הלחץ של בסנט פעל בשני ערוצים עיקריים:
הלחץ הזה היה משמעותי במיוחד משום שראש הממשלה טאקאיצ'י נזהרה בתחילה מהעלאה, כפי שדיווח ניקיי . ההתערבות של בסנט סייעה להסיר חסמים פוליטיים ולהטות את הכף לכיוון המהלך
.
חברי הוועדה המוניטרית של בנק יפן הצביעו 7-1 בעד העלאת הריבית מ-0.75% ל-1.0% בתום ישיבה בת יומיים שהסתיימה ב-16 ביוני . הנגיד קאזואו אואדה נעדר, לאחר שאושפז לטיפול בזיהום בציסטה בכבד
. המשנה לנגיד שיניצ'י אוצ'ידה ניהל את הישיבה
.
בכירים בבנק המרכזי ציינו במפורש את המלחמה באיראן כגורם מרכזי מאחורי ההחלטה. בנק יפן הצהיר כי ההעלאה נועדה "למנוע מהלם האנרגיה שמקורו במלחמת איראן לתדלק אינפלציה רחבה יותר" . עלויות הנפט הגולמי הגואה הזינו לחצים אינפלציוניים, והבנק המרכזי הדגיש "סיכונים לעליית האינפלציה" הנובעים מהסכסוך במזרח התיכון
.
מהלך בנק יפן לא היה מבודד. ברחבי העולם, בנקים מרכזיים נאבקו באינפלציה שמקורה בעליית מחירי נפט מסכסוך המזרח התיכון.
ב-17 ביוני 2026, הפדרל ריזרב האמריקני הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75% - בפעם הרביעית ברציפות . עם זאת, הטון היה ניצי באופן מובהק:
סקר של רויטרס הראה שרוב מוחץ של כלכלנים צופה שהפד ישאיר את הריבית בטווח הנוכחי להמשך 2026 , אך השינוי בטבלת התחזיות סימן שהצעד הבא יהיה העלאה, לא קיצוץ
.
גם הבנק המרכזי של דרום קוריאה (BOK) פנה לעבר הידוק. במאי 2026 הותיר הבנק את הריבית על 2.50% בפעם השמינית ברציפות, אך הנגיד שין היון-סונג סימן שהעלאות קרובות .
מהלכי יוני 2026 של בנק יפן, התפנית הניצית של הפדרל ריזרב והאותות מבנק קוריאה חולקים מכנה משותף: אינפלציית אנרגיה ממלחמה. הסכסוך באיראן העלה את מחירי הנפט הגולמי וסיפק אינפלציית היצע לכלכלה העולמית. העלאת הריבית של בנק יפן ל-1.0% היא הצעד המשמעותי ביותר, אך יש להבין אותו כחלק ממעבר מתואם שבו בנקים מרכזיים מטוקיו ועד סיאול וושינגטון מתאימים עצמם לסביבה אינפלציונית מעוצבת בידי גיאופוליטיקה.
Comments
0 comments