תגובת השווקים הגלובליים

• מחירי הנפט צללו: הנפט מסוג ברנט צנח ביותר מ-5% ל-82.84 דולר לחבית, והנפט האמריקאי (West Texas Intermediate) ירד ב-4.7% ל-80.89 דולר – שניהם הגיעו לשפל של שלושה חודשים .
• הבורסות באסיה זינקו: מדד הניקיי 225 של יפן עלה ב-5% עד 5.5%, מדד הקוספי של דרום קוריאה טיפס ב-5.7%, ומדד הטאייקס של טייוואן רשם אף הוא עלייה חדה. מדד הסטרייטס טיימס של סינגפור עלה ב-1.3% .
• מהלך רחב יותר של "סיכון-מולד": החוזים העתידיים על מדד S&P 500 עלו בכ-0.8%, הדולר האמריקאי נחלש, ואגרות החוב רשמו עליות – זאת כשהמשקיעים הקטינו את פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטי שהצטברה במהלך המלחמה .

מתחים בלתי פתורים וסיכונים מתמשכים

• מוקשים ימיים: עדיין לא ברור אם איראן הטמינה מוקשים ימיים במצר. גם אם לא הונחו כלל, תפיסת הסיכון לבדה מרתיעה חברות ספנות. הצי האמריקאי הביע אי-ודאות בנושא, ובכיר ימי בכיר, ג'ייקוב לארסן מ-BIMCO, המליץ לחברות הספנות להימנע מהאזור בשל סכנת המוקשים .
• היסוס בקרב חברות הספנות: חברות ספנות גלובליות באסיה ובאירופה ציינו כי יידרשו שבועות להשבת האמון. לארסן הזהיר כי הצהרתו של טראמפ שמצר הורמוז "חופשי" אינה הופכת אותו לבטוח. אנליסטים בחברת Kpler העריכו כי גם תחת יישום חלק, התנועה במצר עשויה לחזור תוך חודש רק לכמחצית מהרמה שקדמה למלחמה .
• תפקידה של ישראל: ההסכם כולל במפורש עצירת פעולות "כולל בלבנון", אך תקיפות ישראליות בפאתי ביירות נמשכו ערב ההכרזה, ולא ברור האם ישראל תכבד את תנאי הפסקת האש. זהו איום מרכזי על עמידות ההסכם .
• איומים איראניים על הספנות: המשך איומי משמרות המהפכה נגד ספינות מסחריות עלול להרתיע עוד יותר קברניטים וחברות ספנות מלחדש את התנועה במצר .

תפקידי המעצמות הגלובליות

• סין: סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם ושותפת סחר מרכזית של איראן, צפויה להיות הנהנית העיקרית מירידת מחירי הנפט ושיקום נתיבי האנרגיה. עלויות נפט נמוכות יותר מפחיתות את חשבון היבוא ומקלות על הלחצים האינפלציוניים על כלכלת סין, בעוד שפתיחת המצר משקמת את אמינות שרשרת האספקה עבור יצרנים סיניים. בייג'ינג שימשה כערוץ דיפלומטי שקט לאורך כל הלחימה.
• ישראל: ישראל היא הגורם הפרוע והחשוף ביותר. ההסכם אינו נותן מענה לחששות הביטחוניים של ישראל בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, וישראל לא הייתה צד חתום. המשך פעולות צבאיות ישראליות בלבנון עלולות למוטט את הפסקת האש.
• פקיסטן: ראש ממשלת פקיסטן, שהבז שריף, מילא תפקיד תיווך בולט, הכריז על ההסכם לצד טראמפ ואישר את טקס החתימה ב-19 ביוני .
• מעצמות אירופה: ההסכם מעביר את שאלת הגרעין למסלול דיפלומטי בן 60 יום, ומשאיר את בירות אירופה (צרפת, גרמניה, בריטניה והאיחוד האירופי) מעורבות בשיחות ההמשך.

חששות מומחים והשלכות רחבות יותר

• אינפלציה וריבית: מחירי נפט נמוכים צפויים להפחית לחצים אינפלציוניים גלובליים ולהקטין את הצורך בהעלאות ריבית, מה שמעניק לבנקים מרכזיים מרחב תמרון גדול יותר להקלה מוניטרית .
• שרשראות אספקה: מצר הורמוז מוביל כ-20% מתפוקת הנפט העולמית ונתח משמעותי מהגז הטבעי הנוזלי (LNG). פתיחתו משקמת "צוואר בקבוק" קריטי, אך איום המוקשים וההיסוס בקרב הספנות גורמים לכך שחזרה מלאה להיקפי הסחר באנרגיה תימשך שבועות, לא ימים .
• כלכלת סין: נפט זול מפחית ישירות את עלויות היבוא של סין (המייבאת מעל 70% מהנפט הגולמי שלה). הדבר מסייע להקל על האינפלציה במחירי היצרן, מוריד את עלויות התפעול של היצרנים הסיניים, ועשוי להגדיל את גמישות המדיניות של בייג'ינג. עם זאת, אם ההסכם יקרוס או שהשיבושים בספנות יימשכו, ההתאוששות הסינית עלולה להיתקל ברוחות נגדיות מחודשות.
• ספקנות מומחים: אנליסטים במועצה האטלנטית ציינו כי דחיית שאלת הגרעין פירושה שהמניע המרכזי למלחמה נותר ללא פתרון. חלון 60 הימים הוא שברירי, וכל קריסה בשיחות עלולה להוביל לחזרה מהירה ללחימה . משקיפים אחרים הזהירו כי "הסכם שלום" שמותיר את תוכנית הגרעין של איראן ללא פגע ואינו מגביל את פעילות משמרות המהפכה האזורית עשוי להיות הפוגה בלבד, ולא הסדר בר-קיימא.

תגובת השווקים הגלובליים

• מחירי הנפט צללו: הנפט מסוג ברנט צנח ביותר מ-5% ל-82.84 דולר לחבית, והנפט האמריקאי (West Texas Intermediate) ירד ב-4.7% ל-80.89 דולר – שניהם הגיעו לשפל של שלושה חודשים .
• הבורסות באסיה זינקו: מדד הניקיי 225 של יפן עלה ב-5% עד 5.5%, מדד הקוספי של דרום קוריאה טיפס ב-5.7%, ומדד הטאייקס של טייוואן רשם אף הוא עלייה חדה. מדד הסטרייטס טיימס של סינגפור עלה ב-1.3% .
• מהלך רחב יותר של "סיכון-מולד": החוזים העתידיים על מדד S&P 500 עלו בכ-0.8%, הדולר האמריקאי נחלש, ואגרות החוב רשמו עליות – זאת כשהמשקיעים הקטינו את פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטי שהצטברה במהלך המלחמה .

מתחים בלתי פתורים וסיכונים מתמשכים

• מוקשים ימיים: עדיין לא ברור אם איראן הטמינה מוקשים ימיים במצר. גם אם לא הונחו כלל, תפיסת הסיכון לבדה מרתיעה חברות ספנות. הצי האמריקאי הביע אי-ודאות בנושא, ובכיר ימי בכיר, ג'ייקוב לארסן מ-BIMCO, המליץ לחברות הספנות להימנע מהאזור בשל סכנת המוקשים .
• היסוס בקרב חברות הספנות: חברות ספנות גלובליות באסיה ובאירופה ציינו כי יידרשו שבועות להשבת האמון. לארסן הזהיר כי הצהרתו של טראמפ שמצר הורמוז "חופשי" אינה הופכת אותו לבטוח. אנליסטים בחברת Kpler העריכו כי גם תחת יישום חלק, התנועה במצר עשויה לחזור תוך חודש רק לכמחצית מהרמה שקדמה למלחמה .
• תפקידה של ישראל: ההסכם כולל במפורש עצירת פעולות "כולל בלבנון", אך תקיפות ישראליות בפאתי ביירות נמשכו ערב ההכרזה, ולא ברור האם ישראל תכבד את תנאי הפסקת האש. זהו איום מרכזי על עמידות ההסכם .
• איומים איראניים על הספנות: המשך איומי משמרות המהפכה נגד ספינות מסחריות עלול להרתיע עוד יותר קברניטים וחברות ספנות מלחדש את התנועה במצר .

תפקידי המעצמות הגלובליות

• סין: סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם ושותפת סחר מרכזית של איראן, צפויה להיות הנהנית העיקרית מירידת מחירי הנפט ושיקום נתיבי האנרגיה. עלויות נפט נמוכות יותר מפחיתות את חשבון היבוא ומקלות על הלחצים האינפלציוניים על כלכלת סין, בעוד שפתיחת המצר משקמת את אמינות שרשרת האספקה עבור יצרנים סיניים. בייג'ינג שימשה כערוץ דיפלומטי שקט לאורך כל הלחימה.
• ישראל: ישראל היא הגורם הפרוע והחשוף ביותר. ההסכם אינו נותן מענה לחששות הביטחוניים של ישראל בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, וישראל לא הייתה צד חתום. המשך פעולות צבאיות ישראליות בלבנון עלולות למוטט את הפסקת האש.
• פקיסטן: ראש ממשלת פקיסטן, שהבז שריף, מילא תפקיד תיווך בולט, הכריז על ההסכם לצד טראמפ ואישר את טקס החתימה ב-19 ביוני .
• מעצמות אירופה: ההסכם מעביר את שאלת הגרעין למסלול דיפלומטי בן 60 יום, ומשאיר את בירות אירופה (צרפת, גרמניה, בריטניה והאיחוד האירופי) מעורבות בשיחות ההמשך.

חששות מומחים והשלכות רחבות יותר

• אינפלציה וריבית: מחירי נפט נמוכים צפויים להפחית לחצים אינפלציוניים גלובליים ולהקטין את הצורך בהעלאות ריבית, מה שמעניק לבנקים מרכזיים מרחב תמרון גדול יותר להקלה מוניטרית .
• שרשראות אספקה: מצר הורמוז מוביל כ-20% מתפוקת הנפט העולמית ונתח משמעותי מהגז הטבעי הנוזלי (LNG). פתיחתו משקמת "צוואר בקבוק" קריטי, אך איום המוקשים וההיסוס בקרב הספנות גורמים לכך שחזרה מלאה להיקפי הסחר באנרגיה תימשך שבועות, לא ימים .
• כלכלת סין: נפט זול מפחית ישירות את עלויות היבוא של סין (המייבאת מעל 70% מהנפט הגולמי שלה). הדבר מסייע להקל על האינפלציה במחירי היצרן, מוריד את עלויות התפעול של היצרנים הסיניים, ועשוי להגדיל את גמישות המדיניות של בייג'ינג. עם זאת, אם ההסכם יקרוס או שהשיבושים בספנות יימשכו, ההתאוששות הסינית עלולה להיתקל ברוחות נגדיות מחודשות.
• ספקנות מומחים: אנליסטים במועצה האטלנטית ציינו כי דחיית שאלת הגרעין פירושה שהמניע המרכזי למלחמה נותר ללא פתרון. חלון 60 הימים הוא שברירי, וכל קריסה בשיחות עלולה להוביל לחזרה מהירה ללחימה . משקיפים אחרים הזהירו כי "הסכם שלום" שמותיר את תוכנית הגרעין של איראן ללא פגע ואינו מגביל את פעילות משמרות המהפכה האזורית עשוי להיות הפוגה בלבד, ולא הסדר בר-קיימא.