תגובת ראש הממשלה נתניהו

התגובה הפומבית של נתניהו מאופקת במיוחד – הוא נאלץ לשבח את ההסכם כלפי חוץ, אך מאותת על זעם עמוק מאחורי הקלעים. להלן מרכיבי המפתח בתגובתו:

• נתניהו "הביע הערכה" לטראמפ בשיחת טלפון, אך התעקש שישראל אינה מחויבת להסכם ולא תיסוג משטחים שהיא מחזיקה בלבנון, סוריה או עזה .
• הוא אמר לטראמפ באופן ישיר שישראל לא תפנה את כוחותיה מלבנון, ובכך דחה את סעיפי הפסקת האש בלבנון הכלולים בהסכם .
• מוקדם יותר (בפברואר 2026), כבר הבהיר נתניהו לטראמפ שכל הסכם חייב לכלול את "חיסול תשתית הגרעין של איראן, לא רק הפסקת פעילויות ההעשרה" – קו שההסכם הנוכחי אינו עומד בו .
• שרים בממשלתו מתחו ביקורת פומבית חריפה על ההסכם, וכינו אותו "קטסטרופה" לישראל, בעוד נתניהו עצמו נמנע מביקורת ישירה על טראמפ, מה שיצר משבר פוליטי בתוך הקואליציה שלו .

תגובת טראמפ לחששות ישראל

תגובתו של טראמפ לדחיפה הישראלית היא תמהיל של הרגעה ולחץ:

• לפני ההסכם: טראמפ כבר אמר לנתניהו במאי 2025 ושוב במאי 2026 שלא לנקוט פעולה צבאית חד-צדדית העלולה לסכן את השיחות עם איראן .
• במהלך ההכרזה על ההסכם: על פי דיווחים, טראמפ הבטיח לנתניהו כי יעמוד על כך שאיראן תפרק בסופו של דבר את תוכנית הגרעין שלה ותוציא את האורניום המועשר – אך זאת רק במסגרת המשא ומתן בן 60 הימים שיבוא לאחר מכן, לא במזכר ההבנות הנוכחי .
• העדיפות הפומבית: סדר העדיפויות של טראמפ הוא השגת הפסקת אש מיידית, פתיחת מצר הורמוז מחדש והורדת מחירי הנפט – על פני הדרישות המקסימליסטיות של ישראל .

תנאי המפתח בהסכם המסגרת ל-60 יום (בתיווך פקיסטן וקטאר)

סוגיות שנותרו פתוחות

מספר נושאים קריטיים נותרו בלתי פתורים ונדחו לתקופת המשא ומתן בת 60 הימים:

• פירוק תוכנית הגרעין – אין עדיין הסכמה בשאלה האם איראן תסגור מתקני העשרה, תוציא אורניום מועשר, או תסכים למשטר פיקוח בין-לאומי ארוך טווח .
• תוכנית הטילים של איראן – אינה מטופלת במזכר ההבנות הנוכחי .
• כוחות השלוחים של איראן – אין דרישה שאיראן תפסיק את תמיכתה בחיזבאללה, חות'ים או מיליציות אחרות .
• העמדה הישראלית בנוגע לנסיגות טריטוריאליות – ישראל הצהירה במפורש שלא תיסוג מלבנון, סוריה או עזה כחלק מהסכם זה, מה שיוצר עימות פוטנציאלי עם הציפיות האמריקאיות והאיראניות .
• מנגנוני אימות ואכיפה – לא ברור כיצד יאומת הציות להסכם או מהם הטריגרים שיחזירו את הסנקציות או את הפעולה הצבאית .

בשורה התחתונה: הסכם המסגרת עוצר את הלחימה ופותח מחדש את מצר הורמוז, אך דוחה את כל מחלוקות הליבה – פירוק הגרעין, הטילים, השלוחים והערבויות הביטחוניות לישראל – לשלב שני של שיחות ללא כל ערובה להצלחה. ישראל הושארה מחוץ לחדר המשא ומתן, נתניהו לכוד פוליטית בין טראמפ לבין הימין בממשלתו, וטראמפ העדיף הפסקת אש מהירה על פני הדרישות הגורפות של ישראל.

תגובת ראש הממשלה נתניהו

התגובה הפומבית של נתניהו מאופקת במיוחד – הוא נאלץ לשבח את ההסכם כלפי חוץ, אך מאותת על זעם עמוק מאחורי הקלעים. להלן מרכיבי המפתח בתגובתו:

• נתניהו "הביע הערכה" לטראמפ בשיחת טלפון, אך התעקש שישראל אינה מחויבת להסכם ולא תיסוג משטחים שהיא מחזיקה בלבנון, סוריה או עזה .
• הוא אמר לטראמפ באופן ישיר שישראל לא תפנה את כוחותיה מלבנון, ובכך דחה את סעיפי הפסקת האש בלבנון הכלולים בהסכם .
• מוקדם יותר (בפברואר 2026), כבר הבהיר נתניהו לטראמפ שכל הסכם חייב לכלול את "חיסול תשתית הגרעין של איראן, לא רק הפסקת פעילויות ההעשרה" – קו שההסכם הנוכחי אינו עומד בו .
• שרים בממשלתו מתחו ביקורת פומבית חריפה על ההסכם, וכינו אותו "קטסטרופה" לישראל, בעוד נתניהו עצמו נמנע מביקורת ישירה על טראמפ, מה שיצר משבר פוליטי בתוך הקואליציה שלו .

תגובת טראמפ לחששות ישראל

תגובתו של טראמפ לדחיפה הישראלית היא תמהיל של הרגעה ולחץ:

• לפני ההסכם: טראמפ כבר אמר לנתניהו במאי 2025 ושוב במאי 2026 שלא לנקוט פעולה צבאית חד-צדדית העלולה לסכן את השיחות עם איראן .
• במהלך ההכרזה על ההסכם: על פי דיווחים, טראמפ הבטיח לנתניהו כי יעמוד על כך שאיראן תפרק בסופו של דבר את תוכנית הגרעין שלה ותוציא את האורניום המועשר – אך זאת רק במסגרת המשא ומתן בן 60 הימים שיבוא לאחר מכן, לא במזכר ההבנות הנוכחי .
• העדיפות הפומבית: סדר העדיפויות של טראמפ הוא השגת הפסקת אש מיידית, פתיחת מצר הורמוז מחדש והורדת מחירי הנפט – על פני הדרישות המקסימליסטיות של ישראל .

תנאי המפתח בהסכם המסגרת ל-60 יום (בתיווך פקיסטן וקטאר)

סוגיות שנותרו פתוחות

מספר נושאים קריטיים נותרו בלתי פתורים ונדחו לתקופת המשא ומתן בת 60 הימים:

• פירוק תוכנית הגרעין – אין עדיין הסכמה בשאלה האם איראן תסגור מתקני העשרה, תוציא אורניום מועשר, או תסכים למשטר פיקוח בין-לאומי ארוך טווח .
• תוכנית הטילים של איראן – אינה מטופלת במזכר ההבנות הנוכחי .
• כוחות השלוחים של איראן – אין דרישה שאיראן תפסיק את תמיכתה בחיזבאללה, חות'ים או מיליציות אחרות .
• העמדה הישראלית בנוגע לנסיגות טריטוריאליות – ישראל הצהירה במפורש שלא תיסוג מלבנון, סוריה או עזה כחלק מהסכם זה, מה שיוצר עימות פוטנציאלי עם הציפיות האמריקאיות והאיראניות .
• מנגנוני אימות ואכיפה – לא ברור כיצד יאומת הציות להסכם או מהם הטריגרים שיחזירו את הסנקציות או את הפעולה הצבאית .

בשורה התחתונה: הסכם המסגרת עוצר את הלחימה ופותח מחדש את מצר הורמוז, אך דוחה את כל מחלוקות הליבה – פירוק הגרעין, הטילים, השלוחים והערבויות הביטחוניות לישראל – לשלב שני של שיחות ללא כל ערובה להצלחה. ישראל הושארה מחוץ לחדר המשא ומתן, נתניהו לכוד פוליטית בין טראמפ לבין הימין בממשלתו, וטראמפ העדיף הפסקת אש מהירה על פני הדרישות הגורפות של ישראל.