הצריכה הסינית מתקרבת להתכווצות: תמריצים מתפוגגים ומשבר אמון מעמיק

כעת צופים כלכלנים שנסקרו על ידי Bloomberg כי המכירות הקמעונאיות יתכווצו ב-0.2% במאי . אם התחזית תתממש, זו תהיה הירידה הראשונה בהוצאות הצרכנים מאז תקופת המגפה — סימן לכך שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם נכנסת לשלב פגיע יותר.

אפקט ה״בוסט״ נגמר

הפתיחה החזקה של השנה נשענה במידה רבה על גורמים זמניים: עונת החגים הסינית והקדמת הזרמת הכספים מצד הממשלה. כשהשפעת החג דעכה והתמיכה הממשלתית הצטמצמה, הביקוש נחלש כמעט מיד .

הפער בין 2.8% בתחילת השנה ל-0.2% בלבד באפריל ממחיש את מגבלותיה של אסטרטגיה המבוססת על תמריצים נקודתיים. במקום ליצור ביקוש יציב ועצמאי, התמריצים סיפקו דחיפה קצרה — ולא הצליחו לשנות את הזהירות הבסיסית של הצרכנים.

שוק הרכב מושך את הצריכה למטה

שום ענף אינו ממחיש את חולשת הצריכה הסינית כמו שוק הרכב. מכירות כלי הרכב צנחו באפריל ב-15.3% לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת — הירידה החדה ביותר בין קטגוריות הקמעונאות המרכזיות . ברבעון הראשון כולו התכווץ שוק הרכב הרחב ב-17% .

אחת הסיבות המרכזיות היא דעיכת תוכנית הסבסוד להחלפת רכב ישן בחדש. לאחר שהתקציבים שהוקצו אזלו, יותר מ-20 ערים עצרו או שינו את הטיפול בבקשות לסבסוד — מה שיצר מעין ״מצוק ביקוש״ פתאומי . גם מכירות כלי הרכב החדשים באנרגיה, שהיו בעבר מנוע צמיחה מרכזי, צפויות לצמוח בקצב איטי יותר עם נסיגת התמיכה הממשלתית .

Morgan Stanley צופה ירידה של 7% במכירות כלי הרכב הפרטיים בסין ב-2026, ומעריכה שהתעשייה ניצבת בפני שנה תנודתית במיוחד .

מתחת לנתונים: משבר אמון של משקי הבית

הבעיה אינה מסתכמת בתמריצים או במכוניות. משקי הבית הסיניים נעשו זהירים יותר, וברקע לכך עומד בראש ובראשונה המשבר הממושך בשוק הנדל״ן — מקור מרכזי לעושר של משקי הבית במדינה.

השקעות הנדל״ן ירדו במרץ ב-11% לעומת השנה הקודמת, והמשבר עדיין לא מראה סימני התייצבות . ירידת ערך הנכסים מחלישה את תחושת הביטחון הפיננסי ומעודדת משפחות לדחות רכישות גדולות.

לכך מצטרפים שוק עבודה חלש, אינפלציה מהירה יותר ועלייה בעלויות האנרגיה על רקע המלחמה באיראן . התוצאה ניכרת בנתוני אפריל: מכירות מוצרי חשמל לבית ירדו ב-15.1%, חומרי הבנייה ב-13.8% ורהיטים ב-10.4%, לצד הירידה במכירות הרכב .

גם הניסיונות של בייג׳ינג לשקם את אמון המגזר הפרטי הניבו עד כה הצלחה מוגבלת, כאשר הפסימיות שהשתרשה בקרב עסקים וצרכנים מתגלה כקשה לשינוי .

תוכנית ההחלפה של בייג׳ינג תחת ביקורת

תוכנית הסבסוד להחלפת מוצרי צריכה — כלי המדיניות המרכזי שנועד להמריץ את הצריכה — עומדת כעת במרכז ויכוח גובר על יעילותה.

התוכנית, שפעלה מאז 2024 ועודדה החלפת מכוניות, מכשירי חשמל ומוצרים נוספים, יצרה מכירות בהיקף של טריליוני יואן. אולם ב-2026 קיצצה הממשלה המרכזית את תקציב הסבסוד ב-50 מיליארד יואן, ל-250 מיליארד יואן, וצמצמה את מספר הקטגוריות הזכאיות מ-12 לשש .

פקידי אוצר מקומיים ויועצי מדיניות מטילים ספק הולך וגובר ביחס עלות-תועלת של התוכנית, ומציינים שהמכירות שנוצרו במסגרתה נמוכות באופן עקבי מהרמות שנרשמו בשנה הקודמת .

מחקרים מצביעים גם על תשואה שולית פוחתת: חלק ניכר מההוצאה הממשלתית לא יצר צריכה חדשה, אלא הקדים רכישות שאנשים תכננו לבצע ממילא. יותר מ-60% מהמכירות שנוצרו באמצעות הסבסוד הגיעו ממכוניות, ולכן הנהנים העיקריים היו בעיקר משקי בית מהמעמד הבינוני והגבוה — קבוצות שנוטות לצרוך חלק קטן יותר מכל הכנסה נוספת .

אחרי שנים של הנחות ומלחמות מחירים, צרכנים רבים כבר אינם מתרשמים מתמריץ נוסף .

ההאטה רחבה יותר מהמכירות בחנויות

החולשה בצריכה משתלבת בהתרככות רחבה של הכלכלה הסינית:

• התעשייה מאטה: התפוקה התעשייתית עלתה באפריל ב-4.1% לעומת השנה הקודמת, ירידה מ-5.7% במרץ ומתחת לתחזית של 5.9% . מדד מנהלי הרכש (PMI) הרשמי של התעשייה ירד במאי ל-50 בדיוק — הסף המפריד בין התרחבות להתכווצות .
• ההשקעות חוזרות לרדת: ההשקעה בנכסים קבועים התכווצה ב-1.6% בארבעת החודשים הראשונים של 2026, בניגוד להתאוששות המתונה שנרשמה קודם לכן . זאת לאחר ירידה של 3.8% בכל 2025 — הירידה החדה ביותר מזה עשרות שנים .
• תחזיות הצמיחה נחתכות: HSBC הורידה את תחזית צמיחת המכירות הקמעונאיות בסין ב-2026 מ-5.2% ל-2.8%, כשהיא מצביעה על אמון צרכנים חלש, משבר נדל״ן ממושך והאטה בביקוש המקומי .

התשתיות נותרו נקודת אור יחסית, אך בשלב זה הן אינן מצליחות לקזז את הגרירה מטה מצד הנדל״ן והתעשייה.

מה המשמעות?

התחזית להתכווצות ראשונה בצריכה מאז המגפה אינה רק ציון דרך סטטיסטי. היא מצביעה על כך שהתמריצים הקיימים מתקשים לייצר צמיחה אורגנית ומתמשכת.

הכלכלה הסינית מתמודדת כעת עם שילוב של תמריצים שאיבדו כוח, צניחה חדה במכירות הרכב, משבר נדל״ן שמכרסם בעושר של משקי הבית ואמון צרכנים שלא הצליח להשתקם. תוכנית ההחלפה הצליחה להקדים רכישות ולתמוך במכירות בטווח הקצר — אך סימני השחיקה שלה מתחזקים.

ללא שינוי מבני באסטרטגיה הכלכלית, סין עלולה להיכנס לתקופה ממושכת של צמיחה שברירית, שבה היצוא והתמיכה הממשלתית מנסים לפצות על ביקוש מקומי שאינו מצליח להתאושש.