הפגנה בת יום אחד שיתקה את ייצוא הנחושת של ריו טינטו ממונגוליה

ביום רביעי, 17 ביוני 2026, קבוצה קטנה של מפגינים מ**'תנועת הרפורמה הרדיקלית'** חסמה את כביש ההובלה הדו-מסלולי המוליך תרכיז נחושת ממכרה הענק אויו טולגוי של ריו טינטו שבמדבר גובי לעבר הגבול הסיני . החסימה החלה בשעה 9:00 שעון מקומי, כשהמפגינים הציבו מחסומי צמיגים וענפים על פני הכביש ותלו שלט לבן ובו נכתב 'עצור את ריו טינטו' באותיות אדומות . הפעולה עצרה מיידית את כל המשאיות שהובילו תרכיז נחושת מהאתר .

שיבוש בן יום אחד

השיבוש היה קצר מועד. עד יום חמישי, 18 ביוני, אישרה ריו טינטו כי חידשה את הייצוא לאחר סיום המחאה, מה שמרמז שמדובר בפעולה סמלית בת יום אחד, ולא בתחילתו של קמפיין ממושך . עם זאת, הפעולה הקצרה חשפה את מערכת היחסים השברירית בין מונגוליה לענקית הכרייה והדגישה את התסכול העמוק שחשים מונגולים רבים בנוגע לחלוקת עושר המינרלים של המדינה .

ההימור הכלכלי: מה פירוש השבתה בת שבוע

אויו טולגוי הוא התורם הבודד הגדול ביותר לתקציב המדינה המונגולי. להלן הסיבה לכך שהחסימה היוותה סיכון כלכלי רציני:

• 9% מהכנסות המדינה ממסים: המכרה מספק כ-9% מכלל הכנסות המס של מונגוליה .
• 660 מיליון דולר בשנה: בשנת 2025 שילם אויו טולגוי 660 מיליון דולר במסים ועמלות לממשלת מונגוליה .
• תשלומי הרבעון הראשון של 2026: בשלושת החודשים הראשונים של 2026, המכרה שילם 2.1 טריליון טוגרוג מונגולי (כ-620 מיליון דולר) במסים, עמלות ותשלומים אחרים .
• תרומות מצטברות: מאז 2010 תרם אויו טולגוי 5.5 מיליארד דולר במסים ועמלות, בתוספת כ-2.4 מיליארד דולר ברכישות מקומיות ומשכורות .

ריו טינטו הזהירה כי אילו החסימה נמשכה שבוע מלא, ממשלת מונגוליה הייתה מאבדת כ-35 מיליארד טוגרוג (כ**-1.33 מיליון דולר**) בהכנסות . מעבר להשפעות המס הישירות, אויו טולגוי מהווה כ**-30% מכלל הייצוא של מונגוליה**, מה שהופך כל שיבוש ממושך לסיכון מקרו-כלכלי חמור .

התגובה הפוליטית: תקיפה, אך לא אמפתית

ראש הממשלה אוצ'ראל ניאם-אוסור, שנכנס לתפקידו ב-30 במרץ 2026 לאחר התפטרות קודמו על רקע משבר פוליטי , הגיב במהירות ובנחישות. בישיבת ממשלה, הוא הורה לשר המשפטים וענייני הפנים לאכוף את החוק ולהעמיד לדין כל מי שחוסם או מפריע באופן בלתי חוקי לפעילות עסקית המתנהלת בהתאם לתקנות .

תגובה זו מסמנת עמדה ברורה של 'חוק וסדר' — ראש הממשלה לא תמך במחאה ולא השתמש בה כמנוף לחץ על ריו טינטו, למרות סכסוך המשא ומתן הרחב יותר בין אולן בטור לחברה.

המלחמה הארוכה על הכנסות הכרייה

החסימה היא הסימפטום הגלוי ביותר לסכסוך ממושך על אופן חלוקת עושר המכרה:

• מבנה הבעלות: לממשלת מונגוליה יש 34% מאויו טולגוי, בעוד ריו טינטו מפעילה את המכרה עם 66% שליטה .
• הלחץ לניהול מחדש: אולן בטור לוחצת על הגדלת חלקה ברווחים. הממשלה הקודמת כיוונה ל60% מהתשואות הכלכליות. באפריל 2026, ראש הממשלה אוצ'ראל שניהל משא ומתן מעשי יותר סימן על יעד של 53%, ויתור בולט לעומת הדרישה הקודמת .
• מחלוקת מס: מונגוליה וריו טינטו מנהלות מאבק משפטי מתמשך בטענה לתשלום חסר של מסים. דיווחים מצביעים על תביעת מס של כ**-450 מיליון דולר** .
• משא ומתן במאי 2026: צוות עבודה שמונה על ידי ראש הממשלה קיים שיחות עם ריו טינטו במאי 2026. הממשלה הזהירה שאם לא יושג הסכם, השיחות הנוספות יופסקו .

החשיבות הגלובלית של המכרה

אויו טולגוי, הנמצא בדרום מדבר גובי, הוא אחד ממרבצי הנחושת-זהב הגדולים ביותר בעולם . ריו טינטו שואפת להפוך אותו למכרה הנחושת הרביעי בגודלו בעולם עד 2030 . הפרויקט הוא אבן יסוד באסטרטגיית הצמיחה של ריו טינטו, החברה מהמרת על ביקוש הולך וגובר לנחושת שמונע ממעבר לחשמל, תשתיות אנרגיה מתחדשת ורכבים חשמליים .

מניית ריו טינטו

השיבוש תרם ללחץ יורד על מניית ריו טינטו. דיווחים מציינים כי המניה ירדה לאחר הודעת החסימה, וישנם דיווחים על ירידה של כ**-1%** במחיר המניה .

המשמעות

החסימה בת היום הייתה תזכורת קצרה אך עוצמתית לכך שתסכולה של מונגוליה מתנאי הסכם הפקת המשאבים שלה לא התפוגג. ככל שאויו טולגוי הופך לספק נחושת גלובלי קריטי יותר, המתח בין השקעות זרות לדרישה הפנימית לחלק הוגן יותר ברווחים ימשיך להגדיר את הנוף הפוליטי והכלכלי של מונגוליה.