המושל האמיתי מטוקיו? איך סקוט בסנט דחף את יפן להעלאת ריבית של 31 שנה

הלחץ של בסנט פעל בשני ערוצים עיקריים:

• איתות פומבי: בסנט אמר לרויטרס כי הדרך היעילה ביותר לטפל בחולשת הין היא שבנק יפן יעלה ריבית מהר יותר . דבריו פורשו באופן עקבי בידי השווקים כ"תמיכה עקיפה בנורמליזציית הריבית" .
• דיפלומטיה פרטית: במהלך ביקור בטוקיו במאי 2026, בסנט כנראה העביר את עמדותיו ביחס לבנק יפן לראש הממשלה סנאה טאקאיצ'י ולשר האוצר קאטיאמה, לפי מרי איוואשיטה, אסטרטגית ריבית בכירה בנומורה סקיוריטיז. היא ציינה שזה "מגבש את הסיכוי להעלאת ריבית ביוני" .

הלחץ הזה היה משמעותי במיוחד משום שראש הממשלה טאקאיצ'י נזהרה בתחילה מהעלאה, כפי שדיווח ניקיי . ההתערבות של בסנט סייעה להסיר חסמים פוליטיים ולהטות את הכף לכיוון המהלך .

ההחלטה ההיסטורית: בנק יפן מעלה ריבית ללא הנגיד

חברי הוועדה המוניטרית של בנק יפן הצביעו 7-1 בעד העלאת הריבית מ-0.75% ל-1.0% בתום ישיבה בת יומיים שהסתיימה ב-16 ביוני . הנגיד קאזואו אואדה נעדר, לאחר שאושפז לטיפול בזיהום בציסטה בכבד . המשנה לנגיד שיניצ'י אוצ'ידה ניהל את הישיבה .

ההסבר הרשמי: אינפלציית אנרגיה ממלחמה

בכירים בבנק המרכזי ציינו במפורש את המלחמה באיראן כגורם מרכזי מאחורי ההחלטה. בנק יפן הצהיר כי ההעלאה נועדה "למנוע מהלם האנרגיה שמקורו במלחמת איראן לתדלק אינפלציה רחבה יותר" . עלויות הנפט הגולמי הגואה הזינו לחצים אינפלציוניים, והבנק המרכזי הדגיש "סיכונים לעליית האינפלציה" הנובעים מהסכסוך במזרח התיכון .

• בנק יפן גם אמר ש"ימשיך להגדיל את הריבית בהתאם לתנאים הכלכליים, המחירים והפיננסיים" .
• ההחלטה סימנה את העלאת הריבית החמישית מאז החל תהליך הנורמליזציה במרץ 2024 - ההעלאה הראשונה מזה 17 שנה .

חבר הוועדה טויצ'ירו אסדה התנגד, בהמליצו להשאיר את הריבית ללא שינוי .

ההקשר העולמי: הידוק מוניטרי על רקע המלחמה

מהלך בנק יפן לא היה מבודד. ברחבי העולם, בנקים מרכזיים נאבקו באינפלציה שמקורה בעליית מחירי נפט מסכסוך המזרח התיכון.

הפדרל ריזרב: רמז להעלאה עתידית

ב-17 ביוני 2026, הפדרל ריזרב האמריקני הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.50%-3.75% - בפעם הרביעית ברציפות . עם זאת, הטון היה ניצי באופן מובהק:

• תשעה מבין 19 קובעי המדיניות צפו לפחות העלאה אחת עד סוף 2026, לעומת אפס במרץ .
• תחזית האינפלציה של הפד ל-2026 עודכנה ל-3.6%, הרבה מעל היעד של 2% .
• הפד הודה כי "האינפלציה נותרה גבוהה ביחס ליעד של הוועדה, בין השאר בשל זעזועי היצע שהובילו לעליית מחירים בענפים ספציפיים, כמו אנרגיה" .

סקר של רויטרס הראה שרוב מוחץ של כלכלנים צופה שהפד ישאיר את הריבית בטווח הנוכחי להמשך 2026 , אך השינוי בטבלת התחזיות סימן שהצעד הבא יהיה העלאה, לא קיצוץ .

בנק קוריאה: מתכונן להעלאה ביולי

גם הבנק המרכזי של דרום קוריאה (BOK) פנה לעבר הידוק. במאי 2026 הותיר הבנק את הריבית על 2.50% בפעם השמינית ברציפות, אך הנגיד שין היון-סונג סימן שהעלאות קרובות .

• האינפלציה בדרום קוריאה הגיעה במאי לשיא של שנתיים, מעל 3% .
• סיטיגרופ העריכה שהבנק יבצע שתי העלאות של 0.25%, אחת ביולי ואחת באוקטובר, ויקרב את הריבית ל-3% .
• הנגיד שין הצהיר: "חיוני להעלות ריביות במועד תוך התמקדות בשמירה על יציבות מחירים" .

כלכלני ING צפו בסך הכול 0.5% של העלאות במחצית השנייה, כאשר העלאה ביולי נחשבת "סבירה יותר" .

התמונה המלאה: גל הידוק מתואם

מהלכי יוני 2026 של בנק יפן, התפנית הניצית של הפדרל ריזרב והאותות מבנק קוריאה חולקים מכנה משותף: אינפלציית אנרגיה ממלחמה. הסכסוך באיראן העלה את מחירי הנפט הגולמי וסיפק אינפלציית היצע לכלכלה העולמית. העלאת הריבית של בנק יפן ל-1.0% היא הצעד המשמעותי ביותר, אך יש להבין אותו כחלק ממעבר מתואם שבו בנקים מרכזיים מטוקיו ועד סיאול וושינגטון מתאימים עצמם לסביבה אינפלציונית מעוצבת בידי גיאופוליטיקה.

נקודות עיקריות

• תפקידו של סקוט בסנט היה אמיתי, לא סמלי. מקורות חדשותיים מרובים מאשרים שהשדלנות הפומבית והפרטית שלו הייתה גורם בהחלטת בנק יפן, שסייעה להתגבר על התנגדות פוליטית פנימית . הכינוי "מושל צללים" עלה מחוגים פיננסיים ביפן ובארה"ב .
• ההעלאה הונעה בעיקר מאינפלציה, לא מפוליטיקה. ההסבר הרשמי של בנק יפן התמקד בעליית מחירי הנפט מסכסוך איראן ובסיכוני המחירים העולים . הלחץ של בסנט פעל משום שהתיישר עם דאגת הבנק המרכזי מהאינפלציה.
• ההקשר העולמי חשוב. העלאת יוני 2026 היא חלק מגל רחב יותר של הידוק מוניטרי בתגובה לאינפלציית אנרגיה, כאשר הן הפד והן בנק קוריאה עוברים לעמדה ניצית יותר.