הבונדים הסיניים: ממכירה בהיסטריה למקלט הבטוח היחיד בגלובוס – הרבה בזכות איראן

מלחמת איראן כ"מפסק" שוק

הזרז החזק ביותר למהפך היה פרוץ מלחמת איראן והשפעתה ההרסנית על שוקי האג"ח העולמיים . עם עליית מחירי האנרגיה והפיכת מצר הורמוז למוקד עימות, התשואות על אג"ח ממשלתיות זינקו ברחבי העולם מחשש שבנקים מרכזיים ייאלצו להעלות ריבית כדי לבלום את האינפלציה.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב זינקו משמעותית, כשהתשואה ל-10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2025, 4.63% . התשואה ל-30 שנה נגעה לרגע ב-5.2%, רמה שלא נראתה מאז 2007 .
• תשואות האג"ח הממשלתיות הבריטיות (Gilts) זינקו בכ-70 נקודות בסיס .
• אג"ח ממשלתיות יפניות ואירופיות חוו גם הן מכירות אגרסיביות .

בניגוד חריף, שוק האג"ח הסיני כמעט לא נע. התשואה על אג"ח ממשלתית סינית ל-10 שנים דווקא ירדה מעט בתקופה זו, לסביבת 1.81%, בזמן שהתשואות במערב התפוצצו כלפי מעלה . הניתוק יוצא הדופן הזה הפך את האג"ח הסיניות לכלי יעיל וייחודי לפיזור סיכונים, בדיוק ברגע שבו מנהלי נכסים גלובליים היו נואשים למצוא מחסה.

מדוע הבונדים הסיניים התנתקו מהמגמה העולמית?

העמידות לא הייתה מקרית. היא נבעה מגורמים מבניים שבודדו את סין ממחזור האינפלציה מונע האנרגיה שפגע בכלכלות אחרות.

אינפלציה מקומית נמוכה. סין נכנסה למשבר עם מדד מחירים לצרכן (CPI) של 1.3% בלבד, הרבה מתחת ליעד הרשמי של 2% . בהיעדר לחצי אינפלציה מקומיים, הבנק המרכזי של סין (PBoC) לא היה נתון ללחץ להעלות ריבית, בניגוד לפדרל ריזרב או לבנק אוף אינגלנד.

עמידות לזעזועי אנרגיה. על אף היותה אחת מיבואניות הנפט הגדולות בעולם, עתודות הפחם העצומות של סין ומנגנוני הפיקוח הממשלתיים על מחירי האנרגיה אפשרו לה לספוג את זעזוע מחירי הסחורות מבלי להעביר אותו ישירות לצרכנים או לתשואות האג"ח .

מתאם אפסי עם שווקים מערביים. מנהלי נכסים ששוחחו עם רויטרס הצהירו במפורש כי הם רוכשים אג"ח סיניות לא בשביל התשואה – שהייתה מזערית – אלא למטרת שימור הון ופיזור סיכונים, בגלל חוסר המתאם הכמעט מוחלט של השוק עם הצניחה באג"ח המערביות .

הדחיפה המקבילה של בייג'ינג להתרחקות מהדולר

גורם מבני ומונחה מדיניות חיזק את הזרימות שהונעו מהשוק. בפברואר 2026, רגולטורים סיניים המליצו למוסדות פיננסיים לרסן את אחזקותיהם באג"ח ממשלת ארה"ב, תוך ציון סיכוני ריכוזיות ותנודתיות שוק . למרות שההנחיה לא חלה על אחזקות המדינה, היא סימנה שינוי אסטרטגי רחב יותר.

אחזקותיה הרשמיות של סין באג"ח אמריקאיות כבר היו בירידה חדה:

• האחזקות ירדו ל-682.6 מיליארד דולר עד נובמבר 2025 – שפל של 17 שנה .
• הן צנחו עוד ל-652.3 מיליארד דולר עד מרץ 2026, השפל הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2008 .

פיזור מכוון זה הרחק מנכסים הנקובים בדולר יצר תמריץ מבני להסב תיקי רזרבות לחלופות הנקובות ביואן, כולל אג"ח מקומיות .

האם המפנה בר-קיימא?

למרות נתוני מאי המרשימים, האנליסטים חלוקים עמוקות בשאלה האם מדובר במגמה בת-קיימא או בעוד התאוששות מדומה (False Dawn) .

רוח נגדית משמעותית אחת היא קריסת אסטרטגיית הדולר-יואן קרי טרייד (Carry Trade). אסטרטגיה פופולרית בעבר – החלפת דולרים ליואן כדי לרכוש תעודות פיקדון סחירות סיניות (NCDs) – ראתה את התשואה הכוללת שלה מתכווצת לכ-4%, ומחקה את פרמיית התשואה שלה מעל אג"ח ממשלת ארה"ב קצרות הטווח, לראשונה מאז תחילת 2023 . עם היעלמות התמריץ המבני הזה, אחד המנועים המרכזיים לביקוש זר לחוב סיני קצר טווח נתקע.

ההיסטוריה גם מייעצת זהירות. בעבר, זרימות זרות לאג"ח סיניות קטעו רצפי מכירה ארוכים, רק כדי לחדש את היציאות תוך חודשים. האחזקות צנחו שוב בחדות באוגוסט וספטמבר 2025 לאחר התייצבות קצרה מוקדם יותר באותה שנה .

לבסוף, איומים גיאופוליטיים תלויים ועומדים – כולל היריבות האסטרטגית בין ארה"ב לסין, הסיכון לסנקציות, ומבצעי אכיפה רגולטוריים תקופתיים – נותרו גורמים מרתיעים רבי עוצמה להשתתפות זרה מתמשכת.

נכון לעכשיו, המהפך בחודש מאי מסופר בעיקר כסיפור של איזון תיקים מחדש באופן כפוי, בתוך התרסקות אג"ח גלובלית של פעם בעשור. האם הזרימות יימשכו תלוי במסלול העימות באיראן, נתיב שער החליפין של היואן, וביכולתה של סין לשמור על עצמאות הריבית שלה אם לחצי האינפלציה הגלובליים יתעצמו.