פסגת ה-G7 בצל ההסכם: פרטים חדשים על הפסקת האש

פסגת מנהיגי מדינות ה-G7 ה-52 נפתחה ב-15 ביוני 2026 בעיירת הספא הצרפתית אוויאן-לה-בן, אך השיחות התנהלו בצל אירוע דרמטי הרבה יותר: הכרזתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על מסגרת הסכם שלום להפסקת המלחמה מול איראן, שהחלה בפברואר אותה שנה . ההסכם, שהוצג כמזכר הבנות, הפך מיד למוקד המרכזי בדיונים, כשמנהיגי העולם ניסו להבין את השלכותיו ולוודא שהוא לא יקרוס זמן קצר לאחר ההכרזה .

ההכרזה הגדולה: הסכם שלום עם איראן ופתיחת מצרי הורמוז

בלב ההכרזה עמדה ההבטחה לפתוח מחדש את מצרי הורמוז, נתיב שיט חיוני שדרכו זרם כחמישית מהנפט הגולמי העולמי לפני הסכסוך, ושנסגר למעשה על ידי איראן במהלך החודשים האחרונים . טראמפ, בהצהרות אופייניות ברשתות החברתיות, קרא: "ספינות העולם, התניעו מנועים! תנו לנפט לזרום!" .

על פי הדיווחים, ההסכם אכן הוביל להקלה מיידית: הנשיא טען כי המצרים "פתוחים חלקית", וכי תנועה מסחרית מלאה צפויה להתחדש עד יום שישי, ה-19 ביוני .

הנה עיקרי ההסכם שהוצג:

• מזכר הבנות: שני הצדדים אישרו כי מדובר במסגרת הסכם, או מזכר הבנות, שנועד לשים קץ ללחימה "בכל החזיתות" .
• חלון הזדמנויות: ההסכם פותח חלון של 60 יום למשא ומתן מפורט להשגת הפסקת אש קבועה .
• טקס חתימה: ההסכם אמור להיחתם באופן רשמי בשווייץ ביום שישי הקרוב, 19 ביוני .

משימה ימית בינלאומית – עם סימן שאלה אחד גדול

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו על הפרק בפסגה היה המאמץ להבטיח את פתיחת המצרים לאורך זמן. במשך חודשים, המים היו ממולכדים במוקשים ימיים, והצריכו מבצע מורכב לפינוים. בריטניה וצרפת נטלו את ההובלה בגיבוש תוכנית למשימה ימית רב-לאומית, ומתכננים צבאיים מיותר מ-15 מדינות כבר הכינו תוכניות מבצעיות מפורטות .

מנהיגי ה-G7, כולל צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה, הביעו תמיכה פומבית במשימה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אף הצהיר כי נושאת המטוסים "שארל דה גול" תוכל להגיע למצרים תוך יומיים-שלושה . מקרון הדגיש את הצורך לפרוס כוחות עם פריגטות, מטוסים וצוותי פינוי מוקשים מיד עם השלמת ההסכם .

אולם, כאן טמון "הפיל שבחדר":

איראן מתנגדת נחרצות. דיפלומטים מדווחים כי טהרן הבהירה שהיא רואה בנוכחות צבאית זרה במצרי הורמוז קו אדום. במקום זאת, איראן עשויה לשאוף להטיל בעצמה אגרות מעבר על ספינות – רעיון שהמעצמות האירופיות דוחות בתוקף . סוגיה זו היא אולי המכשול המשמעותי ביותר ליישום התוכנית, שכן אי אפשר לבצע את משימת פינוי המוקשים והאבטחה ללא הסכמה שבשתיקה, לפחות, מצד איראן .

השאלות הפתוחות שמעיבות על ההסכם

כשמנהיגי העולם התיישבו לשולחן הדיונים, האווירה הייתה של אופטימיות זהירה מהולה בספקנות. מספר סוגיות קריטיות נותרו ללא מענה ברור:

1. הנוכחות הימית הזרה: כאמור, האישור של איראן למשימה בהובלת אירופה נותר הערפל הגדול ביותר סביב ביצוע ההסכם .
2. החזית הישראלית: ישראל הודיעה כי תמשיך במבצע הצבאי שלה בלבנון, התפתחות שמטילה ספק כבד ביכולת של ההסכם האמריקאי-איראני להחזיק מעמד מבלי לטפל בסכסוך האזורי הרחב יותר .
3. פרטים חסויים: הטקסט המלא של מזכר ההבנות טרם פורסם לציבור, ודווח כי מנהיגי ה-G7 עצמם היו "להוטים ללמוד את הפרטים" – שרבים מהם טרם שותפו אפילו עם בעלות הברית הקרובות ביותר .
4. חששות מעמידות ההסכם: דיפלומטים תיארו את מאמצי המנהיגים "למנוע מההסכם העדין בין ארה"ב לאיראן לקרוס כמעט מיד", מה שמשקף אי-ודאות רחבה לגבי סיכוייו של חלון 60 הימים להפוך לשלום בר-קיימא .