מה התחייבו איטליה, בריטניה, צרפת וגרמניה בנוגע למצר הורמוז ולאיראן, ומהם התנאים המרכזיים בהסכם האמריקני-איראני?

ההכרזה על מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן ביוני 2026, בתיווכה הקריטי של עומאן, פתחה דלת להפסקת הלחימה במזרח התיכון. אך מעבר להתחייבויות הישירות בין הצדדים, עמדתן של ארבע המעצמות האירופיות – איטליה, בריטניה, צרפת וגרמניה (המכונות E4) – מהווה נדבך משמעותי בהצלחת ההסכם או בכישלונו, במיוחד בסוגיית חופש השיט במצר הורמוז.

המחויבות של אירופה: הסרת סנקציות תמורת צעדים גרעיניים, אך בתנאי אחד

בהצהרה משותפת שפורסמה ב-14–15 ביוני 2026, קיבלו ארבע המדינות בברכה את מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, אך הציבו שני תנאים מרכזיים שמעידים על גישה זהירה :

• הקלה בסנקציות מותנית בצעדים: האירופים הבהירו כי הם "מוכנים להסיר סנקציות רלוונטיות" בתגובה ל"צעדים ברורים וניתנים לאימות" מצד טהראן בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה . זוהי גישה של "מקל וגזר" שמבטיחה שאיראן לא תקבל הטבות כלכליות מבלי להתקדם בשקיפות.
• שיט חופשי כתנאי בל יעבור: הנקודה המשמעותית ביותר הייתה הדרישה התקיפה לפתיחה מחדש של מצר הורמוז עם "חופש שיט בלתי מותנה ובלתי מוגבל". דרישה זו יוצרת חיכוך פוטנציאלי מול נוסח מזכר ההבנות עצמו, שמגדיר את הפתיחה מחדש תחת "הסדרים איראניים" . במילים אחרות, אירופה מאותתת שהיא לא תסתפק בפתיחה חלקית או בפיקוח איראני על התנועה בנתיב השיט האסטרטגי, שמהווה צינור לכ-20% מהנפט העולמי.

עמדה זו אינה חדשה. כבר במרץ 2026 גינו שש מדינות – בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד ויפן – את ההתקפות האיראניות על ספינות מסחריות, את מיקוש המצר ואת הפגיעה בתשתיות אנרגיה אזרחיות, וקראו להפסקה מיידית של האיומים . כעת העמדה הזו מקבלת משנה תוקף עם הפיכתה לתנאי סף להקלה בסנקציות.

מבט למסמך: תנאי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן

הטקסט המלא של ההסכם טרם פורסם רשמית, אך הצהרות של בכירים אמריקנים, דיווחים מסוכנות הידיעות האיראנית "מהר" ומקורות נוספים חושפים מסגרת בת 14 סעיפים המחולקת לשני שלבים :

שלב 1: הפסקת אש מיידית והקלות כלכליות (מסגרת של 60 יום)

• הפסקת אש קבועה ומיידית בכל החזיתות, כולל לבנון .
• פתיחת מצר הורמוז מחדש, ללא גביית אגרות מעבר .
• הסרת הסגר הימי שהטילה ארה"ב על נמלים איראניים .
• התחייבות אמריקנית לאי-התערבות בענייניה הפנימיים של איראן .
• הקלה בסנקציות אמריקניות ושחרור נכסים איראניים מוקפאים בחו"ל, בהיקף המוערך בכ-24 מיליארד דולר .
• פירוק גרעיני מיידי: האורניום המועשר ברמה גבוהה של איראן צפוי להיות "מושמד באתרו ומוצא מהמדינה" .

שלב 2: משא ומתן גרעיני מורחב (בתוך 60 יום)

• משא ומתן מקיף על תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מגבלות על רמות ההעשרה ומלאי האורניום, מנגנוני פיקוח, ומסגרת להסכם קבע .

נקודת מחלוקת מרכזית נותרה בעינה: בעוד האמריקנים דורשים פירוק מלא של תשתיות הגרעין, ההדלפות מהצד האיראני מתארות מתווה של השעיה או הגבלה, לא של פירוק. פער זה צפוי לעמוד בלב המשא ומתן בחודשיים הקרובים.

הגשר החשאי: תפקידה המכריע של עומאן במשא ומתן

מאחורי הקלעים של ההסכם עומדת מדינה אחת שתפקידה היה חיוני לא פחות משל הצדדים הישירים: עומאן. הסולטנות הקטנה שימשה כמתווכת הראשית לאורך כל סבבי השיחות בין ארה"ב לאיראן בשנים 2025–2026 .

שר החוץ העומאני, באדר אל-בוסעידי, הפך לדמות מפתח במגעים. הוא תיאר "פריצת דרך" כבר בסוף פברואר 2026, כאשר הצהיר כי "עסקת שלום נמצאת בהישג ידנו" ואף ציין כי איראן הסכימה שמלאי החומר הגרעיני שלה לעולם לא יוכל לשמש לפצצה . צוות המתווכים העומאני נע בין המשלחות האמריקנית, בראשות השליח סטיב ויטקוף, והאיראנית, בראשות שר החוץ עבאס עראקצ'י, בסבבים שהתקיימו בז'נבה, רומא ומסקט .

יכולתה של עומאן לשמש כמתווכת נעוצה ביחסיה הדיפלומטיים ההדוקים וההיסטוריים הן עם וושינגטון והן עם טהראן. בעודה חלק מהמרחב הערבי-סוני במפרץ, היא פיתחה קשרים ייחודיים עם ההנהגה השיעית באיראן, מה שהעניק לה אמינות בשני הצדדים . בלעדי התיווך העומאני, סביר להניח שהערוץ הדיפלומטי לא היה קורם עור וגידים.