האיסור הבריטי על רשתות חברתיות מתחת לגיל 16: אילו פלטפורמות ייחסמו ומתי?

האכיפה תוטל על רגולטור התקשורת הבריטי Ofcom, והפלטפורמות יידרשו להפעיל מנגנוני אימות גיל robust — כלומר, אמצעים אמינים לבדיקת גיל המשתמשים ולמניעת גישה של קטינים . המהלך הופך את בריטניה למדינה נוספת שמנסה לאמץ מודל דומה לאיסור האוסטרלי על חשבונות של בני פחות מ-16 .

אילו פלטפורמות ייחסמו?

לפי דף המידע של הממשלה, האיסור יחול על עשר פלטפורמות מרכזיות:

• טיקטוק (TikTok)
• סנאפצ'ט (Snapchat)
• אינסטגרם (Instagram)
• יוטיוב (YouTube)
• רדיט (Reddit)
• טוויץ' (Twitch)
• X, לשעבר טוויטר
• ת'רדס (Threads)
• פייסבוק (Facebook)
• קיק (Kick)

הכוונה היא להתמקד בשירותים שמאפשרים למשתמשים ליצור קשר זה עם זה, לפרסם תוכן ולצרוך תכנים ממשתמשים אחרים — כלומר, בפלטפורמות המזוהות בדרך כלל עם רשתות חברתיות .

שירותי מסרים מיידיים כמו וואטסאפ וסיגנל לא ייכללו באיסור. גם YouTube Kids, המוצר המיועד לילדים, צפוי להישאר נגיש .

מתי האיסור יתחיל?

סטארמר אמר כי הממשלה מתכוונת להשלים את התקנות לפני חג המולד 2026, כדי להתחיל באכיפה בתחילת השנה שלאחר מכן — ככל הנראה סביב האביב של 2027 . שרת הטכנולוגיה ליז קנדל אמרה קודם לכן כי התקנות לבני פחות מ-16 ייקבעו עד סוף 2026 .

החברות עצמן, ולא הילדים או הוריהם, יהיו אחראיות לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע ממשתמשים צעירים לפתוח חשבונות או להמשיך להחזיק בהם. Ofcom יפקח על עמידת השירותים בדרישות .

במה המודל הבריטי דומה לזה של אוסטרליה?

ממשלת בריטניה אמרה במפורש שהיא מתכוונת להשתמש באותו מודל שאומץ באוסטרליה . החוק האוסטרלי, Online Safety Amendment (Social Media Minimum Age) Act 2024, נכנס לתוקף ב-10 בדצמבר 2025 ואוסר על בני פחות מ-16 ליצור או להחזיק חשבונות בפלטפורמות שנקבעו בחוק .

חברות טכנולוגיה באוסטרליה עלולות להיקנס בסכום של עד 50 מיליון דולר אוסטרלי — כ-25.7 מיליון ליש"ט — אם לא ינקטו צעדים סבירים למניעת שימוש של קטינים . בתוך יומיים מכניסת האיסור לתוקף דווח על השבתה של יותר מ-4.7 מיליון חשבונות בפלטפורמות כמו אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט .

ההבדל המרכזי הוא שהחוק הבריטי מוסיף הגבלות על תכונות ושירותים מקוונים עבור בני פחות מ-18. בין היתר, הממשלה מתכננת להגביל שידורים חיים ואת האפשרות שזרים ייצרו קשר עם ילדים בשירותים מקוונים אחרים, וכן לאסור צ'אטבוטים רומנטיים או מיניים המבוססים על בינה מלאכותית .

הצעדים האלה יצטרפו לחוק הבטיחות המקוונת הקיים בבריטניה — Online Safety Act — שמטיל על אתרים ואפליקציות חובות לצמצום חשיפה של ילדים לתכנים מזיקים .

המסע הפוליטי לאיסור

הדרך להחלטה הסופית הייתה רצופה עימותים בין בית הלורדים, בית הנבחרים והממשלה:

• ינואר 2026: בית הלורדים תמך ברוב של 261 מול 150 בתיקון שהיה מחייב חסימת גישה של בני פחות מ-16 לרשתות חברתיות .
• מרץ 2026: בית הנבחרים דחה את התיקון ברוב של 307 מול 173. במקביל פתחה הממשלה התייעצות לאומית בת שלושה חודשים בשם "Growing up in the online world" .
• מרץ–מאי 2026: ההתייעצות קיבלה 81,283 תשובות, בהן 42,410 מהורים ו-13,890 מצעירים .
• סוף מרץ 2026: בית הלורדים הצביע פעם נוספת בעד האיסור, הפעם ברוב של 266 מול 141 .
• אפריל 2026: בית הנבחרים דחה את ההצעה פעם נוספת, ברוב של 256 מול 150. עם זאת, שרים התחייבו לקדם "צורה כלשהי" של הגבלות גיל או הגבלות על תכונות .
• יוני 2026: סטארמר הודיע שהממשלה תתקדם עם איסור מלא, ואמר כי הגיע הזמן "להחזיר לילדים את הילדות שלהם" .

מה הראה הסקר הלאומי?

הממשלה הציגה את תוצאות ההתייעצות כתמיכה ציבורית רחבה במהלך. תשעה מתוך עשרה הורים שנכללו בתוצאות תמכו באיסור על רשתות חברתיות לבני פחות מ-16. גם בקרב הצעירים נרשמה תמיכה משמעותית: כשני שלישים הסכימו שבני פחות מ-16 לא צריכים להשתמש לפחות בחלק מהרשתות החברתיות .

עם זאת, התמיכה הציבורית באיסור אינה פותרת את השאלה אם הוא אכן ישפר את בטיחותם ואת רווחתם של ילדים. חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הזהירו כי הראיות לכך שאיסורים כאלה משפרים בטווח הקצר את בריאות הנפש או את תחושת הרווחה של בני נוער עדיין מוגבלות .

מדוע ארגוני זכויות אדם מתנגדים?

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מארגוני זכויות ילדים, ארגוני פרטיות דיגיטלית ומחלק מהחברות עצמן.

אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה תיארה את המהלך כ"אבחנה נכונה, מרשם שגוי". מנכ"לית הארגון, קרי מוסקוגיורי, אמרה שאיסור גורף עלול לדחוף את השימוש של ילדים באינטרנט אל מתחת לרדאר, לנתק אותם מרשתות תמיכה חיוניות ולא לטפל בגורמי השורש של הפגיעה . לטענת הארגון, הבעיה אינה עצם נוכחותם של ילדים ברשתות החברתיות, אלא מודלים עסקיים ואלגוריתמים שנועדו להשאיר אותם מחוברים זמן רב ככל האפשר — לעיתים על חשבון רווחתם, פרטיותם וזכויותיהם .

מבקרים נוספים טענו כי:

• נציבת הילדים של סקוטלנד, ניקולה קילן, אמרה כי אין די ראיות לכך שאיסור ישפר את בטיחות הילדים, והזהירה שהוא עלול לדחוף בני נוער לחלקים פחות מפוקחים ומסוכנים יותר של האינטרנט .
• Big Brother Watch טען כי ההצעה לא בהכרח תשמור על ילדים ותיצור השלכות לא מכוונות שיפגעו בפרטיותם של משתמשי אינטרנט ברחבי בריטניה .
• קואליציה של 42 ארגונים ומומחים בתחום זכויות הילדים ציינה כי הראיות לגבי השפעת איסורים על בריאות הנפש של צעירים עדיין מוגבלות .
• קבוצת Open Rights Group הזהירה שאכיפת האיסור תחייב מערכת רחבת היקף לאימות גיל, שתיצור סיכונים לפרטיות, להגנת מידע ולחופש הביטוי של משתמשים .

גם מטא, טיקטוק, סנאפ ויוטיוב התנגדו למהלך. החברות טענו שהאיסור אינו מידתי, שהן כבר משקיעות באמצעי הגנה המותאמים לגיל, ושחסימה גורפת עלולה לדחוף משתמשים צעירים לשירותים פחות בטוחים .

מה ייקבע בפועל?

ההחלטה הפוליטית כבר התקבלה, אך פרטי האכיפה עדיין צריכים להתגבש בתקנות. השאלות המרכזיות יהיו כיצד ייראה אימות הגיל, אילו נתונים יידרשו מהמשתמשים, איך יטופלו ניסיונות עקיפה ומה יהיו הסנקציות על חברות שלא יעמדו בדרישות.

כך או כך, המחלוקת רחוקה מלהסתיים: תומכי האיסור רואים בו צעד דרמטי שנועד להגן על ילדים מפני תכנים מזיקים ומנגנוני התמכרות, בעוד מתנגדיו חוששים מפתרון גורף שלא יטפל באלגוריתמים ובמודלים העסקיים שמייצרים את הסיכון מלכתחילה. המבחן האמיתי יגיע עם תחילת האכיפה, בתחילת 2027.