הקרב על האג"ח היפניות: בעוד הזרים בורחים, הבנק האזורי שכולם מדברים עליו חוזר לשוק אחרי עשור

למה דווקא אייגוין הולדינגס קונה עכשיו (ומה זה מסמן)

• אייגוין הולדינגס, הבנק האזורי עם הרקורד הטוב ביותר במסחר באג"ח ביפן בשנים האחרונות, החל לבחון את השוק באפריל עם רכישות קטנות של אג"ח סופר-ארוכות — רכישת ההשקעה הראשונה שלו באג"ח ממשלתיות מזה עשור . מאז 2016, הבנק רכש רק שטרות קצרי טווח לצורכי בטחונות, באומרו ש"לא הייתה שום דרך להשקיע" באג"ח הארוכות .
• ההיגיון של המנכ"ל קנג'י מיושי: הוא מעריך שריבית בנק יפן תגיע לשיא בסביבות 1.5% עד סוף 2027 . ברמות התשואה הנוכחיות באג"ח הארוכות (תשואה לפדיון של כ-3.44% לאג"ח ל-30 שנה), הוא מזהה תשואה ריאלית חיובית משמעותית ברגע שמחזור העלאות הריבית יגיע לסיומו. זהו הימור על התייצבות מחזור הריבית, לא הימור נגד העלאות נוספות בטווח הקצר.
• הרכישה קטנה וזהירה. מנהל בכיר בבנק, נאואקי פוג'יטה, אמר שהבנק לא חוזר באופן מלא לסיכוני מח"מ — הוא רק "בוחן את המים" . זהו לא איתות שורי חזק, אלא כניסה טקטית מחדש אחרי בצורת של עשור.

מה הקרע בין הצדדים אומר על אי-הוודאות בתהליך הנורמליזציה

• התסכול הזר מקצב ההתקדמות של בנק יפן נובע מכך שהאינפלציה הבסיסית עומדת על 2.8% והצמיחה ברבעון הראשון הייתה עמידה , ובכל זאת הבנק המרכזי העלה ריבית רק בצעדים קטנים מסמוך לאפס. משקיעים גלובליים שציפו לנורמליזציה מהירה יותר הופתעו מהזינוק בתשואות הארוכות.
• השוק מתמחר מסלול לריבית של כ-1.5% (מנכ"ל אייגוין משתמש ב-1.5% כשיעור הריבית הסופי ), אך ישנה מחלוקת עמוקה אם בנק יפן יוכל לקיים את המסלול הזה בהינתן החוב הציבורי העצום של יפן והלחץ הפוליטי מצד תוכניות ההוצאה הפיסקלית של ראשת הממשלה טקאיצ'י .
• בשורה התחתונה: גל המכירות הזר והרכישות של אייגוין הם שני צדדים של אותו מטבע — אי-ודאות עמוקה לגבי היעד הסופי של הנורמליזציה היפנית. מנהלים זרים מצמצמים סיכון באפיקים הארוכים; בנקים מקומיים, שממומנים מפיקדונות וללא צורך בגידור מטבעי, נכנסים בזהירות ברמות תשואה שלא נראו זה דור. שני המחנות לא מבצעים הימור כיווני בביטחון מלא.