מה השתנה בתוכנית מפעלי ה-AI הענקיים של אירופה?

לעיתים מוזכרת גם חלוקה לשתי רמות — שלושה מרכזים גדולים וארבעה קטנים יותר. אולם הפרט הזה אינו מופיע במפורש בשאלות והתשובות הרשמיות של EuroHPC או בהודעות האיחוד. המקורות הרשמיים מדברים על הליך רכש משותף עבור "עד חמישה" מפעלי גיגה, בלי לאשר חלוקה פורמלית כזו .

המכרז נדחה שוב ושוב

הליך ההתמודדות הרשמי עבר כמה דחיות:

• תחילה תוכנן לסוף 2025 ;
• לאחר מכן נדחה לתחילת 2026, כלומר ינואר או פברואר ;
• בהמשך הוזז למאי 2026 ;
• ולפי הדיווחים האחרונים, הוא נדחה ליולי 2026 .

במקביל, הנציבות האירופית דחתה כמה פעמים גם את פרסום הקריטריונים המלאים למרכזי הנתונים. עבור חברות שמתבקשות להתחייב לפרויקטים עתירי אנרגיה והון, חוסר הוודאות לגבי תנאי המכרז, הביקוש והמועד שבו יגיע הכסף מקשה על קבלת החלטה .

מ-76 הצעות לכ-10 מועמדים רציניים

בשלב הראשוני, ביוני 2025, התקבלו 76 הצעות מ-16 מדינות חברות — מספר גבוה בהרבה מהציפיות . מאז, השילוב בין דחיות, מימון לא ברור וספקות לגבי הביקוש המסחרי צמצם את מספר החברות והקונסורציומים שמוכנים להתקדם בתנאים הנוכחיים.

עד יוני 2026 דובר על כ-10 מתמודדים רציניים בלבד . המספר המדויק עדיין אינו סופי, והדיווחים אינם מציגים תמונה אחידה לחלוטין — אך המגמה ברורה: ההתלהבות הראשונית התחלפה בזהירות.

התוכנית משתלבת במאבק על עצמאות טכנולוגית

הקשיים סביב מפעלי הגיגה מתרחשים בזמן שהאיחוד מנסה לצמצם את תלותו בטכנולוגיות זרות. ב-3 ביוני 2026 הציגה הנציבות את חבילת הריבונות הטכנולוגית האירופית, הכוללת צעדים בתחומי השבבים, הענן, ה-AI והקוד הפתוח. בין היתר נכללים בה Chips Act 2.0, חוק לפיתוח ענן ו-AI ואסטרטגיה אירופית לקוד פתוח .

מבחינת בריסל, מרכזי המחשוב אינם רק פרויקט תשתית מסחרי. הם אמורים להיות חלק מיכולת אירופית רחבה יותר לשלוט בשרשרת הטכנולוגית — מהשבבים והשרתים ועד הענן והמודלים עצמם.

היוזמה הפרטית שמנסה לסגור את הפער

דוגמה בולטת למאמץ פרטי היא קונסורציום צרפתי בשם AION, הכולל בין היתר את Iliad, Orange, Ardian, EDF וחברות נוספות. במאי 2026 הגיש הקונסורציום הצעה בהיקף של 10 מיליארד אירו להקמת קמפוס מרכזי נתונים גדול בצרפת .

ההצעה היא אחת ההתחייבויות הפרטיות הגדולות שנחשפו במסגרת התוכנית, והיא מדגימה כיצד חברות מנסות לקדם תשתית אירופית גם כאשר המימון הציבורי ותנאי המכרז עדיין אינם ברורים לחלוטין.

אזהרות מהתעשייה וביקורת פוליטית

מנכ״ל נוקיה, פקה לונדמרק, הזהיר כי אירופה עלולה להישאר מאחור באופן בלתי הפיך בתחום ה-AI אם לא תאיץ את השקעותיה בתשתיות. מנהלים נוספים בתעשיית הטכנולוגיה האירופית השמיעו חששות דומים .

מנגד, מחוקקים באירופה מטילים ספק בהיגיון העסקי של הפרויקט. חבר הפרלמנט האירופי מטעם הירוקים הגרמנים, סרגיי לגודינסקי, אמר: "אף אחד לא הצליח להסביר לי מהו המודל העסקי שהם מתכננים עבור מפעלי הגיגה האלה" .

מה עדיין לא ברור?

• המספר הסופי של המתמודדים והמועד המדויק לפתיחת חלון המכרז עדיין עשויים להשתנות .
• החלוקה לשתי רמות — שלושה מרכזים גדולים וארבעה קטנים — אינה מאושרת במפורש במסמכים הרשמיים.
• אף שהתוכנית עדיין מוצגת תחת יעד של עד חמישה מפעלי גיגה, היקף התמיכה שתהיה זמינה לכל אחד מהם תלוי בלוחות הזמנים התקציביים וביכולת לגייס הון פרטי.

בשורה התחתונה, האיחוד האירופי עבר מחזון של עד חמישה מרכזי AI בהיקף של 20 מיליארד אירו לתוכנית מוגבלת יותר: כ-4.1 מיליארד אירו במימון ישיר של האיחוד, מכרז שנדחה ליולי 2026, ותמיכה אפשרית בשני מרכזים בלבד לפני 2028. הירידה מ-76 הצעות ראשוניות לכ-10 מועמדים רציניים ממחישה את המחיר של חוסר הוודאות. במקביל, חבילת הריבונות הטכנולוגית וההצעה הצרפתית של AION מראות שאירופה עדיין נחושה לבנות יכולת AI עצמאית — אך הדרך לשם נעשתה איטית ומסובכת יותר.