדל בין שני המסמכים עומד במרכז הביקורת. הסכם JCPOA מ-2015 חייב את איראן לצמצם את מאגר האורניום המועשר שלה ל-300 ק״ג, להגביל את רמת ההעשרה ל-3.67% ולהסכים לפיקוח מקיף של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית — בתמורה להקלה הדרגתית בסנקציות .

לעומת זאת, מזכר ההבנות מ-2026 אינו כולל מגבלות מפורטות על רמת ההעשרה, אינו דורש צמצום של מאגר החומרים המועשרים ואינו קובע משטר פיקוח דומה. הוא מסתפק בהתחייבות כללית שלא לפתח נשק גרעיני, ומותיר את הפרטים למו״מ שיימשך 60 יום . לכן, לפי פרשנות ב-The Guardian, ההסכם ממחיש עד כמה נסוגה ארצות הברית מעמדותיה מאז 2025 .

מה צפוי לקרות עכשיו?

תקופת המשא ומתן בת 60 הימים החלה מיד לאחר החתימה ב-17 ביוני, והשיחות אמורות להתחיל בשווייץ . המזכר קובע כי הסכם סופי יצטרך להסדיר גם את גורלם של החומרים הגרעיניים המועשרים באמצעות מנגנון שיוסכם על שני הצדדים.

אלא שהמזכר אינו מפרט מה יקרה אם השיחות ייכשלו. מכאן נובעת טענת המבקרים: איראן כבר קיבלה את ההקלות המרכזיות — הקלה בסנקציות, גישה מחודשת למסחר ולגיטימציה מדינית — בעוד שהוויתורים שהיא עשויה להעניק בסוגיות הגרעין והטילים עדיין אינם סופיים או בלתי הפיכים .