היסטוריה בטוקיו: ריבית של 1% ביפן לראשונה מזה 31 שנה, הנגיד אואדה נעדר מההצבעה

במקביל להחלטת הריבית, הודיע הבנק על תוכניות להמשיך בצמצום רכישות אג"ח ממשלתיות יפניות (JGB) בהיקף של ¥200 מיליארד ברבעון קלנדרי, עד להפסקת הצמצום ושמירה על רכישות חודשיות של ¥2 טריליון החל מאפריל 2027 .

התגובה המאופקת של הין: הדומיננטיות של פער הריביות מול ארה"ב

למרות העלאת ריבית היסטורית, תגובת הין הייתה כמעט בלתי מורגשת. המטבע נסחר סביב 160.22 ין לדולר מיד לאחר ההחלטה, ולא הצליח לרשום התחזקות משמעותית . הסיבה לכך היא שהשוק תמחר את המהלך במלואו זמן רב מראש; סקר של בלומברג הראה כי 49 מתוך 51 כלכלנים צפו את העלאת הריבית ביוני .

באופן עקרוני יותר, פעולות ה-BOJ נבלעות על ידי כוח המשיכה של המדיניות המוניטרית האמריקאית. נרטיב העלאת הריבית של הפדרל ריזרב חזר לבמה באופן דרמטי. בעקבות דוח תעסוקה חזק מארה"ב לחודש מאי, עלו הסיכויים בשוק להעלאת ריבית על ידי הפד ל-72%, מה שהפך את הכיוון המצופה של המדיניות האמריקאית מהקלה להידוק . כאשר ריבית הפד כבר נעה בטווח של 3.50%-3.75% ועלולה לעלות עוד, פער הריביות בין יפן לארה"ב נותר עצום – בערך 275-300 נקודות בסיס – וממשיך לתדלק את כוחו של הדולר ולבלום עליות בשער הין .

משרד האוצר היפני הוציא ¥11.7 טריליון ($73.5 מיליארד) על התערבות ברכישת ין בחודש מאי, אך ההשפעה הייתה חולפת, מה שמדגיש את מגבלות הפעולה הישירה בשוק המט"ח ללא שינוי מתמשך בפער הריביות הבסיסי .

הדרך קדימה: הכלכלנים צופים ריבית של 1.25% עד סוף השנה

העלאת הריבית ביוני אינה צפויה להיות האחרונה. סקר של רויטרס מצא שכלכלנים צופים העלאה נוספת אחת ברבעון הרביעי של 2026, מה שיביא את הריבית ל-1.25% עד סוף השנה . מוקדם יותר השנה, אוקספורד אקונומיקס צפתה ריבית סופית של 1% לאמצע 2026, אך סימנה מאז כוונה להוסיף עוד העלאה או שתיים לתחזית שלה בשל חולשה מתמשכת של הין .

הכוחות המניעים ברורים: תחזית אינפלציית הליבה לשנת הכספים 2026 עלתה ל-2.8% לעומת תחזית קודמת של 1.9%, ומדד המחירים ליצרן עלה ב-6.3% בחודש מאי בהשוואה שנתית, הקצב המהיר ביותר מזה למעלה משלוש שנים . שני הנתונים מושפעים בעיקר מעלויות אנרגיה גבוהות הקשורות לסכסוך באיראן.

ההשלכות הגלובליות: "עסקאות נשא" ומחיר הנפט

הנורמליזציה ההדרגתית של מדיניות ה-BOJ שולחת גלים הרחק מעבר לגבולות יפן, בעיקר באמצעות "עסקת הנשא" (Carry Trade) ביין. במשך עשורים, משקיעים לוו בזול ביין והשקיעו בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר בחו"ל. כעת, כשהריביות ביפן עולות והתשואות על אג"ח יפניות (JGB) הופכות לאטרקטיביות יותר, החישוב הזה משתנה. למשקיעים מוסדיים יפניים, המנהלים נכסים זרים בהיקף מוערך של 5 טריליון דולר, יש תמריץ גובר והולך להחזיר הון ליפן, מה שמפעיל לחץ טכני כלפי מעלה על תשואות האג"ח בארה"ב, אירופה ובשווקים המתעוררים .

אנליסטים מזהירים כי קצב מהיר מהצפוי של העלאות ריבית על ידי ה-BOJ עלול להוביל לפירוק כאוטי של "עסקאות הנשא" הללו, המזכיר את אירועי אוגוסט 2024 כשמדד הניקיי 225 צנח ב-12% ביום אחד . הסיכון לאירוע חלחול פיננסי נותר אחת ההשלכות הגלובליות המשמעותיות ביותר של מסלול המדיניות היפני.

לעת עתה, המיקוד המיידי נותר על שוקי האנרגיה. החלטת ה-BOJ הושפעה במידה רבה מזעזועי מחירי הנפט בעקבות המלחמה באיראן. אופטימיות גוברת סביב פתיחה מחודשת אפשרית של מצר הורמוז, הקשורה לשיחות הפסקת האש באיראן, העניקה לבנק המרכזי את הביטחון להמשיך בהעלאה, אך תוצאות המשא ומתן נותרו הגורם המשתנה הגדול ביותר בתחזית האינפלציה של יפן . ממשל טקאיצ'י כבר חוקק תקציב משלים של ¥3 טריליון כדי להגן על משקי הבית מפני עלויות אנרגיה מרקיעות שחקים, מה שמדגיש את הלחץ הפוליטי הפנימי .

מדד הניקיי 225 עלה ב-0.46% לאחר ההחלטה, סימן לכך שהעלאת הריבית כבר גולמה במלואה בשווקים, ושהשווקים ממוקדים יותר בביטחון של ה-BOJ בביקוש המקומי מאשר בצמצום המדורג עצמו .

נורמליזציה, לא נקודת מפנה

בעוד שרף ה-1% הוא בעל עוצמה סמלית – רמה שלא נראתה 31 שנה – אנליסטים רבים רואים במהלך צעד מדוד במחזור נורמליזציה הדרגתי ורב-שנתי, ולא כנקודת מפנה בשווקים . עידן הכסף הזול ביפן מסתיים, אך הוא מסתיים לאט. המשתנים המרכזיים שיכתיבו את הקצב מכאן ואילך הם כיוון מדיניות הפדרל ריזרב האמריקאי, נתיב מחירי הנפט הגולמי בצל שיחות הפסקת האש במזרח התיכון, והיקף זרימות ההון בחזרה ליפן ככל ש"עסקת הנשא" ממשיכה להתפרק באיטיות אך באופן בלתי נמנע.