פינג איידנטיטי מרחיבה את אכיפת הזהויות בזמן ריצה ל-AWS, גוגל קלאוד וקלאודפלייר לטובת אבטחת סוכני AI

ככל שסוכני AI הופכים לנפוצים יותר בסביבות ארגוניות, נחשף פער אבטחה קריטי: בדיקות הזהות המסורתיות, שמתבצעות רק בעת ההתחברות, אינן מספיקות עוד. סוכנים הפועלים באופן רציף ואוטונומי בשירותי ענן, ממשקי API (ממשקי תכנות יישומים) ותשתיות קצה דורשים גישה שונה. ב-16 ביוני 2026, חברת פינג איידנטיטי (Ping Identity) הכריזה על סדרת אינטגרציות עם אמזון ווב סרוויסס (AWS), גוגל קלאוד (Google Cloud) וקלאודפלייר (Cloudflare) שנועדה לסגור את הפער הזה. המהלך מרחיב את יכולות אכיפת ה-Runtime Identity שלה אל תוך הפלטפורמות עצמן, בהן סוכנים נבנים, נפרסים ופועלים . זוהי התפתחות משמעותית מאימות סטטי אל עבר הרשאה רציפה ומותאמת-הקשר, בכל רגע של פעולת סוכן.

השינוי המהותי: מאימות חד-פעמי להרשאה בזמן ריצה

הגישה של פינג איידנטיטי מבוססת על תובנה יסודית: סוכני AI אינם משתמשים אנושיים. הם לא רק "מתחברים" ומפסיקים. הם מבצעים שרשראות של קריאות API, ניגשים לכלים ומקבלים החלטות במערכות מבוזרות. מציאות זו מחייבת מודל אבטחה שבו זהות, האצלת סמכויות ומדיניות נבדקים באופן רציף, בזמן ריצה, עבור כל פעולה שהסוכן מבצע .

כדי לאפשר זאת, מסגרת העבודה Identity for AI של פינג, שהפכה לזמינה באופן כללי במרץ 2026, מגדירה סוכני AI כישויות זהות שאינן אנושיות (Non-Human Identities) לכל דבר. המסגרת מציעה רישום וניהול מחזור חיים של סוכנים, החלפת אסימוני OAuth 2.0 להאצלת הרשאות, ושקיפות מרכזית על פעילות הסוכנים בכל הסביבות .

עיקרון טכני מרכזי: האצלה ללא התחזות

בלב כל שלוש האינטגרציות עומד מנגנון החלפת האסימונים של OAuth 2.0. כאשר משתמש אנושי מאציל משימה לסוכן, הסוכן אינו פשוט מתחזה למשתמש עם כל ההרשאות שלו. במקום זאת, התשתית של פינג מחליפה את אסימון המשתמש באסימון חדש ומוגבל יותר. אסימון האצלה זה נושא הן את זהות המשתמש האנושי (דרך השדה act) והן את זהות הסוכן עצמו (דרך השדה may_act), ובכך יוצר שרשרת משמורת (Chain of Custody) מאובטחת לכל פעולה במורד הזרם . המשמעות היא שצוותי האבטחה תמיד יכולים לקבל מענה לשאלות: איזה אדם הרשאה את הפעולה? איזה סוכן ביצע אותה? ומהן ההרשאות המוגבלות שהיו לו?

AWS: אבטחת זהויות סוכנים בעומסי עבודה בענן

האינטגרציה של פינג איידנטיטי עם AWS מתמקדת ב-Amazon Bedrock AgentCore, שירות ניהול זהויות ואישורים שאמזון בנתה במיוחד עבור סוכני AI ועומסי עבודה אוטומטיים .

איך זה עובד:

ניתן להגדיר את ספקי הזהויות של פינג – PingOne, PingOne Advanced Identity Cloud ו-PingFederate – בשתי צורות:

• כ-ספק זהויות נכנס (Inbound IdP) עבור AgentCore Gateway ו-Runtime, לאימות משתמשי קצה והנפקת אסימוני OAuth מוגבלים שסוכנים חייבים להציג לפני הגעה למשאבים במורד הזרם .
• כ-ספק אישורים יוצא (Outbound Credential Provider), המאפשר לסוכנים לקבל אסימני גישה לשירותי צד שלישי באופן מאובטח, מבלי לחשוף אישורים קבועים .

יכולות מעשיות:

• זהויות ייחודיות לסוכנים – כל סוכן AI מקבל זהות נפרדת עם מטה-נתונים משויכים. מנהלים יכולים להחיל מדיניות גישה מצומצמת (Least Privilege) על פני סביבות AWS מרובות-חשבונות .
• ממשל בזמן אמת – הרשאות נאכפות באופן דינמי תוך כדי אינטראקציה של סוכנים עם ממשקי API, כלים ומאגרי מידע, תוך התאמה למדיניות ארגונית לגבי מידע רגיש, עומסי עבודה מפוקחים ומגבלות תפעוליות .
• ניטור – Amazon Bedrock AgentCore מספק לוגים של אימות נכנס ויוצא, בעוד יכולות זיהוי הסוכנים של פינג מאפשרות לארגונים לגלות, לעקוב ולבקר סוכני AI ברחבי המערכת האקולוגית הדיגיטלית שלהם ב-AWS .

גוגל קלאוד: הרשאה שוטפת לתעבורה בין סוכנים לכלים

האינטגרציה עם גוגל קלאוד מטפלת בשכבה אחרת: תעבורת הנתונים בין סוכני AI לבין הכלים ושרתי MCP (פרוטוקול הקשר למודלים) שהם מפעילים. פינג איידנטיטי משתלבת עם Google Cloud Agent Gateway, נקודת בקרה מנוהלת המיירטת בקשות מסוכן לכלי ואוכפת מדיניות לפני שהבקשה מגיעה ליעדה .

איך זה עובד:

מנוע PingOne Authorize ממוקם בתוך זרימת התעבורה של Agent Gateway באמצעות אינטגרציית ext_proc. כל בקשה מסוכן לשרת MCP או לכלי אחר מפעילה הערכת מדיניות בזמן אמת: מיהו המשתמש המיוצג, איזה סוכן פועל, לאיזה משאב ניגשים, ואיזו פעולה מתבצעת .

יכולות מעשיות:

• הרשאה רציפה ומובנית – אם מדיניות מאשרת את הבקשה, היא עוברת. אם לא, הבקשה נחסמת לפני שהיא מגיעה לכלי או ל-API, וכל זאת ללא צורך בשינוי קוד האפליקציה .
• מדיניות מפורטת ומותאמת לכלים – צוותי אבטחה יכולים לאכוף חוקים מודעי-הקשר, כמו "כל עובד יכול לרכוש פריט ב-400 שקל, אבל רק מנהל יכול לאשר רכישה של 40,000 שקל", מבלי לשנות את האפליקציה או את שרת ה-MCP עצמו .
• ניהול מדיניות מרכזי – לוגיקת ההרשאות מופרדת משרתי MCP בודדים וממימושי סוכנים, מה שמקל על תחזוקה, ביקורת ועדכון של החוקים ככל שארכיטקטורות הסוכנים מתרחבות .
• שקיפות מקצה לקצה – לוגים ומזהי מעקב (Trace IDs) של Agent Gateway משתלבים עם מודל ה-Runtime Identity של פינג כדי לספק מעקב מלא: איזה משתמש האציל, איזה סוכן קרא, איזה כלי הופעל, ואיזו מדיניות אישרה או חסמה את הפעולה .

קלאודפלייר: אכיפת Zero Trust בקצה הרשת

עבור ארגונים הפורסים סוכני AI על פני תשתית גלובלית מבוזרת, האינטגרציה של פינג איידנטיטי עם קלאודפלייר מביאה את אכיפת הזהויות ישירות לקצה הרשת. הרשת הגלובלית של קלאודפלייר, הפרוסה בלמעלה מ-220 ערים ומצוידת בצמתי הסקה מבוססי GPU, פועלת מחוץ להיקף הארגוני המסורתי .

איך זה עובד:

שרת ה-Cloudflare Workers MCP (Model Context Protocol) מתפקד כשרת משאבים במודל OAuth. הוא מאציל את תהליך האימות לספקי הזהויות של פינג – PingOne DaVinci, PingOne Advanced Identity Cloud או PingFederate – כדי לאמת סוכנים לפני שהם יכולים לגשת לממשקי API במורד הזרם .

יכולות מעשיות:

• אישורים מוגבלים וחזקים בקצה הרשת – סוכני AI עוברים אימות דרך ספק ה-OAuth של Cloudflare Workers כדי לקבל אסימוני גישה מוגבלים לפני כל קריאה ל-API מוגן. לקוחות MCP לא רשומים או לא מאומתים נחסמים מלהתחבר .
• אכיפת מדיניות Zero Trust – פינג וקלאודפלייר מיישמות מדיניות אמון אפס (Zero Trust) על כל תעבורת סוכני ה-AI הניגשת למודלים ולנתונים ארגוניים ברחבי העולם, במקום להסתמך על היקף רשת ארגוני שפשוט אינו קיים בסביבות קצה .
• ביקורת ושקיפות – פעילות הסוכנים על פני תשתית הקצה המבוזרת מתועדת וניתנת לביקורת, ומספקת לצוותי האבטחה שקיפות לגבי הגישה של כל סוכן – לאיזה מידע, מתי, ותחת סמכותו של מי .

למה שלוש פלטפורמות, ולמה דווקא עכשיו

שלוש האינטגרציות אינן כפילות מיותרת – הן נותנות מענה לשכבות ארכיטקטוניות נפרדות: AWS עבור זהויות עומסי עבודה בענן, גוגל קלאוד לבקרת תעבורה שוטפת, וקלאודפלייר לאכיפה בקצה הרשת. שלושתן בנויות על בסיס ה-Identity for AI המשותף, מה שאומר שארגונים יכולים ליישם לוגיקת הרשאות, דפוסי החלפת אסימונים ומסגרות מדיניות עקביות, ללא קשר למקום בו הסוכנים שלהם פועלים .

העיתוי משקף מציאות בשוק: ארגונים פורסים סוכני AI מהר יותר ממה שצוותי האבטחה יכולים להתאים את כלי ניהול הזהויות המסורתיים. האינטגרציות מאפשרות לארגונים לרכז את תהליכי ההרשאה ואכיפת המדיניות, במקום להטמיע בקרות מפוצלות בתוך סוכנים וממשקי API בודדים .

עבור ארכיטקטי אבטחה העובדים על הטמעות של AI אוטונומי, השאלה המעשית כבר אינה "האם הסוכן מאומת?", אלא "האם, ברגע זה, ובהקשר הספציפי הזה, הפעולה הזו מורשית?" האינטגרציות הללו הופכות את השאלה הזו לכזו שניתן לענות עליה בזמן אמת, בקנה מידה רחב, על פני הפלטפורמות שבהן הסוכנים באמת חיים.