תוכנית הפנטגון לקביעת מחירי מינרלים באמצעות AI נתקלת בעולם סקפטי

ממשל טראמפ מגייס תוכנית בינה מלאכותית סודית של הפנטגון כדי לשכתב את כללי הסחר העולמי במינרלים קריטיים. בזמן שמנהיגי מדינות ה-G7 מתכנסים בעיירה הציורית אביאן-לה-בן שבצרפת, ההצעה המרכזית של וושינגטון – שימוש באלגוריתם של הסוכנות הצבאית DARPA לקביעת מחירי ייחוס למתכות כמו גליום וגרמניום – נתקלת בחומה של סקפטיות דיפלומטית, תעשייה מפוצלת ואזהרות חריפות מצד האו"ם .

בלב התוכנית עומד ניסיון חזיתי לשבור את המונופול של סין על חומרי הגלם החיוניים לכל דבר, החל משבבים וכלה ברכבים חשמליים. סין כורה כ-60% ומעבדת כ-90% מהמינרלים הקריטיים בעולם , מה שמעניק לה מנוף לחץ אדיר. הממשל האמריקני מקווה כי מנגנון תמחור מבוסס AI, שיסיר את מה שוושינגטון מכנה "עיוותי שוק מסובסדים", יאפשר לבנות גוש סחר מערבי מקביל שיפעל בתנאים נוחים יותר. אבל ככל שהתוכנית עוברת מרעיון שאפתני לנושא שנוי במחלוקת על שולחן הדיונים, המכשולים המעשיים הולכים ונערמים.

איך הבינה המלאכותית של DARPA תקבע את מחירי המינרלים

תוכנית OPEN, שהושקה ב-2023, נועדה להתמודד עם בעיה יסודית בשוקי הסחורות: מינרלים קריטיים רבים נסחרים בהיקפים דלילים או כלל לא נסחרים, מה שהופך את המחירים הריאליים שלהם לערפוליים ופגיעים במיוחד למניפולציות . מודל הבינה המלאכותית מחשב "מחיר מבני" על ידי ניתוח עלויות ייצור, כוח אדם, לוגיסטיקת שרשרת האספקה ותשומות יסוד אחרות, כדי לקבוע מה המתכת אמורה לעלות אילו הוסרו כל העיוותים בשוק .

סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס הציע רשמית שארה"ב ויותר מ-50 מדינות שותפות יאמצו מחירי ייחוס אלה בכל שלב של העיבוד – מעפרה גולמית ועד חומר מזוקק – בגיבוי של "מכסים מתכווננים כדי לשמור על שלמות התמחור" . המיקוד הראשוני הוא בארבעה מינרלים: גרמניום, גליום, אנטימון וטונגסטן , עם תוכניות להרחיב את המודל למגוון רחב יותר של סחורות בעתיד.

הקצב הדיפלומטי מהיר. הממשל כבר חתם על 11 מסגרות או מזכרי הבנות בילטרליים חדשים עם מדינות כמו ארגנטינה, מרוקו, פרו, הפיליפים ובריטניה, והשלים משא ומתן עם 17 מדינות נוספות . מערכת OPEN עצמה מועברת מהפנטגון למחלקת המדינה ולפורום המינרלים הקריטיים, עמותה שתנהל את תשתית גוש הסחר העתידי .

בעלות הברית מעדיפות רב-צדדיות על פני עסקאות מהירות

למרות המומנטום, התוכנית נתקלת בהתנגדות שורשית מצד בעלות הברית הקרובות. מדיונים בפסגת ה-G7 עולה כי ההצעה האמריקאית נתקלה בקשיים בשל עלותה, מבנה הממשל שלה, והחשש שמחירי ייחוס שיוכתבו על ידי ממשלות עלולים לעוות את השווקים במקום לייצב אותם .

כמה מבעלות הברית המרכזיות בוחנות באופן אקטיבי חלופות. יפן, צרפת וקנדה מגבשות גישה נפרדת הכוללת "מועדון קונים" בחסות קנדה, מכסות יבוא על "אדמות נדירות" מסוימות, וסובסידיות לחברות כרייה כדי לגוון את שרשראות האספקה . במקביל, מדינות ה-G7 מנהלות משא ומתן להקמת מזכירות קבועה לניהול מדיניות המינרלים הקריטיים, מהלך שיטמיע את התיאום במוסד רב-צדדי במקום בסדרה של עסקאות בילטרליות בהובלה אמריקאית .

המתח הזה משקף פער פילוסופי עמוק. ממשל טראמפ שם דגש על דיפלומטיה בילטרליות ומוכוונת מסחר, ומעדיף התחייבויות מימון אחד-על-אחד על פני פורומים רב-צדדיים . לעומתו, ה-G7 – בהובלת צרפת, המכהנת כנשיאה התורנית – מקדם את תוכנית הפעולה לשנת 2025 למינרלים קריטיים, מסגרת המתמקדת בשווקים מבוססי תקנים, דרישות עקיבות, גיוס הון דרך בנקים לפיתוח רב-צדדי וגיוון רחב של שרשראות האספקה . תוכנית הפעולה שמה דגש על בניית מוסדות משותפים, ולא על בקרות המחירים המהירות והמגובות במכסים שוושינגטון מקדמת.

דיווחים דיפלומטיים חושפים כי במהלך משא ומתן פרטי עם נציב הסחר האמריקני ג'יימיסון גריר, "ההתלהבות מהרעיון שגוש הסחר יסתמך על סכמת מחירים שמקורה בתוכנית AI של הפנטגון התקררה" .

תעשיית הכרייה מפוצלת

גם תעשיית הכרייה עצמה רחוקה מלהיות מאוחדת. הפיצול בענף חושף מחלוקת יסודית לגבי האופן שבו הממשלה צריכה לתמוך בייצור מינרלים קריטיים .

איגוד הכרייה הלאומי (NMA) דוחק בוושינגטון בעקביות לאמץ תמריצים ידידותיים לשוק במקום קביעת מחירים ממשלתית. בעדויות ובהערות פומביות, ה-NMA פירט את ארגז הכלים המועדף עליו: רפורמה במתן ההיתרים שתקצר את לוחות הזמנים של למעלה מעשור הנדרשים כיום לפתיחת מכרה חדש, הרחבת זיכויי מס להשקעה, תמיכה ישירה בהסכמי רכש (offtake), ובהירות רגולטורית – לא מחירי רצפה או ייחוס. ה-NMA מזהיר כי התערבות ממשלתית במחירים עלולה להרתיע הון פרטי, לעוות את אותות הביקוש וההיצע, וליצור את חוסר הוודאות הרגולטורית שמרתיעה השקעות ארוכות טווח הנדרשות לפתיחת מכרות חדשים .

אחרים בתעשייה רואים את ההצעה באור שונה. עבור כורים ומעבדים שנפגעו מהתנודתיות בשווקים הנשלטים על ידי סין, מחירי ייחוס מובטחים משמשים כגידור. כשוושינגטון טוענת שסין מציפה את השוק במינרלים מזוקקים זולים באופן מלאכותי, יצרנים מערביים מתקשים להתחרות במחיר, גם כשהעלויות הבסיסיות שלהם יעילות. "מחיר מבני" מגובה ב-AI אמור, להלכה, לספק את הוודאות הנחוצה למימון פרויקטים יקרים של כרייה ועיבוד.

לממשל טראמפ יש תקדים להתערבות ישירה. ב-2025, הפנטגון השקיע 400 מיליון דולר במניות בכורה של MP Materials, כורה האדמות הנדירות הגדול בארה"ב, ורכש נתח של 15% בהון החברה, לצד הלוואה של 150 מיליון דולר ותיאום מימון פרטי של כמיליארד דולר בתוספת מחיר רצפה מובטח . העסקה הזו הוכיחה את נכונותה של וושינגטון לגבות חברות ופרויקטים ספציפיים ישירות. למרות זאת, הממשל איתת מאז על נסיגה ממחירי רצפה רחבים להסכמים עתידיים, לאחר שהודה כי המימון מהקונגרס אינו מספק ונוכח מורכבות קביעת מחירי שוק לעשרות מינרלים שונים .

UNCTAD מזהיר: פיצול שווקים והתנגשות עם WTO

בעדכון סחר גלובלי שפורסם ביוני 2026, ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) ירתה יריית אזהרה חריגה לעבר האסטרטגיה הבילטרלית של ארה"ב . הסוכנות הצביעה על יותר מ-70 הסכמי שותפות הקיימים כיום להבטחת שרשראות אספקה למינרלים קריטיים למעבר אנרגיה כמו ניקל, נחושת ואדמות נדירות, שרבים מהם בהובלה אמריקאית .

החשש המרכזי של UNCTAD הוא שגושי סחר בלעדיים ומנגנוני תמחור ממשלתיים עלולים לפצל את שווקי המינרלים הגלובליים לתחומי השפעה יריבים – מערבי מול סיני. פיצול כזה ייקר עלויות, יפחית את נזילות השוק ויאיץ את ההתארגנות מחדש של הסחר העולמי לגושים גיאופוליטיים מתחרים. על פי נתוני הסוכנות, מאז 2020 הונהגו בעולם כ-18,000 צעדי סחר מפלים חדשים, והיא מזהירה כי שותפויות המינרלים בהובלת ארה"ב עלולות להאיץ את הספירלה הזו .

החשש המשמעותי השני נוגע לארגון הסחר העולמי (WTO). מחירי ייחוס מועדפים ומכסים מתכווננים הקשורים למודל ה-OPEN עלולים להפר שני עקרונות יסוד של מערכת הסחר הרב-צדדית: עקרון המדינה המועדפת ביותר, המחייב גישה שווה לכל חברות ה-WTO, וכללי אי-האפליה . שותפויות בהובלת ארה"ב מעדיפות גישה מוכוונת-שוק המתאמת אבטחת שרשרת אספקה דרך הסדרי סחר מועדפים ומסגרות של מחירי רצפה. מכיוון שמדיניויות אלו חורגות מצעדי סחר מסורתיים, UNCTAD מטיל ספק בעקביותן מול מחויבויות ה-WTO . במקרה של ערעור, התוכנית עלולה להצית תיקי סכסוך פורמליים, וזאת בדיוק בזמן שמערכת הסחר הגלובלית נמצאת תחת לחץ היסטורי ממילא.

UNCTAD אינו מתנגד לתיאום מערבי כשלעצמו. הסוכנות קראה לדור חדש של שותפויות שיסייעו למדינות מתפתחות להרחיב את יכולות הזיקוק והעיבוד המקומיות, לחבר את ענף הכרייה לסקטורים כלכליים רחבים יותר, ולהבטיח שמעבר האנרגיה הירוקה ייטיב עם מדינות הדרום הגלובלי . האזהרה היא לגבי התכנון והממשל: האם שותפויות אלו תתיישרנה עם כללים רב-צדדיים, או יעמיקו את הפיצול שמאיים על הסחר העולמי.

מה הלאה?

כשמנהיגי ה-G7 מתכנסים באביאן-לה-בן בין ה-15 ל-17 ביוני, מערכת OPEN יושבת במרכזו של פאזל גיאופוליטי לא פתור. לממשל טראמפ יש את הטכנולוגיה, ההסכמים הבילטרליים הראשוניים וההצדקה האסטרטגית להתקדם. מה שאין לו זה קונצנזוס – לא מבעלות הברית, לא מתעשיית הכרייה, ולא מהמוסדות הרב-צדדיים שקובעים את כללי הסחר העולמי.

אם ה-G7 ינוע לעבר מנגנון תיאום מבוסס מזכירות משלו, ארה"ב עלולה למצוא את עצמה מקדמת מסלול בילטרלי מקביל חסר מסה קריטית מספקת כדי להתחרות באופן משמעותי בקנה המידה של סין. אם וושינגטון תתעקש על מודל תמחור ה-AI על אף התנגדויות בעלות הברית, היא מסתכנת בקרעים דיפלומטיים והתדיינויות משפטיות ב-WTO. ואם היא תיסוג, היא תאבד את יוזמת הדגל שנועדה להתמודד עם הדומיננטיות הסינית בסקטור הסחורות השזור יותר מכל בביטחון לאומי ובמעבר האנרגיה.

ההימור גדול בהרבה מפסגה בודדת. התוצאה תעצב את השאלה האם המערב יבנה ארכיטקטורת סחר מאוחדת עבור המינרלים שמניעים את כלכלת המאה ה-21, או האם הוא יתפצל לגושים יריבים שהמחלוקות ביניהם ישחקו לידיה של סין.