סעיפים נוספים כוללים, על פי הדיווחים, את נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון ושחרור של כ-24 מיליארד דולר מקרנות תחת סנקציות .
ישראל ביקשה באופן רשמי לעיין בטיוטת מזכר ההבנות – ונדחתה . כלי התקשורת הישראלי חדשות 12 היה הראשון לדווח על הסירוב, ובהמשך אישרו מקורות נוספים כי ממשל טראמפ חסם את ישראל מעיון במסמך לפני טקס החתימה
. גורם שמסר ל-CNN ציין כי בממשל חששו שראש הממשלה בנימין נתניהו ידליף את הטקסט בטרם עת
. פקידים אמריקאים כן תידרכו את ישראל בחלק מהנושאים, אך נתניהו עצמו הודה כי לא ידע את מלוא הפרטים עד שההסכם כבר נחתם דיגיטלית
.
התגובה בישראל הייתה זועמת ורחבה, וחצתה את כל הקשת הפוליטית. פרשנים ואנשי אופוזיציה ישראלים כינו את ההסכם "קטסטרופה", ומיקדו את זעמם בנתניהו :
הביקורת מתמקדת במה שההסכם אינו כולל: הוא מותיר את הרפובליקה האסלאמית על כנה, אינו עושה דבר לבלימת תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או מימון שלוחותיה האזוריות דוגמת חיזבאללה, ואף מספק לטהרן הקלה בסנקציות שעלולה דווקא לחזק שלוחות אלה . בקצרה, המלחמה נכשלה בהשגת התוצאות שנתניהו הבטיח.
לאחר למעלה מ-24 שעות של שתיקה, פנה נתניהו לציבור בערב ה-14 ביוני בטענה נחושה: "הצלנו את מדינת ישראל ואזרחיה מהשמדה גרעינית" . הוא טען כי המערכה הצבאית מנעה מאיראן להשמיד את ישראל, אך הכיר בכך שהתוצאה "אינה מה שישראל קיוותה לו"
. יריביו הפוליטיים מיהרו להאשים אותו ב"כישלון היסטורי"
.
פרשנים בכלי תקשורת שונים היו בוטים בהערכותיהם . המלחמה החלה עם שני יעדים ישראליים מוצהרים, והפסקת האש אינה עונה על אף אחד מהם: