הפתעה מלוחה בשמיים: טלסקופ ג'יימס ווב מגלה ענני מלח על 'הכוכב הוורוד' GJ 504b

במשך יותר מעשור, GJ 504b הצית את דמיונם של אסטרונומים בגוון המג'נטה הכהה והייחודי שלו, שהקנה לו את הכינוי "הכוכב הוורוד" (The Pink Planet). התגלה בשנת 2013 כאחד מכוכבי הלכת הקרים ביותר שצולמו אי פעם ישירות, עומעמיותו מנעה מחקר מפורט מכדור הארץ. כעת, טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST) הציץ לעומק האטמוספירה שלו וחשף עולם מוזר מאין כמוהו: עולם שבו העננים עשויים ממלח.

אטמוספירה עשירה ואקזוטית

באמצעות המכשירים NIRSpec ו-MIRI, JWST לכד את הספקטרום הישיר הראשון בטווח האינפרה-אדום הקרוב והתיכון של GJ 504b . הנתונים גילו אוסף עשיר בצורה יוצאת דופן של מולקולות, ביניהן אדי מים (H₂O), פחמן חד-חמצני (CO), מתאן (CH₄), פחמן דו-חמצני (CO₂), אמוניה (NH₃) ומימן גופרתי (H₂S) . זוהו גם גרסאות איזוטופיות כמו ¹³CO ו-C¹⁸O .

אחת התגליות המשמעותיות ביותר היא זיהוי אמוניה (NH₃). מחקר של Mâlin וחב' (2025) דיווח על הזיהוי החד-משמעי הראשון של אמוניה באטמוספירה של בן-לווייה בעל מסה פלנטרית, ברמת ביטחון סטטיסטית של 12.5σ באמצעות הפוטומטריה הקורונוגרפית של מכשיר MIRI . מדידה מדויקת זו של אמוניה פותחת צוהר חדש לחקר כימיית החנקן בכוכבי לכת קרים, שהיא סמן מפתח לתנאי היווצרותם .

מערכת הכוכבים מוערכת כבת כ-160 עד 250 מיליון שנה, מה שהופך את GJ 504b לעולם צעיר יחסית .

הפתעה מלוחה בשמיים

ההפתעה הגדולה ביותר מנתוני JWST הייתה גילוי עננים של מלח באטמוספירה של GJ 504b. במקום ענני סיליקט (מרכיב עיקרי בחול) הנראים על כוכבי לכת חמים יותר, העננים כאן מורכבים מסולפידים ומלחי מתכת כמו אשלגן כלורי (KCl) ואבץ גופרתי (ZnS) .

זוהי הפעם הראשונה שסוגים אקזוטיים כאלה של עננים אושרו על עצם בעל מסה פלנטרית שצולם ישירות. המלחים יוצרים שכבות אובך בטמפרטורה הקרירה של העולם הזה, כ-550 קלווין, ומאששים מודלים תאורטיים שחזו כי אטמוספירות דמויות צדק בטמפרטורות כאלה אמורות ליצור ענני עיבוי של מלחים אלקליים, ולא אבק סיליקט .

ממצא זה, שדווח על ידי צוות אסטרונומים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ביוני 2026, מספק חלק מהראיות הישירות הראשונות לקיומם של ענני מלח באטמוספירה של עצם קר .

עולם כבד יותר על הגבול שבין כוכב לכת לננס חום

נתוני JWST עדכנו משמעותית את המסה של GJ 504b כלפי מעלה. בעוד שבעבר העריכו את מסתו בערך פי 4 ממסת צדק, כעת ההערכה היא כי מסתו היא כ-20 עד 28 מסות צדק, עם אומדן最佳 של כ-25 מסות צדק .

זה ממקם אותו קרוב לגבול היתוך הדאוטריום, הגבול המטושטש בין כוכב לכת לננס חום ("כוכב כושל"). כתוצאה מכך, אסטרונומים מתייחסים אליו לעתים קרובות כאל "בן-לווייה בעל מסה פלנטרית" (planetary-mass companion) ולא כאל כוכב לכת . המסה הגבוהה הופכת את GJ 504b לעצם מבחן קריטי להבנה היכן עובר הגבול בין כוכב לכת לננס חום, וכיצד עצמים קרובים לגבול זה נוצרים ומתקררים .

אמת מידה חדשה לכוכבי לכת חיצוניים קרים

לפני JWST, הידע שלנו על כוכבי לכת חיצוניים שצולמו ישירות הוגבל ברובו לענקי גז צעירים וחמים בטמפרטורות שבין 800 ל-1,800 קלווין. עם טמפרטורה אטמוספירית של כ-550 קלווין, GJ 504b הוא כוכב הלכת החיצוני הקר ביותר (המצולם ישירות) שספקטרום שלו נלכד אי פעם, ומספק גשר ייחודי בין העולמות החמים הללו לבין צדק הקר של מערכת השמש שלנו (כ-130 קלווין) .

גילוי ענני המלח והכימיה המורכבת, כולל אמוניה, הפך את GJ 504b מנקודה ורודה חיוורת לאמת מידה מאופיינת היטב. התצפיות מאפשרות למדענים לאשש מודלים של פיזיקת עננים, כימיית חנקן ואבולוציה של אטמוספירות ענקי גז בטמפרטורות נמוכות, מה שהופך אותו לנקודת עיגון חדשה להבנת כוכבי לכת קרים המצולמים ישירות .