צרפת ובריטניה מוכנות לפרוס כוח ימי רב-לאומי במצרי הורמוז

ב-15 ביוני 2026, בעיצומו של כינוס מנהיגי ה-G7 בצרפת, הודיע הנשיא עמנואל מקרון לעולם: הכוח הצבאי המשותף שהקימו פריז ולונדון מוכן לפעולה. ההכרזה הגיעה שעות ספורות לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וסגן שר החוץ האיראני קאזם ע'ריבאדי אישרו הסכם שלום לסיום המלחמה במזרח התיכון .

המבצע, שתואר כ"הגנתי בלבד" ו"שוחר שלום", נועד לפתוח מחדש את אחד מעורקי הסחר הימיים החשובים בעולם. מצרי הורמוז, דרכם עוברים כ-20% ממוצרי הנפט העולמיים, הפכו לזירת קרב ומלכודת מוקשים במהלך החודשים האחרונים, ומשימתם של שולות המוקשים, ספינות הקרב ומערכות המל"טים האוטונומיות תהיה להשיב את האמון בנתיב השיט החיוני .

הרכב הכוח: קואליציה ימית חסרת תקדים

הכוח, בהובלה משותפת של בריטניה וצרפת, צמח לקואליציה של יותר מ-40 מדינות. ב-12 במאי 2026 פורסמה הצהרה רשמית עליה חתומות 22 מדינות לפחות, ביניהן אלבניה, אוסטרליה, בחריין, בלגיה, קנדה, דנמרק, גרמניה, יוון, איטליה, יפן, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, קטאר, דרום קוריאה ושוודיה . ההכנות כללו ועידת תכנון צבאית בלונדון, שבה השתתפו נציגים מ-51 מדינות .

הליבה המבצעית כוללת את הנכסים המתקדמים ביותר של הציים המעורבים:

• בריטניה הקדימה למקם באזור את המשחתת אה"מ דרגון (Type 45), המצוידת במערכת ההגנה האווירית Sea Viper, וכן מטוסי קרב מסוג טייפון, מערכות אוטונומיות לאיתור מוקשים, טכנולוגיית נגד-מל"טים, וסירות בלתי מאוישות מדגם קראקן .
• צרפת העבירה את קבוצת נושאת המטוסים הגרעינית שארל דה גול דרומה, מעבר לתעלת סואץ ואל תוך הים האדום, בליווי ספינות מלחמה תומכות .
• איטליה תרמה שולות מוקשים ייעודיות למשימת ניקוי המים .

המשימות המוצהרות של הכוח כוללות ניקוי מוקשים, ליווי אוניות סוחר, פיקוח אווירי והגנה על נתיבי סחר ימיים. בכירים הדגישו כי המבצע "עצמאי לחלוטין ונפרד מהצדדים הלוחמים" – ארה"ב ואיראן – ויפעל בהתאם לחוק הבינלאומי .

הסכם הפסקת האש: סוף הסכסוך?

ב-14 ביוני 2026 הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת אש, שאושררה על ידי איראן . על פי מקורות, מדובר ב"הסכם קבע" לסיום המלחמה, הכולל את פתיחתו המיידית של מצרי הורמוז, וכן הפסקת אש בכל החזיתות, כולל בלבנון – מהלך שהתקבל בברכה גם על ידי ארגון חזבאללה .

ההודעה הגיעה לאחר חודשים של לחימה שנפתחה במתקפה אמריקאית-ישראלית על איראן בסוף פברואר 2026, במהלכם שובשה קשות התנועה במצרים. כבר באפריל הוסכם על הפסקת אש זמנית בת שבועיים, אך המשא ומתן על הסדר קבע התארך .

האתגרים העיקריים שנותרו על הפרק

למרות התרועות באירופה, הדרך לשיט בטוח במצרים עוד ארוכה:

• הסכמת איראן: טרם ברור אם טהראן תאפשר לכוח רב-לאומי לפעול במים הנחשבים בתחום ריבונותה. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו שוחח על כך עם עמיתו האיראני, עבאס עראקצ'י, אך ספק אם איראן תסכים בפועל לנוכחות הצבאית המתוכננת .
• מימוש הפסקת האש: ההסכם האמריקאי-איראני נותר הצהרתי בשלב זה. מנגנוני היישום והפיקוח על הפסקת האש טרם הוצגו, ויציבות השטח אינה מובטחת .
• היקף מבצע ניקוי המוקשים: המצרים מוקשו באופן נרחב במהלך הלחימה. משימת השלייה והפינוי דורשת זמן ומאמץ לוגיסטי ניכר, והיא תוכל להתחיל רק לאחר השגת רגיעה יציבה .
• מורכבות פיקודית: תיאור הכוח כנפרד לחלוטין מארה"ב ומאיראן, בעודו פועל באזור מתוח ובסמיכות לכוחותיהן, עלול ליצור אתגרים מבצעיים וחיכוכים בלתי צפויים .

הכוח הימי מוכן, הספינות בעמדות המתנה, ומפקדי המשימה ממתינים לאור ירוק. אולם כפי שהזהירו פרשנים, בלעדי הבנות ברורות עם טהראן, הספינות המתקדמות ביותר עלולות להישאר, בינתיים, מעבר לאופק.