אך להפתעתם, הם גילו היעדרות מוחלטת של קוריום-247 שמקורו בחלל. הקוריום היחיד שאותר היה שריד זעיר לניסויים הגרעיניים ההרסניים שנערכו באטמוספירה במאה ה-20 .
ממצא שלילי זה הוא למעשה המפתח לפענוח התעלומה:
העובדה שכל הקוריום-247 המקורי נעלם לחלוטין מעידה על כך שחלפו לפחות עשרה מחזורי מחצית חיים שלו – כלומר, האירוע הקוסמי שיצר אותם התרחש לפני כ-100 עד 150 מיליון שנה .
"היעדרו של האיזוטופ קוריום-247... אומר לנו שהאירוע התרחש לפני זמן רב מאוד, מספיק זמן כדי שכל הקוריום יתפרק לחלוטין אל תוך יסודות הבת שלו," מסביר הפיזיקאי אנטון ולנר ממכון הלמהולץ-צנטרום דרזדן-רוסנדורף
.
אחד הממצאים המרתקים ביותר היה האופן שבו התגלה הפלוטוניום. הוא לא היה מרוכז בשכבה אחת ספציפית של הקרום, כפי שניתן היה לצפות מאירוע בודד ונקודתי בזמן. במקום זאת, אטומי הפלוטוניום-244 היו מפוזרים באופן אחיד בכל שכבות הקרום .
המשמעות של פיזור זה היא מהפכנית: כדור הארץ אינו אוסף שרידים מאובנים של אירוע חד-פעמי. במקום זאת, נראה שכוכב הלכת שלנו עדיין חוצה ענן עצום של פסולת קוסמית – "גשם" מתמשך של אבק בין-כוכבי המכיל פלוטוניום, שנוצר באותו אירוע אלים שהתרחש לפני עידנים .
הראיות מצביעות על כך שהמקור לאירוע האדיר הזה הוא ככל הנראה מיזוג של שני כוכבי נייטרונים, או אולי סוג נדיר ואנרגטי במיוחד של סופרנובה (המכונה גם קילונובה) .
הסיבה לכך ברורה: סופרנובות רגילות אינן מייצרות כמות מספקת של יסודות כבדים (כגון זהב, פלטינה, אורניום ופלוטוניום) כדי להסביר את האות שנקלט בכדור הארץ . יש צורך באירוע אלים ונדיר בהרבה.
החוקרים מדגישים את חד-פעמיותו של הממצא: "התוצאות שלנו מרמזות על כך שהפלוטוניום מקורו בפיצוצים קוסמיים נדירים מאוד, כמו אלו שהיו מתרחשים במהלך מיזוג של שני כוכבי נייטרונים או בסופרנובות אנרגטיות במיוחד," אומר ולנר .
הגילוי הזה עושה יותר מאשר רק לספק תאריך לקריסה כוכבית ישנה. הוא מספק מעבדה טבעית לחקר תהליך ה-r-process, אותו מנגנון גרעיני מסתורי שאחראי ליצירתם של רבים מהיסודות הכבדים ביותר ביקום, כולל יסודות החיוניים לקיומנו . תגלית זו מוכיחה שההיסטוריה האלימה של הגלקסיה שלנו חרותה, תרתי משמע, בסלעים שמתחת לרגלינו – ואנחנו עדיין מוצאים דרכים חדשות לקרוא אותה.
Comments
0 comments