כך השתלבו הגורמים שהובילו לנפילה:
הסכם השלום ופתיחת מצר הורמוז — ב-15 ביוני הכריזו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וסגן שר החוץ האיראני על סיכום ביניים לסיום הלחימה בת 15 השבועות וחידוש התנועה הימית במצר הורמוז . מחיר הנפט מסוג ברנט, המדד העולמי, נפל בכ-4.6% לרמה של כ-83.30 דולר לחבית, ונפט מסוג WTI צנח באחוז דומה . עבור חברת נפט משולבת כמו של, המשמעות היא פגיעה ישירה וברורה בצפי ההכנסות, הרווחים ותזרים המזומנים מפעילויות החיפוש וההפקה.
מימוש רווחים נרחב בסקטור האנרגיה — מפולת מחירי הנפט הציתה גל מכירות במניות האנרגיה כולו. של נפלה בלמעלה מ-3% במסחר המוקדם. ירידות חדות אף יותר נרשמו במתחרות: טוטאל אנרג'יס צנחה בלמעלה מ-4%, Equinor נפלה ביותר מ-4%, BP איבדה כ-3.7% ואקסון מוביל ושברון ירדו כל אחת בלמעלה מ-2% .
השעיית רכישות המנע — יומיים קודם לכן, ב-12 ביוני, הודיעה של על השהיית תוכנית הרכישה העצמית (Buyback) שלה בהיקף 3 מיליארד דולר, מיום ההכרזה ועד ל-14 ביולי 2026. הרקע להשעיה הוא ציות לדרישות חוקי ניירות ערך, בעקבות פרסום החוזר לבעלי המניות של ARC Resources, החברה הקנדית אותה של רוכשת תמורת 16.4 מיליארד דולר . השעיית רכישות המנע, שמשמעותן בדרך כלל תמיכה טכנית במחיר המניה, דווקא בעיתוי של קריסת מחירי הנפט, הגבירה משמעותית את הלחץ על המניה.
מעבר משקיעים וסיבוב סקטורים — ההכרזה על סיום הלחימה הפילה את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי, ושלחה את שוקי המניות והאג"ח לעליות חדות . הכסף החם נטש מייד את סקטור האנרגיה, שנתפס כמקלט הגנתי בתקופות של אי-ודאות גלובלית, ונהר אל מניות מחזוריות ונכסי סיכון אחרים. מעבר זה תרם ללחץ הנוסף על מניית של, שירדה בניגוד מוחלט למגמה הכללית האופטימית בשווקים.