בפועל, משמעות התנאי היא שכל מפגש פנים אל פנים ידרוש מקייב ליזום את הבקשה — ולהגיע לבירה הרוסית. זו אינה רק הזמנה דיפלומטית, אלא גם מסגור פוליטי של השאלה מי צריך לעשות את הצעד הראשון.
לפי הדיווחים, טראמפ אמר לפוטין כי סיום המלחמה באוקראינה חיוני וכי הוא מוכן לסייע. הוא אף התחייב להשתמש בהשפעתו כדי לדחוף את קייב לעבר הסדר מדיני . בהמשך אותו יום שוחח טראמפ גם עם זלנסקי. נשיא אוקראינה אמר כי השניים דנו בפירוט ב״דברים חשובים רבים, וכמובן גם בשלום״ .
שתי השיחות המקבילות הוצגו כמהלך דיפלומטי שנועד לקדם מגעים אפשריים לפני פסגת G7.
חלק משמעותי מהשיחה עסק במזכר ההבנות שנוסח בין ארה״ב לאיראן . יומיים קודם לכן, ב-12 ביוני, פורסם באיראן מסמך בן 14 סעיפים להסדרת העימות עם ארה״ב. בין סעיפיו נכללו הסרת המצור הימי האמריקאי בתוך 30 יום ונסיגת כוחות אמריקאים מאזורים הגובלים באיראן .
ב-14 ביוני הודיע טראמפ על מסגרת להסכם עם איראן . אושקוב אמר כי טראמפ תיאר את ההסכם כ״קרוב״ וציפה שתוצאות המשא ומתן המורכב, אך המוצלח בסופו של דבר, יוכלו להתפרסם עוד באותו יום .
לפי התיאור הרוסי, טראמפ ופוטין לא דנו במזכר רק כהישג אפשרי ביחסים בין וושינגטון לטהרן. הם בחנו אותו גם כמודל רחב יותר ליישוב סכסוכים וכבסיס לחידוש שיתוף הפעולה בין ארה״ב לרוסיה .
לאחר השיחה אישר הקרמלין כי סטיב ויטקוף, שליחו המיוחד של טראמפ, וג׳ארד קושנר, חתנו של הנשיא האמריקאי, יבקרו במוסקבה ״בעתיד הקרוב״ כדי להמשיך את הדיונים בנושא אוקראינה .
אושקוב ציין כי השניים היו מעורבים מאוד בענייני איראן, אך כעת ישובו לרוסיה במסגרת המאמצים הדיפלומטיים המחודשים .
הביקור המתוכנן מגיע לאחר חודשים של מגעים והכנות. כבר בינואר 2026 ביקשו ויטקוף וקושנר להיפגש עם פוטין במוסקבה . ב-3 ביוני הם שוחחו בטלפון עם קיריל דמיטרייב, שליח רוסי לענייני השקעות ושיתוף פעולה כלכלי . ב-9 ביוני אמר הקרמלין כי עדיין לא נקבע תאריך מדויק, אך מוסקבה תקבל אותם בכל עת . השיחה בין טראמפ לפוטין נראית כמי שהסירה את אי-הוודאות סביב המשך המגעים.
השיחה נערכה על רקע תקיפות רחפנים אוקראיניות שבהן נהרגו שני בני אדם בשטח רוסיה באותו יום — תזכורת לכך שהמלחמה נותרה נפיצה גם בזמן שמתקיימים מגעים דיפלומטיים .
העיתוי היה משמעותי גם בשל פסגת G7 הקרובה, שבה אוקראינה וההסכם עם איראן צפויים להיות בין הנושאים המרכזיים . לפי הגרסה שמסר הקרמלין, טראמפ הביע נכונות להשפיע הן על בעלות בריתה של ארה״ב באירופה והן על קייב כדי לקדם הסדר במשא ומתן. אושקוב אף רמז כי טראמפ עשוי להשתמש בבמה של פסגת G7 כדי לקדם את העמדה הזו .
עבור זלנסקי, הרצף הדיפלומטי יוצר מצב עדין: קבלת ההזמנה של פוטין פירושה הגעה למוסקבה כמי שמבקש את הפגישה, בעוד דחייתה עלולה לאפשר לרוסיה להציג את קייב כמי שמכשילה את הדרך לשלום. במקביל, טראמפ מנסה למצב את עצמו כגורם שמסוגל להפעיל לחץ הן על אוקראינה והן על בעלות בריתה האירופיות — ולחבר בין המגעים באוקראינה לבין ההסדר המתגבש עם איראן.